כמה טיפים על ניהול ידע – כדי להימנע מכך שזה שלא יהיה: ניעול-ידע, תסכול-ידע, פיצול-ידע, תסכול-ידע או T-School ידע…(יגאל חמיש)

עומס מידע הנה אחת התופעות המענינות והמדאיגות בארגונים. בארגון גדול ומבוזר היה נהוג להפיץ כל יום ומידי שבוע מידע וידע באמצעים שונים: נייר, בע"פ, דרך מערכות הפעלה ומערכות דגיטליות שונות. התחרות בין הגורמים השונים בתוך הארגון שרצו לזכות בתשומת לב העובדים, ולהיות במרכז העשיה הארגונית (תפיסתית ופוליטית) הגבירה ושכללה את תהליך ההפצה או נכון את "ההפצצה" של הידע. מסתבר שעוד ועוד ידע לא בהכרח גרמו להתיעלות, הגברת התפוקות והביצועים אלא לתופעות אחרות. לא במודע, עובדים מצאו את עצמם עוסקים בהמצאת אמצעי מילוט מההצפה של מידע וידע. לכל עובד היתה "תיבת נח" משלו על מנת לשרוד את המבול. (ארונה גבע)

סקירה מעניינת על סיפור-סיפורים (Storytelling), ניהול וידע. כתב יגאל חמיש, מנהל ניהול הידע בחברת בזק וחוקר בנושאי ניהול הידע . (יגאל חמיש)

מערכת ויקי מאפשרת לכל גולש לערוך כל דף, להוסיף מן הידע האישי שלו, או לתקן מאמרים קיימים. באופן זה, לאורך זמן מצטבר מאגר גדול של מאמרים שאיכותם משתפרת באופן אבולוציוני. הכתבה סוקרת את הסוגיות הבאות: האם הערכים באנציקלופדיה ויקיפדיה מדויקים מבחינה מדעית וניתן לסמוך עליהם? נגזרות של ויקיפדיה לניהול מידע, ניהול מאגר מידע באמצעות Wiki, מערכת תוכנה מבוססת wiki המאפשרת גם לארגונים ולחברות להקים יישומים של מאגרי מידע מובנים (Structured Wiki), מאגרי התנסויות מועילות (Best practice databases), ספרים משותפים מבוססי עקרון ה-WIKI, ספרי חינוך בישראל באמצעות Wiki ועוד. (עמי סלנט)

מאגר התנסויות מועילות כביטוי לניהול ידע.הכוונה להתנסויות מועילות שהביאו לתוצאות מעשיות של שיפור בארגון/ סביבת הדרכה, סביבת הוראה. ניתן לומר כי כי זהו סוג של יומן רפלקטיבי קבוצתי /קולקטיבי, אבל מובנה (STRUCTURAL). פרופסור דוונפורט מאוניברסיטת טקסס הגדיר רמות שונות של התנסויות מועילות: התנסות מעשית, רעיון פורה, הצעות ייעול, ניתוח יעיל של תהליך טכנולוגי/פדגוגי/חינוכי, התנסות מקומית מועילה, התנסות מועילה של כלל הארגון ועוד. (כגון מערך שיעור מוצלח). (עמי סלנט)

שיקולים עיקריים לבניית פריטי תוכן במאגר הידע הארגוני. במאמר מוגדרים הסוגים העיקריים של פריטי תוכן אותם יש לכלול במאגר הידע. (מוריה לוי)

מחקר זה ראשוני בתחומו בארץ ומתמקד בתפיסת תפקידו של מרכז משאבים כארגון ידע פדגוגי חדשני. עידן הידע מתאפיין בהצטברות ידע רב ועודף המתיישן במהירות, הון שכלי המשמש כתחליף להון חומרי, שינויים מהירים, התפתחויות טכנולוגיות וגישות חדשות בתחום השימוש בידע ארגונו וניהולו. שאלות המחקר שהתגבשו:, תפיסת צוות מרכז משאבים את תפקידיו לאור תהליכי השינוי בעידן הידע, גורמים מעודדים ומעכבים תהליכי שינוי במרכז משאבים, שינויים נדרשים במרכז משאבים לאור התמורות (רינה שבתאי)

חלקם הגדול של בתי הספר בעולם המערבי פועלים עפ"י: המודל המסורתי – מודל ההעברה. מודל זה הוא היררכי. הידע עובר ממוקדי יצירה מחוץ למערכת החינוך אל המורים והתלמידים בבתי הספר. בעלי האמצעים על העברת הידע הם בעלי השליטה וקובעים את החוקים להפצת הידע.היום בעידן הידע, המשאב המרכזי של כל חברה הוא הידע שלה. בית הספר הוא ארגון לומד הפועל בחברת ידע. נשאלת השאלה כיצד בית הספר ישמר את הידע הקיים, ישתף בידע, ירכוש מיומנויות ליצירת ידע חדש? בשבע שנים האחרונות אנו עדים ליוזמות מלמטה למעלה בתהליכי ניהול ידע בשל צורך שעולה בקרב מורים, מפקחים, במחוזות ובאגף טכנולוגיה ומידע. מאמר זה סוקר יוזמות אלה ומנסה לענות על השאלה זו. (חגית עזר)

גישה אחרת לניהול הידע בארגון כפי שהיא באה לידי ביטוי אצל כותבים המתבססים על מדע המורכבות, או חקר מערכות מורכבות סתגלניות כפי שהוא נקרא בשמו המלא ביטוי מובהק לגישה השונה הזאת אפשר למצוא אצל ראלף סטייסי, מהכותבים המובילים בתחום, במאמרו על ההתהוות של הידע בארגון (2000). (אבי אלטמן)

ניהול ידע מבוסס על שני אבני יסוד עיקריים: ניצול ושימוש אפקטיבי במקורות המידע של הארגון ( שאותם צריך לנהל ) יעול הכישורים והמיומנויות של עובדי הארגון באופן שיתרמו לבסיס הידע הארגוני אן האתגר הוא כיצד להפוך את הידע האישי שצובר העובד לבסיס ידע ארגוני המשותף לארגון עצמו. (עמי סלנט)

השלבים בבניית הפורטל הארגוני: 1. בניית רשת אתרים פנים ארגונית 2. מתן הכלים ה"אינטרנטים" למשתמשים הפנימיים 3. בניית שער הכניסה לכל עובד לרשת (= הפורטל הארגוני)