בשנת הלימודים תשס"ד החלה מכללת אוהלו ליישם את עקרונות הלמידה בסביבה מתוקשבת בתחום המתמטיקה, הן בהוראת הסטודנטים במכללה והן בעבודה מעשית של אותם סטודנטים בבתי הספר המאמנים. סטודנטים במכללת אוהלו לומדים חלק מהתכנים המתמטיים, בהתאם לתכנית הלימודים של בית הספר היסודי, בסביבה המתוקשבת "תופסים גלים" של עמותת סנונית. תוך כדי למידתם את הנושאים, הסטודנטים נכנסים לבתי הספר ומלמדים את התלמידים נושאים מתמטיים שהם למדו באותה דרך מתוקשבת. לכל אורך ההתנסות מתקבלת שקיפות של התהליכים באתר דרך ילקוטי התלמידים הנשמרים והזמינים למורים הרשומים. סביבת "תופסים גלים", אשר פותחה בידי עמותת סנונית לקידום החינוך המתוקשב, היינה סביבת חקר וגילוי ומכוונת להקניית למידה משמעותית של מושגים ופעולות במתמטיקה (ענת קלמר)

מחקר שמטרתו הייתה לבחון את הסיבות לפער שבין יכולתם של פרחי הוראה למתמטיקה להתרשם מיתרונותיה של שיטת ההוראה לבין יכולתם ליישמה בפועל. המחקר עוסק בקשיים של פרחי הוראה במתמטיקה לשלב שיטות למידה חדשניות. להשפעת ניסיון העבר של פרחי הוראה יש תפקיד מרכזי בקביעת מערכת האמונות שלהם כלפי למידה והוראה. ההתנסויות שהם חווים בשנות הכשרתם נשלטות על ידי פרשנויותיהם, בהתאם למערכת האמונות שלהם (עטרה שריקי, אילנה לביא)

במחקר זה משווים את היכולת של תלמידי כיתות ו' בישראל ובקוריאה להתמודד עם משימות שגרתיות ועם משימות הדורשות שימוש בחוש למספרים. ההשוואה בין התלמידים בישראל ובקוריאה נראית מעניינת במיוחד עקב הדירוג של שתי המדינות במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה. בכל המבחנים הבינלאומיים בשנים האחרונות, התלמידים בקוריאה נמצאים באחד משלושת המקומות הראשונים, בעוד שתלמידי ישראל ממוקמים במקום הרבה יותר נמוך (מרקבוביץ צביה, פאנג ג'ונג-סוק)

השכיחות הרבה של השימוש באחוזים בחיי היום –יום ובמדעים השונים דורשת הבנה טובה של הנושא. במאמר מתואר תהליך שהחל בשיעור מתמטיקה בכיתה ח' במסגרת ההתנסות של פרחי ההוראה בעבודה מעשית. כפועל יוצא מן הצפייה בשיעור ומהדיון שבא בעקבותיו נבדקו הבנת המושגים הקשורים לנושא ה"אחוזים" אצל 17 פרחי הוראה. במאמר מוצגים אסטרטגיות עבודה, תפיסות שגויות ופתרונות של פרחי הוראה לבעיה באחוזים, כמו כן מוצעים הסברים על מנת להבין את הסיבות לטעויות והמקורות להן (רונית בסן –צינצינטוס, מלכה שפט).

למורים, שהם המייצגים את הקהילייה המתמטית בכיתתם, תפקיד מרכזי לביסוס הנורמות הסוציו-מתמטיות בכיתה ובכללן הנורמות המתייחסות להעלאת השערות, טענות, הנמקות והוכחות (Yackel and Cobb, 1996). לכן, חשוב שלמורים יהיה ידע רחב לגבי דרכים שונות לתיקוף ולהפרכה של טענות מתמטיות. במאמר זה הראנו כי מספר רב של מורים קיבל דוגמאות תומכות כהוכחה לטענה מתמטית תקפה מטיפוס "לכל". יתרה מכך, הראנו כי יש מורים שקיבלו דוגמאות תומכות כהוכחה לטענה הנתונה למרות שהם עצמם הציגו נימוקים תקפים מתמטית כאשר התבקשו להוכיח את הטענה (רותי ברקאי, פסיה צמיר, דינה תירוש).

המחקר בוחן את ההבדלים באוריינות מתמטית בין תלמידים הלומדים בקבוצת דיון מתוקשבת עם הכוונה מטה–קוגניטיבית וללא הכוונה מטה קוגניטיבית. האוריינות המתמטית נבדקה בקרב 86 תלמידי כתות ז' על ידי בפתרון בעיות סטנדרטיות, המבוססות על תכנית הלימודים ופתרון בעיות אותנטיות המבוססות על בעיות בקונטקסט יומיומי. ממצאי המחקר מראים כי תלמידים שנחשפו לפורום עם הכוונה מטה קוגניטיבית גילו אוריינות מתמטית גבוהה יותר מתלמידים שלא קיבלו הכוונה כזו. ממצאי המחקר התקבלו בעקבות שיטת ה.ש.ב.ח.ה. המעודדת שאילת שאלות עצמיות במהלך פתרון הבעיה. מסקנת המחקר היא שלמידה בקבוצת דיון מתוקשבת אינה מספיקה לפיתוח אוריינות מתמטית, יש צורך להבנות שיח מתמטי, לתרגל ולחזק את ה"למידה ההדדית בפורום" (ברכה קרמרסקי, נאוה מזרחי)

מחקר זה מתמקד בדעתם של המורים לגבי היבטים הקשורים להכשרתם ללמד את מקצוע המתמטיקה ולגבי סוגיות הקשורות לקשיים בתחילת דרכם המקצועית. המורים הינם בוגרים של שלוש מכללות ומלמדים את מקצוע המתמטיקה בבית הספר היסודי. שאלות המחקר: (1) באיזו מידה ההכשרה שקיבלו סטודנטים במכללה הלומדים במסלול מורים לבית הספר היסודי, הכשירה אותם, לדעתם, להוראת מקצוע המתמטיקה בבית הספר היסודי? (2) מהם הקשיים בהם נתקלים מורי מתמטיקה הנמצאים בתחילת דרכם המקצועית? (3) מהו סוג העזרה אותו מקבלים או היו רוצים לקבל מורי מתמטיקה בתחילת דרכם. (צביה מרקוביץ)

במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר שבדקו את תפיסותיהם של תלמידי מכללות לחינוך בנושא מצומצם אחד מתוך התחום הרחב של מושג ההוכחה – נושא ההוכחה של טענה כוללת (או במלים אחרות, הוכחת טענה מטיפוס "לכל…"). הליקויים שהתגלו בהוכחות של הסטודנטים להוראה מעידים על גישה אינדוקטיבית להוכחות, על אנאלגבריות ועל כשלים לוגיים (חיים תירוש, שלמה וינר).

במאמר מתארות המחברות מחקר שערכו ביחס להבנת מושג השבר כמחלקת שקילות. המחקר נעשה תוך למידה בעזרת התוכנה "שמש" המאפשרת בניית ייצוגים לשברים, המדגישים את תכונתם כמחלקות שקילות (אילנה ארנון, פרלה נשר, רנטה נירנברג).

התוכנית "כשרים והקשרים במתמטיקה" פותחה על ידי צוות היחידה לחינוך מתמטי, באוניברסיטה העברית בירושלים. התוכנית מכילה את כל הנושאים והמיומנויות הנדרשים לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך. היא בנויה על עקרונות דידקטיים ומתמטיים מוכחים שהביאו מספר מדינות מערביות למקומות ראשונים במבחנים המשווים הבינלאומיים. יש בה הקפדה על רכישת מיומנויות החשבון המקובלות תוך עידוד פיתוח חשיבה מתמטית, יצירתיות, ובקורתיות. הלמידה מבוססת על סיטואציות-בעיה בנושאים השונים המפורטים בתוכנית הלימודים, ומובילה לפיתוח מיומנויות חישוב, תובנה מספרית, ומיומנויות השיח המתמטי, כל זה תוך שימוש במגוון אמצעי הוראה וחומרי למידה ידידותיים.

במאמר מציגה המחברת פעילות שהופעלה במסגרת הקורס למורי-מורים למתמטיקה. מטרות פעילות זו היו: א. להדגים מודל של פעילות למורי-מורים למתמטיקה בבית-ספר על-יסודי; ב. לאפשר למשתתפים חוויה אותנטית של למידה וביצוע רפלקציה על התהליך שהם בעצמם עברו; ג. לחשוף את המשתתפים לדרכי תכנון וניתוח של פעילות למורי-מורים ולפוטנציאל הטמון בפעילות המתוארת. בפעילות נחשפו המשתתפים לבעיה בשם 'שליחומטיקה' השייכת לקובץ 'בעיות החודש' אשר פותח במסגרת המרכז הארצי למתמטיקה 'קשר חם' (גרייסי ויניצקי-לנדמן).

הקורס "המצ"ב מזווית אחרת", מיועד לסייע לפרחי הוראה או למורים בפועל לתת מענה לקשיים המתעוררים בהוראת גאומטריה. זאת, על ידי הכנסת שינויים בידע הנדרש למורה ובגישתו להוראה וכן על ידי התמקדות במצבי הוראה בעייתיים – מצבים שבהם המורה מתקשה לתת מענה הולם לקשיים של תלמידיו במהלך הקורס, המורה לומד תאוריות המסייעות לו לנתח מצ"בים אלה, וחוזר ומנתחם בשלב מתקדם לאחר שהוא לומד תאוריות נוספות. המורה מבצע רפלקציה על ניתוחיו הקודמים את המצ"בים ועל תכנון ההוראה שלו או על דרך הוראתו, והרפלקציה עצמה תורמת לתהליך השינוי אצלו. במוקד יחידת ההוראה נדונים קשיים המתעוררים בהוראת גאומטריה לתלמידים בעלי הישגים בינוניים ונמוכים במתמטיקה (לא נדונים כאן קשיים של תלמידים בעלי תפקוד גבוה במתמטיקה). מדובר בעיקר בקשיים קוגניטיביים בסיסיים – כמו רכישת מושגים בגאומטריה או תפיסה חזותית – ולא בתהליכי חשיבה מתקדמים יותר, כגון הצדקות או הוכחות. (הגר גל)

אחד מהסטנדרטים של ה- N.C.T.M הוא פיתוח מיומנויות לפתרון בעיות מילוליות. מחקרים מוכיחים כי כבר בגיל הרך ניתן לפתח מיומנויות אלה. על מנת שהלמידה תהיה יעילה יש לדאוג להעביר את התכנים בדרך של הנאה והנעה. הדרך הנכונה היא לתת ללומד להתמודד עם בעיות הבאות מעולמו שלו, בעיות לא שגרתיות אשר יעוררו שיח מתמטי ושאילת שאלות. בקורס המועבר במכללה האקדמית ע"ש גורדון אנו לומדים להכיר דרכים שונות להתמודדות וזאת דרך פתרון בעיות לא שגרתיות, דיון עליהן והתאמתן לגיל הרך, קריאת מאמרים מתאימים ודיון עליהם (שולי, אופיר).

בכל מהלך הקורס מכללת סמינר הקיבוצים עוסקים בצורה פעילה בפתרון בעיות בעזרת מחשב. הבעיות בסמסטר ב' מורכבות יותר, וכוללות פרקים ממתמטיקה נומרית. הבעיות והנושאים נבחרו מתחום המתמטיקה הרלבנטי לתלמידי המסלול. במהלך סמסטר א' יכיר הלומד את מושג האלגוריתם, וילמד לכתוב אלגוריתמים ליצירת סדרות אינסופיות וסופיות, בעיקר על פי נוסחאות נסיגה. במהלך סמסטר ב' פתרון הבעיות נעשה בצורות שונות (פתרון רקורסיבי, פתרון קומבינטורי, פתרון בעזרת האיבר הכללי וכו'). חלק מהבעיות לקוחות מתוך פרקים ממתמטיקה נומרית, כגון: מציאת שורש ריבועי ושורש שלישי של מספר, קירובים למספר פאי, וזאת במטרה להביא להעשרת תמונת העולם המתמטי של הלומדים בפרקים ממתמטיקה שימושית בת-זמננו תוך שילוב המחשב (הופמן, רונית)

הדו"ח עוסק בתלמידים חלשים במתמטיקה בחטיבות הביניים, המנותבים להקבצות נמוכות (רמה ג'). הדו"ח הציג ממצאים מתוך ראיונות אישיים עם תלמידים, תצפיות על אינטראקציות בין זוגות או שלשות של תלמידים וכמו כן תצפיות שעניינן מהלכי שיעור שלמים בפורום של הכיתה כולה. במסגרת הפעילות המחקרית שתוארה בדו"ח ניסינו לברר מה מאפיין את דרכי ההתמודדות של תלמידים חלשים עם חומר מתמטי, אלו מקורות עשויים להסביר הצלחה וכישלון בקרב תלמידים אלו, ומהם המרכיבים עליהם יש לתת את הדעת בעיצוב ההוראה בכיתות חלשות – הן מבחינת חומרי הלמידה והן מבחינת תפקודם של המורים. (רוני קרסטני, אברהם הרכבי)