מסוגלות עצמית
מיון:
נמצאו 72 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    הבריאות הנפשית של סטודנטים מעוררת עניין גובר בשדה המחקר בחינוך. שכן, משנה לשנה גדל מספרם של הסטודנטים המתמודדים עם תחלואה נפשית וגוברת המודעות לקשר בין חוסן מנטלי לבין הישגיות אקדמית או נשירה. למעשה, בריאותם הנפשית של סטודנטים קשורה במישרין לכושר הלמידה, לתחושת המסוגלות העצמית, לצמיחה האישית, לפיתוח זהות, להתפתחות הקוגניטיבית, המקצועית והביקורתית ולמימוש הפוטנציאל הטמון בהם. למרות זאת, מתברר כי סטודנטים רבים אשר מתמודדים עם תשישות הנפש ממאנים לבקש עזרה.

  • תקציר

    לרוב חוויה של לחץ נתפסת כחוויה לא רצויה ואף כזו שיש לה השלכות מזיקות על ביצועים אקדמיים. לאחרונה החלו להצטבר עדויות שמראות שלחץ אינו תמיד בעייתי. המאמר הנוכחי מבחין בין לחץ המהווה מכשול לבין לחץ המהווה אתגר ובוחן את הקשר ביניהם לבין הישגי סטודנטים, תחושת מסוגלות ומעורבות בלימודים. המחקר אסף נתונים ממדגם של 853 סטודנטים. ממצאי המחקר תומכים באפשרות שגורמי לחץ מסוימים יכולים לתרום לביצועים אקדמיים, בתנאי שגורם הלחץ נתפס כרלוונטי למטרה וכתלוי בסטודנט עצמו.

  • תקציר

    מחקר זה מתמקד בחוויותיהם של מורי המיעוט הפלסטיני-ישראלי העובדים בבתי הספר החילוניים דוברי העברית בישראל, ובוחן את תפיסותיהם ואת תחושותיהם. מטרתו היא לתאר ולנתח את הקשר בין חוויות העבודה של המורים לבין עיצוב תחושת המסוגלות העצמית שלהם, שביעות הרצון בעבודה והתירבות (acculturation), ולשאול כיצד משפיעים כל אלה על תחושותיהם ביחס לתפקידם הפוטנציאלי כמסייעים בניתוץ סטריאוטיפים ותפיסות שגויות לגבי המיעוט הפלסטיני-ישראלי.

  • תקציר

    אתגרי ההוראה מלווים בקשיים פסיכולוגיים רבים, ביניהם שחיקה ודיכאון. ספרות המחקר בנושא מכירה זה מכבר בקשר בין שחיקה לבין דיכאון בקרב מורים. מטרת המחקר הנוכחי להעמיק בסוגיה באמצעות חקירת היחסים בין שחיקה, דיכאון ותפיסת המורים את סביבת עבודתם.

  • סיכום

    התנהגות פרו-סביבתית היא אחת מהמטרות המרכזיות של החינוך לקיימות , EFS, (להלן: חל"ק). חוקרים ואנשי שטח מנסים להשיג מטרה זו בדרכים שונות, בעיקר על ידי הפצת הידע ויצירת גישה חיובית לסביבה (Ernst, 2007). אף על פי כן, המאמצים vרבים שהושקעו בטיפוח הגישה הפרו-סביבתית באמצעות ידע לא נשאו פרי. במקביל, ידוע כי מסוגלות עצמית היא מרכיב חשוב בחל"ק אך בהקשר זה היא מעולם לא נחקרה כראוי. בנוסף אף לא הוענקה תשומת לב ראויה לסוגיית החל"ק במכללות להכשרת מורים ולמעשה קיים חוסר מחקרי על מסוגלות עצמית של סטודנטים להוראה בהקשר של יישום חל"ק (Malandrakis, 2017), במיוחד בכל הנוגע להתנהגות פרו-סביבתית בזירה הפרטית והציבורית. לבדיקת ענין זה מוקדש המחקר.

  • לינק

    מאמר זה מציג את סיפור ההגשמה וההיעדר של צמיחה, אמונה, התמדה, חזון וייעוד בקרב שתי סטודנטיות מהחוג לגיל הרך במכללת "שאנן" בחיפה, במשך חמש שנים. שתי הסטודנטיות היו חלק מקבוצה בת שש סטודנטיות נאחריהן נערך מעקב אישי בתדירות של אחת לחודש במסגרת מפגשים קבוצתיים של קהילה לומדת. טענת המחקר היא הגורמים לכישלון או להצלחה תלויים בשלושה פרמטרים עיקריים הקשורים זה בזה: מוטיבציה, מסוגלות עצמית ואינטליגנציה רגשית.

  • סיכום

    מחקר זה הינו סקר אינטרנטי שנערך בקרב 321 מורים באוסטריה, שמלמדים יחד עם מורה נוסף בהיקף חלקי. המחקר בוחן את תפיסות המורים בנוגע להוראה המשותפת. הסקר משווה בין צוותי הוראה שהוקמו מתוך בחירה אישית של המורים לבין צוותים, שצוותו על-ידי הנהלת בית הספר בכל הנוגע להנאה מההוראה המשותפת, לתחושת הסיפוק מעבודת ההוראה בכלל, לחוללות העצמית הקולקטיבית של המורים ולגיבוש תחושת אחריות בנוגע לתהליך ההוראה.

  • תקציר

    מדי יום נדרשים מורים לקבל החלטות רבות הנוגעות לאופן ההוראה, אך מעט מאוד נכתב אודות הגורמים המשפיעים על תהליך קבלת ההחלטות. מאמר זה בוחן את השפעותיה של תכנית לימודים על תהליך קבלת ההחלטות של מורים בחטיבת ביניים, במסגרת חינוך מיוחד. מן המחקר עלה שהשימוש בתכנית לימודים מובנית סייע רבות למורים לקבל החלטות ובכך הקל על עבודתם.

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה לבחון את הדרכים שבהן האוריינטציות של מורים כלפי מגוון תרבותי חוזות את התוצאות הפסיכולוגיות של המורים הקשורות לעבודתם עם תלמידים מהגרים – כלומר שחיקה הקשורה למגוון ומסוגלות עצמית הקשורה להגירה. המחברים יישמו את מודל DOPA (Diversity in Organizations: Perceptions and Approaches; מגוון בארגונים: גישות ותפיסות) שפותח בהתבסס על התפיסות של האנשים בארגון; המודל מציע ארבע תפיסות וגישות למגוון: נכס, בעיה, אתגר, או מטרד. במחקר נמצא כי התפיסה של המורים את התלמיד המהגר כנכס ולא כבעיה הייתה קשורה לשחיקה הקשורה למגוון נמוכה יותר ולמסוגלות עצמית הקשורה להגירה גבוהה יותר (Tony Gutentag, Gabriel Horenczyk, and Moshe Tatar, 2017).

  • תקציר

    המחקר בוחן את השימוש ביומני רשת בהתמחויות בהכשרת מורים ואת ההשפעה שלהם על רמות המתח של הסטודנט,על המסוגלות העצמית שלו, ועל היכולות הרפלקטיביות. מודל ליניארי מרובה-רמות של נתונים משאלון אורך מראה שהסטודנטים שביצעו משימות כתיבה של יומן רשת ממוקד-בעיות מראים התפתחות חזקה יותר של מסוגלות עצמית במהלך ההתמחות מאשר הקבוצות האחרות, בייחוד כאשר התפתחות זו משולבת במשוב מצד עמיתים לגבי העלאת פוסטים ביומן הרשת (בלוג). הקבוצות אינן שונות ברמות המתח וביכולת לבצע רפלקציה (Petko, Dominik; Egger, Nives; Cantieni, Andrea, 2017).

  • תקציר

    ישנם סטודנטים עמידים (resilient) עם ליקויי למידה המצליחים "כנגד כל הסיכויים" ומגיעים למכללה. המטרות של המחקר הן לבחון את משאביהם ואת החסמים העומדים בפניהם במהלך לימודיהם. המאמר בוחן את הקשרים בין מסוגלות עצמית אקדמית לבין משאבים אישיים (תקווה ותחושת קוהרנטיות) בקרב סטודנטים עם ליקויי למידה הלומדים במכללה. המדגם כלל 438 סטודנטים הלומדים במכללה שחולקו לשתי קבוצות: 149 סטודנטים עם ליקויי למידה ו-289 סטודנטים ללא ליקויי למידה. התוצאות העידו כי סטודנטים הלומדים במכללה עם ליקויי למידה דיווחו על רמות נמוכות יותר של מסוגלות עצמית אקדמית, כמו גם על רמות נמוכות יותר של תתי-סולמות התקווה ותחושת הקוהרנטיות (Ben-Naim, Shiri; Laslo-Roth, Roni; Einav, Michal; Biran, Hadar; Margalit, Malka, 2017).

  • תקציר

    שיעורי התחלופה הגבוהים של מורים מתחילים הם סוגיה לדאגה בחינוך. אולם, מעט ידוע לגבי התהליך ההנעתי שמעודד מורים מתחילים להישאר במקצוע ההוראה.מחקר זה בחן כיצד תנאי העבודה (אי-ביטחון במקצוע, האוטונומיה של המורה, אחריות קולקטיבית, דיאלוג רפלקטיבי, ופרקטיקה לא מופרטת) ומצבים פסיכולוגיים (מסוגלות עצמית של המורה ומחויבות רגשית) משפיעים על הכוונה לעזוב את המקצוע (De Neve, Debbie; Devos, Geert, 2017).

  • סיכום

    המחקר כולל סקירה של 40 שנות מחקר על ההשפעות של מסוגלות עצמית של מורה (teacher self-efficacy) על איכות תהליכים כיתתיים, הישגים אקדמיים והנעה של תלמידים, ורווחה נפשית של מורים. הסקירה כוללת 165 מאמרים (Zee, M., & Koomen, H).

  • תקציר

    מסגרות למידה בלתי פורמלית כגון מוזיאונים זוהו כהזדמנויות להגברת ידע והנעה של תלמידים במדע ולייעול הקשר בין המדע לבין חיי היומיום. המחקר הנוכחי העריך את תפקידה של תכנית לחינוך מדעי בקצב אישי (הממוקמת במוזיאון למדעי הרפואה) בהגברת ידע תוכן הקשור לתכנית, מסוגלות עצמית, הערכה ושאיפות של תלמידים. המחקר חקר גם באם הישגים בהיזכרות בידע תוכן והנעה (הרלוונטיים לביולוגיה, לאנטומיה ולבריאות) מקושרים לשיפורים מדווחים באמונות לגבי אורח חיים והתנהגויות הקשורים לבריאות הרלוונטיים לחיי היומיום (Martin, Andrew J.; Durksen, Tracy L.; Williamson, Derek; Kiss, Julia; Ginns, Paul, 2016).

  • תקציר

    נראה כי ליכולות חברתיות-רגשיות של מורים יש תפקיד משמעותי בקידום למידה חברתית-רגשית בבתי ספר. נמצא כי למורים אמפתיים יש רמה גבוהה גבוהה יותר של מוסריות; הם מתקשרים בהצלחה רבה יותר עם תלמידיהם; מעודדים אותם ליצור יחסים אמפתיים; ומניעים בהצלחה את תלמידיהם. עם זאת, קיים מחסור בספרות לגבי האופן שבו ניתן לפתח אמפתיה כזו אצל מורים. המחקר הנוכחי, המבוסס על גוף מחקרי גדול, חקר את התרומה של מסוגלות עצמית של מורים ומסוגלות עצמית רגשית לאמפתיה של מורים (Goroshit, Marina; Hen, Meriav, 2016).

  • תקציר

    במהלכן של אינטראקציות עם ילדים במרחב הגן, אנו פוגשים את דרכי ההתמודדות שלהם עם פעילויות המעוררות אתגר. ניתן לראות ילדים המתקשים להביע עצמם באופן מילולי, מתקשים להתנהל באופן מווסת בהתאם לדרישות הגננת ומגיבים באופן לא מותאם באינטראקציות עם חבריהם. התפתחות של תהליכי למידה והתנהגות יומיומית מיטבית דורשת מהילדים הפעלה של מיומנויות הוויסות העצמי שלהם. המחקר הנוכחי עוסק בדרכים בהן ניתן להרחיב את מיומנויות הוויסות העצמי של ילדים צעירים בטווחי הגילאים שלוש עד שש. המחקר מאופיון בהתייחסות לשני ממדים מקבילים ומשלימים: האחד מיקוד בילדים ותיאור התפתחות הוויסות העצמי שלהם כתוצאה ממעורבות חינוכית מובנית, והשני בחינת ההתפתחות של הסטודנטיות, שהעבירו את הפעילויות. מטרת המחקר היא לבחון האם ובאיזה אופן תכנית קצרת טווח המתבצעת בגן מחזקת את תהליכי הוויסות העצמי של הילדים ובמקביל מקדמת את יכולות הוויסות העצמי ותחושת המסוגלות העצמית של הסטודנטיות עצמן (רחל רביד ועינת ליכטינגר).

  • סיכום

    מטרת המחקר הייתה לבחון שבעה גורמי מתח (stressors) בית-ספריים פוטנציאליים המנבאים תחושת מסוגלות עצמית של מורים (בבית ספר תיכון) מתח רגשי, עייפות רגשית, מעורבות בהוראה ומוטיבציה לפרוש מההוראה.

  • לינק

    המושג של מסוגלות עצמית, שהינו משתנה חשוב בתהליך ההוראה, והאופן שבו הוא משתקף בהוראה זוכים לאחרונה להיות במוקד תשומת הלב. עקב כך, מחקר זה עוסק בקשר בין אמונות לגבי מסוגלות עצמית בהוראת מדעים של מורים עתידיים למדעים לבין פרקטיקות ההוראה שלהם. הוא נערך בקרב ארבעה מורים עתידיים למדעים בשנת הלימודים האחרונה שלהם באוניברסיטה ציבורית. המחברים עקבו אחר תהליכי ההוראה של המורים העתידיים למדעים, אשר לכולם היו רמות שונות של אמונות לגבי מסוגלות עצמית להוראת המדעים, תוך שימוש בחקר מקרה (Saka, Mehpare; Bayram, Hale; Kabapinar, Filiz, 2016).

  • תקציר

    המאמר בוחן את השפעתה של השתתפות בתכניות אוריינות למבוגרים על זהויותיהם של לומדים על ידי חקירה של התנסויות העבר וההתנסויות הנוכחיות שלהם, והערכת ההשפעה של פדגוגיות מיוחדות. הממצאים מראים כיצד התנסויות חיוביות של לומדים בתכניות שלהם גרמו להם להעריך מחדש את ההבנות הקודמות שלהם ואפשרו הבניה של זהויות חדשות כאנשים המסוגלים ללמוד (Tett, Lyn, 2016).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי אישר את המבנה (construct) הרב-ממדי של מעורבות הורית בטאיוואן ובחן את ההשפעות הישירות והעקיפות של מעורבות הורית על הישגי תלמידים במתמטיקה, כלומר, את ההשפעה המתווכת של מסוגלות עצמית מתמטית. התוצאות הראו שהמודל הרב-ממדי של מעורבות הורית במתמטיקה הכיל שלושה מרכיבים: אמונות וציפיות של ההורים, מעורבות ניהולית (כלומר, הוראת הורים), ומעורבות מבנית (כלומר, משאבים שהורים מספקים לילדיהם). בנוסף, התוצאות הציעו שמעורבות הורית מקושרת בעקיפין להישגים מתמטיים של תלמידים באמצעות השפעות מתווכות של מסוגלות עצמית מתמטית, באופן חלקי או באופן מלא (Kung, Hsin-Yi; Lee, Ching-Yi, 2016).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין