מסוגלות עצמית
מיון:
נמצאו 70 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    בבלוג של Mari Yamauchi מדווח על נטייה של מורים לתפוס כישלון כדבר מדבק: מורים מתפקדים בסוג של 'חבילת מנטליות'; מישהו הובחן בדרך כלשהי כפחות מוכשר ומהר מאוד הוא מנודה. אולי אנשים חושבים שהעננה של ייאוש ללא תקנה התלוי מעל מורה נכשל עשוי לבלוע גם אותם בספירלה יורדת של תוצאות ותהליכי מסוגלות נמוכים. חלפו הימים כשראינו מישהו נאבק ונחלצנו לעזרתו.

  • לינק

    מחקרים רבים מצביעים על התפקיד המכריע של יכולות רגשיות בקידום תהליכים לימודיים בקרבתלמידים. כן גוברת ההכרה כי יכולות רגשיות אלו תורמות להתפתחותו האישית והחברתית של התלמיד.על בסיס מודל היכולת של אינטליגנציה רגשית שפיתחו מאייר וסלוביי (Mayer & Salovey, 1997), הועברה למורים השתלמות בת 56 שעות במטרה לשפר ולהעצים את יכולותיהם הרגשיות. דרךהתנסות, תאוריה ותיאורי מקרה הרחיבו המורים את יכולתם לזהות, להבין ולווסת רגש וכן להשתמש בובסיטואציות חינוכיות (מירב חן, עדי שרעבי-נוב).

  • לינק

    המחקר עסק בסטודנטים הלומדים במכללות להכשרת מורים אשר השתתפו בסדנאות התמחות בהוראה במהלך שנת ההוראה הראשונה שלהם (המכונה "שנת ההתמחות"). מטרות המחקר היו: (א) לבחון איזה סוג מסדנאות ההכשרה – באמצעות מפגשי פנים-אל-פנים או מפגשים מקוונים – הינה יעילה יותר בהשגת התוצרים הצפויים; (ב) למדוד את ההבדלים ברמת הלכידות הקבוצתית בשני סוגי ההתמחות ובכך ללמוד על הלכידות כגורם המסביר את התוצרים (יפעת רוטנברג-תדמור).

  • סיכום

    מאמר זה בוחן איך מסוגלות עצמית באינטרנט עוזרת לסטודנטים להעביר ולתרגם מוטיבציה לפעילות לימודית וההשפעה שלה על ביצועי הלמידה. בוצע עיבוד נתונים כמותי כדי להאיר על הקשר בין המסוגלות העצמית של הפעלת אינטרנט של הסטודנט ותצוגת הלימוד שלו (Chang, Chiung-Sui, Liu, Eric Zhi-Feng, Sung, Hung-Yen, Lin, Chun-Hung, Chen, Nian-Shing, Cheng, Shan-Shan).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על חקר מקרה של קורס מקוון בהכשרת מורים שתוכנן תוך התבססות על עקרונות של תכנון אוניברסלי עבור למידה (Universal Design for Learning). מהסטטיסטיקה ומהתוצאות של סקר שנאספו באמצעות מערכת לניהול למידה מקוונת, 24 פרחי הוראה שיתפו בחוויות שלהם מהלמידה המקוונת (Ye He, 2014).

  • לינק

    מאמר זה חוקר את השימוש בספרים אלקטרוניים במונחים של שביעות הרצון של הלומד, השימושיות, הכוונה ההתנהגותית והאפקטיביות של הלמידה. בהתבסס על הגישה של תיאוריית הפעילות, מחקר זה מפתח מודל מחקר כדי להבין את העמדות של הלומד כלפי הספרים האלקטרוניים בשני גדלים פיזיים: 10 ו-7. התוצאות מציעות שגודל המסך יכול להשפיע על המסוגלות העצמית הנתפסת של הלומדים בשימוש בספרים אלקטרוניים שגודל המסך שלהם הוא 7 ו-10 (Shu-Sheng Liaw & Hsiu-Mei Huang, 2014).

  • סיכום

    המאמר בוחן תהליכים פסיכולוגיים של בניית זהויות מקצועיות בקרב מורים מתחילים כפי שהם באים לידי ביטוי בסיפורים שכתבו על שנת ההוראה הראשונה שלהם. בחינת תהליכים אלה באמצעות ניתוח נרטיבי בממד ספרותי מתמקדת במאבק המורים אל מול קונפליקטים, מתחים ופערים שבפניהם עמדו בשנה זו. הכותבות ניתחו שלושה סיפורים שנכתבו בעברית בישראל ע"י מורים מתחילים. הניתוח התבסס על הגישה ההרמנויטית ועל ניתוח תוכן תמטי-הוליסטי (Schatz-Oppenheimer, O., Dvir, N).

  • לינק

    מחקר זה בחן של את ההשפעות של קהילת למידה בית ספרית על המסוגלות העצמית של מורים למדעים וטבע בבית הספר היסודי. בהתבסס על שיטות מחקר מעורבות, ועל מערך מחקר ניסויי עם קבוצת ביקורת, המחקר בחן שינויים במסוגלות העצמית האישית ובציפייה לתוצאות בקרב מורים שהשתתפו בקהילת למידה בית ספרית. נמצאו שינויים ניכרים לטובת קבוצת הניסוי בכל המדדים הכמותיים של מסוגלות עצמית (Mintzes, Joel J., Marcum, Bev, Messerschmidt-Yates, Christl, and Mark, Andrew' 2013).

  • לינק

    אפרת קס בספרה לא לפחד מהפחד: תחושת מסוגלות אישית ומקצועית בהוראה חקרה פן מסוים בתוך התחום הרחב של מסוגלות עצמית. היא התמקדה במורות וניסתה להתחקות אחר הגורמים הנמצאים בזיקה לרמות המסוגלות העצמית והמקצועית שלהן. מה מבדיל למשל בין שתי מורות מוכשרות ובעלות ניסיון שאחת מהן אסרטיבית, יוזמת ומלאת תעוזה, בעוד חברתה חרדה, לחוצה ואינה מאמינה בעצמה? קס ביקשה לגלות את התשובות לשאלות מסוג זה, ויצאה למה שהיא הגדירה כ"מסע". למעשה, מדובר בעבודת דוקטורט שעובדה לספר, ותוך כדי תהליך נוספו סיפורים אישיים מהביוגרפיה של הכותבת, קטעי ספרות ושירה ואף ציורים פרי ידה המופיעים בראשי הפרקים ( גבריאל בוקובזה ).

  • סיכום

    מטרות המחקר היו לתאר נתיבים מצויים של מסוגלות-עצמית-נתפסת של חונכים בתוכניות אקדמיות (חונכים המלווים סטודנטים למדעים בקולג') ולבחון את הקשרים או את הגורמים העשויים להשפיע על הליכה בנתיב זה או אחר. כלי המחקר היו שאלונים לפני תחילת החונכות ולפני הקישור למונחים, יומני-חונך שבהם תוארו האופי, האורך והיעילות הנתפסת של ההתערבויות שלהם לאחר כל מפגש עם המונחים, וכן הערכה של תחושת המסוגלות שלהם לאחר כל מפגש כזה, וטפסי הערכה של הכשרתם ושל ההדרכה. לפני ההתקשרות לחונכים המונחים מלאו שאלון סוציו דמוגרפי, תחומי עניין, מוטיבציה והרגלי למידה והתבקשו להתיר שימוש במידע לצורך המחקר. כל המונחים היו בשנתם הראשונה בקולג' ( Larose, S.).

  • לינק

    הכשרת מנהלים לבתי ספר מחייבת התייחסות למדדים מורכבים של תוכני הכשרה והתנסות מעשית כחלק מבניית תחושת מסוגלות והעלאת המוטיבציה לניהול. מאמר זה בוחן את התפתחותה של תחושת המסוגלות העצמית של פרחי ניהול בתוכנית הכשרת מנהלים אחת בשלושה מחזורים עוקבים ( קובי גוטרמן, אורי קצין) .

  • לינק

    מסוגלות עצמית (Self-Efficacy) מסוגלות מקצועית של מורים מוגדרת כתפיסת היכולת המקצועית שלהם להשפיע על ביצועי תלמידיהם (Hipp, 1997). מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין תפיסת המורים את מעורבותם של ההורים בבית הספר לבין תפיסתם את המסוגלות המקצועית שלהם ( יפעת קוסטליץ, יעל פישר).

  • לינק

    המחקר בוחן מה קורה לפרקטיקה של מורים ולזהות המקצועית שלהם כאשר הם מאמצים גישה של מחקר פעולה שיתופי להוראה ומערבים שותפים יצירתיים חיצוניים ומנטור מהאוניברסיטה (Trevor Davies, 2013).

  • לינק

    מעבר לידע, לכלים ולמיומנויות, שהם ללא ספק חשובים ובעלי ערך, נמצא המורה כאדם. הוא, ורק הוא , בראש ובראשונה הוא, יקבע את איכות התהליך החינוכי המתרחש בין כותלי הכיתה. המורה הוא זה שמביא לכיתה כל בוקר מחדש את כלי ההוראה העיקרי – את עצמו, את חוזקותיו ואת חולשותיו, את מודעותו ואת המקומות ה"עיוורים" שלו, את התשוקה שלו ללמד או לחלופין -את עייפותו ושחיקתו. הוא גם מביא את תחושת המסוגלות שלו להיות מורה טוב, את ערכיו ומחויבותו ואמונותיו, את כל מה שהוא מכיל כאדם שלם . "אני מאמינה שההשקעה הרבה ביותר בתהליך הכשרת המורים צריכה להיות באישיותו של המורה. בסיוע לו להכיר את עצמו, את רכיבי זהותו, את העמדות שלו כלפי העולם בכלל וכלפי בני אדם ותהליכים חינוכיים בפרט. צריך לאפשר לו שלא לפחד לפגוש ולהתמודד עם “חלקי הצל" שלו וללמוד לשלוט בהם. לבדוק את זהותו כאדם, כמורה" ( אפרת קס ).

  • לינק

    תוך שימוש במסגרת עבודה פסיכולוגית של טיפול רגשי-רציונלי בהתנהגות, המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לבסס האם אמונות אי-רציונליות, מסוגלות עצמית או ההתנהגות של התלמיד חזו את הדיווחים של המורה על תחושת הלחץ. מטרה משנית של המחקר הייתה לבסס האם משתנים אלה, בנוסף למשוב המילולי של המורים לתלמידים בכיתתם, חזו את ההתנהגות של התלמיד (Robertson, Caroline; Dunsmuir, Sandra, 2012).

  • מאמר מלא

    מחקר של ד"ר אפרת קס מגלה שיש קשר הדוק בין העולם הפרטי־משפחתי לבין תחושת המסוגלות המקצועית של מורות. "אני מציעה לכל מורה", אומרת קס, "לבוא ממקום של חוזק ולבדוק באיזה בית גדלה, מה חיזק את תחושת המסוגלות שלה ומה החליש אותה". למה הכוונה ב"תחושת מסוגלות אישית"? "זוהי תחושת יכולת פנימית שיש לכל אחד ואחת מאתנו כאשר אנחנו צריכים להתמודד עם משימה חדשה; ההרגשה של 'אני יכולה להתמודד בהצלחה עם המשימה' או 'אני פוחדת מכישלון ומוותרת' ( נאוה דקל ) .

  • לינק

    איך אפשר להסביר את העובדה שישנן מורות מוכשרות, חכמות, בעלות ידע וניסיון המפחדות להתמודד עם משימות חדשות, ולעומת זאת יש מורות אחרות, בעלות יכולות נמוכות יותר, שלא מפחדות להעז? באילו בתים גדלו הבטוחות והאמיצות, ומה שידרו להן הוריהן? ומה קורה כשהמעזות פחות מגיעות למערכת החינוך ופוגשות שם את הסמכות הניהולית? הספר מבוסס על מחקר רחב ובוחן את שאלת המסוגלות המקצועית של מורות: כיצד היא נבנית במשפחת המוצא של המורה, מה קורה לה במשפחה הגרעינית של המורה ומה הם הגורמים המשפיעים עליה בעולם המקצועי ( אפרת קס) .

  • לינק

    המוטיבציה למחקר זה התעוררה נוכח הפער בין התכנים המוכתבים על ידי תכנית הלימודים לבין שאלות המעסיקות את התלמידים. פער זה יוצר לעיתים תחושה של למידה מתוך הכרח ולא מתוך עניין ומוטיבציה פנימית. שילוב מובנה ומתוכנן של תחומי העניין של התלמידים בהוראה עשוי להיות אחד הפתרונות לבעיה זו. מטרות המחקר הן לפתח ולבחון מודל לשילוב מתוכנן של תחומי העניין של הלומדים, כפי שהם משתקפים משאלותיהם, בהוראת הביולוגיה בבית הספר העל יסודי וכן לבדוק את התייחסותם של מורים ותלמידים למודל המוצע (גלית חגי).

  • סיכום

    התובנה המרכזית של המחקר היא שכדי להכשיר מורים ליכולות מנהיגותיות צריך לשלב התפתחות מקצועית לשיפור ההוראה ובניית כישורי מנהיגות עם קולבורציה במקום העבודה. הגישה נתמכת ע"י מחקרים שונים המראים שהתנסויות למידה אישיות וקבוצתיות תומכות בהתפתחות מנהיגות מורים, אף כי הלמידה האינדיווידואלית היא המשפיעה ביותר. בנוסף, מנהיגות מורה מתפתחת יותר כשיש למורים הזדמנויות לנסות בשטח תפקידי מנהיגות שונים (Jana Hunzicker).

  • סיכום

    נמצא כי תחושת המסוגלות העצמית של נשים במגדר הערבי ( מורות) אכן נמוכה יותר משל גברים ( מורים) מבחינת היכולת להשפיע על הארגון הבית ספרי. אולם לא נמצאו הבדלים בין נשים לגברים במדד החדשנות. מבחינת הפעילות הציבורית, נשים הביעו נטייה מועטה יותר למעורבות בפעילות חינוכית, חברתית ופוליטית מעבר לתחום בית הספר. התרבות אליה הן משתייכות נתפסת בעיני הנשים כמסורתית יותר וכפחות ליברלית ושוויונית מאשר תופסים אותה גברים ( שפירא, תמר, רחל, הרץ-לזרוביץ, לימור, שפר).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין