מלחמת לבנון השנייה חשפה ילדים בצפון ישראל להתקפות רקטות יומיומיות. כדי להתמודד עם הצרכים הפסיכולוגיים הנרחבים, יושמה תכנית התערבות שהועברה על ידי מורים והתמקדה בחיזוק החוסן האישי. הילדים שהשתתפו בתכנית הראו ירידה מובהקת בתסמינים בזמן 2 ומספר תסמינים נמוך יותר באופן מובהק בהשוואה לקבוצת הביקורת בזמן 3. מורים הם גורם בעל ערך וחסכוני המסוגל לספק התערבויות מבוססות ידע קליני לאחר טראומה המונית ואסון.

עם מלחמת חרבות ברזל ברקע, ד"ר ברק בר-זוהר מפודקאסט תו חינוך מבית היוצר של פורטל מס"ע ומרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת מבקש להבין: מהו חוסן אישי ומהו חוסן לאומי? כיצד ניתן להשתמש בחוסן בעתות משבר? האם וכיצד אפשר להקרין ביטחון ברגעים קשים? כיצד צריכים וצריכות מורים ומורות לנטוע חוסן בתלמידים? ואיך לנהל זוגיות וחיי משפחה בזמן מלחמה? לשאלות האלו משיבה ד"ר רוני גז-לנגרמן מהמכללה האקדמית לחינוך קיי וממחזור ו' של תוכנית הפוסט-דוקטורט במכון מופ"ת.

לאירועי חרום ומשבר, ולטראומה שעלולה לצוץ ולצוף במהלכם או אחריהם, יש פוטנציאל לפגום בתפקודם השוטף של תלמידי בית ספר. לכן, על מחנכים ומורים להצטייד בכלים הדרושים כדי לזהות תסמינים של טראומה בקרב תלמידיהם, לגלות הבנה, לתמוך בהם ולנסות להפיג את המתחים והחרדות, כפי שמציג מאמר זה.