מכללות להכשרת עובדי הוראה
מיון:
נמצאו 283 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    תכנית ההכשרה צריכה להיות איכותית, אתגרית, משמעותית ורלוונטית לצורכי הפרט הלומד ולצורכי מערכת החינוך שאליה יצטרף בתום לימודיו. התכנית צריכה להכשיר את הלומד לעמוד בדרישות שתציב לו המערכת עת יחל בעבודתו. בוגר מערכת ההכשרה להוראה יתמודד עם אתגרים רבים וחשובים המאפיינים את עבודתו של המורה המיומן, מיד עם כניסתו לעבודה כמורה חדש. חשוב לציין שסוגיית הלמידה המשמעותית אינה זרה למכללות לחינוך, ומרביתן עוסקות בשאלה זו בהיבטים שונים של ההכשרה. עם זאת, הצבת יעד זה לכלל מערכת החינוך מזמנת גם להן אפשרות לעיין מחדש בנושא וליצור שיח אקדמי-חינוכי שבו יכולים לקחת חלק אנשי הסגל, הסטודנטים, שותפים מן השדה: מנהלי בתיי ספר, מורים מאמנים, מדריכים, מפקחים, ואנשי משרד החינוך ( נח גרינפלד).

  • לינק

    מבין הפעולות הרבות, המורה המתאים לבית הספר הקיים מבצע בעיקר העברת ידע דיסציפלינרי. הוא אינו נדרש לעסוק בצרכים של תלמידיו, בכישורים שלהם – רק הבסיסיים ביותר – אינו מתנסה בדרכי הוראה שונות, והנגיעה שלו לנושאים ערכיים ויצירתיים היא שולית. המערכת לא רק שאינה מעודדת, היא אינה מאפשרת במרבית המקרים הוראה טובה כמו זו שאמור לבצע מורה הפרופסיונלי. למורה כזה דרוש מרחב האוטונומיה המתאים (Eurydice, 2008) – עניין קריטי – שאינו נתון לו בבית הספר הישראלי ( אברהם פרנק) .

  • לינק

    לקסי-קיי הוא כתב עת לקסיקלי-מקוון של מכללת קיי ובנוי ככתב עת מתהווה, שאליו יצטרפו בכל פעימה מושגים נוספים. המושגים מאורגנים בסדר אלפביתי ועולים ל"כיכר הידע" באתר מכללת קיי. כתב העת יעלה את מושגיו בשתי פעימות בשנה ולפניכם גיליונו הראשון היוצא בט"ו בשבט, חג האילנות.

  • לינק

    חוללות עצמית מוגדרת בספרות המחקר כאמונות ביכולת לגייס מוטיבציה, משאבים קוגניטיביים ומהלכי פעולה, הדרושים לשליטה בדרישות המשימה. חוללות עצמית היא תהליך של הערכה, שיפוט ושליטה, שבסופו נוצר אומדן, הקובע איך אדם מפעיל את עצמו. לכן החוללות תורמת באופן משמעותי למוטיבציה האנושית להשיג הישגים. חוללות עצמית היא משתנה המוטיבציה המנבא העקבי ביותר של התנהגות אקדמית מבין שאר גורמי המוטיבציה. בפרק הנוכחי מתואר חקר מקרה של ילד בכיתה ד' עם לקות קריאה ובעל אמונות חוללות עצמית שהן נמוכות מאוד מיכולת הביצוע שלו. אבחון החוללות העצמית בדרך החקר האיכותי חשף תמונה מפורטת של אפיוני החוללות העצמית של ילד זה.

  • לינק

    הכישורים הנדרשים מלומד בעל הכוונה עצמית הם: ארגון הזמן והסביבה הלימודית, יכולת שימוש בכלי מחקר, יכולת חיפוש מקורות וסיוע ושיתוף בידע וביזורו. פיתוח תקשורת עם הסביבה, ניהול שיח או דיון, דיאלוג, שכנוע, הנהגה, עבודה בצוות, הקשבה, שיתוף פעולה, ניסוח משוב, קבלת משוב, וניסוח ביקורת – כל אלה הם חלק מטיפוח הכשירות החברתית (שרה כ"ץ, יחיאל פריש).

  • לינק

    לצד הדיון העיוני בהוראת המחקר האיכותני בהכשרה להוראה, מציגות מחברות המאמר גם ממצאים ונתונים על היקף ההוראה, מקום הקורס בתכנית הלימודים, מטרות הקורס, מבנהו והתכנים הנלמדים, התרגול בהם וההתנסות בהוראתם במכללות לחינוך בישראל. המידע נאסף בשני אופנים: מסקירת אתרי אינטרנט של המכללות ומשיחות או התכתבות עם תשע מרצות שענו על שאלות המחברות בדבר חווייתן בהוראת הקורס בהכשרה להוראה ( אורית אבוהב, מאיה מלצר-גבע) .

  • לינק

    בפרק הנוכחי מתארים מחברי הספר את ההוראה-למידה-הערכה של נושא החוללות העצמית – הלכה למעשה במכללה להוראה. זוהי הזדמנות לסטודנט המתכשר להוראה להתנסות באופן עצמאי במחקר שהוא בוחר, באופן שהוא מעדיף ובאחריותו, תוך שהוא לומד ומבצע עבודת חקר באחד הנושאים החשובים לו, לתלמידיו ולבית-הספר או למוסד שבו הוא עובד. זוהי אפשרות להשתמש בחומר התאורטי הנלמד בקורס ובהתנסויות המעשיות, אפשרות לבחור את הנושא, שהוא הכי טוב בו, לבצע בו מחקר, ללמוד ולחקור אותו הלכה למעשה, לעבד אותו ולהציגו בדרך אקדמית (שרה כ"ץ, יחיאל פריש).

  • תקציר

    במחקר אשר נדון במאמר זה מתואר חקר מקרה של עמיתות בין מכללה לחינוך לבין בית ספר יסודי הנמצא בעיר במרכז הארץ. התיאור הוא מנקודת מבטן של ארבע קבוצות משתתפים המעורבות בהבניית העמיתות: (א) מדריכות מטעם המכללה (מובילות התהליך); (ב) מנהלת בית הספר וסגניתה; (ג) מורות מאמנות בבית הספר; (ד) סטודנטים מן המכללה אשר מתכשרים להוראת מתמטיקה ואנגלית. כל קבוצה יצרה 'נרטיב של השתתפות', כזה שיסודו בראייתה את תהליך ההבניה של העמיתות אשר היא השתתפה בו ( חנה עזר, תמי ראובני, נורית מירב, חיותה רגב).

  • לינק

    ניתן לסכם ולומר כי למרות שההערכה בחינוך השתנתה והתפתחה עם השנים, השינויים וההתפתחויות הללו אינם תמיד באים לידי ביטוי במוסדות האקדמיים ובכללם במכללות לחינוך. ההערכה בחינוך אינה מתמקדת, כבעבר, בבחינת תפוקות ותוצרים בלבד אלא מתייחסת להיבטים נרחבים של מושא ההערכה, הכוללים גם את בחינת הצרכים, ההקשר, התהליכים, המדיניות, הסביבה החברתית-פוליטית ועוד ( אירית לוי-פלדמן).

  • תקציר

    מטרתו של המאמר היא להעמיד לדיון שתי נקודות עיקריות המאפיינות את המטען הלימודי וההתנסותי שהמתכשר להוראה צריך להיות מצויד בו: (1) העקרונות ויסודות התוכן בהכשרת המורים בתחום ההערכה; (2) הנושאים בתחום המדידה וההערכה שחשוב שיילמדו בהכשרת המורים.ביסוד המאמר שלוש הנחות בסיסיות: ההנחה האחת היא שהערכה בחינוך (ובכל תחום אחר) נועדה לייצר החלטות מבוססות וראויות בדבר הפעולות הנדרשות כדי להשיג את המטרות שנקבעו. כיוון שכך, ייעודה של ההערכה הוא לשפר (ולא "לשפד"); ההנחה השנייה היא שמורים הם שותפים מרכזיים, המהווים ציר מרכזי בתהליכי ההערכה בחינוך על היבטיה השונים; ההנחה השלישית היא שהמורים (המרצים) המכשירים מורים צריכים גם הם, ואולי בראש ובראשונה, להיות בקיאים היטב בכל התחומים והנושאים שיש להקנות לפרחי ההוראה ובתחומי המדידה וההערכה בכלל זה ( יצחק פרידמן) .

  • לינק

    ההוראה של מחקר הפעולה, שבה דן מאמר זה, התבצעה בסמינריון במכללה להכשרת מורים. נושא הסמינריון היה "ניהול כיתה וארגון מערכות למידה" ובו נדרשו הלומדים-חוקרים לבצע מחקר פעולה בסביבת ההתנסות בהוראה שלהם. בסמינריון השתתפו כשלושים סטודנטים וסטודנטיות בשנת לימודיהם השלישית. הם הוכשרו להוראה בחטיבת הביניים במקצועות מתמטיקה, מדעים, אנגלית וספרות, לימדו שיעורים במקצועות אלה אחת לשבוע, וזו הייתה התנסותם הראשונה בעריכת מחקר ובכתיבה מחקרית. את מחקר הפעולה הורו במשך שנה שלמה שתי המנחות ביחד (co-moderating). הקורס ניתן במשך כל שנת הלימודים למשך שעתיים וכלל מפגשים פנים אל פנים ומשימות מתוקשבות. כחלק מההוראה של מחקר הפעולה הוקצה בכל שיעור זמן לעבודה משותפת בקבוצות ולהשמעת קולו של החוקר-סטודנט (ליאת אייל, דרורית רם) .

  • לינק

    בוגרי התוכניות למצוינים, שמקדם משרד החינוך במכללות להוראה, מלמדים בעיקר בכיתות הגבוהות יותר במערכת החינוך, מלמדים בשיעור גבוה יותר את המקצוע שאליו הוכשרו ומלמדים יותר במסגרות פרטיות, בהשוואה לבוגרי התוכניות הרגילות – כך מעלה מחקר ארצי שערכו פרופ' ציפי ליבמן, הילה אקרמן אשר וד"ר דיצה משכית, במסגרת רשת המחקר של מכון מופ"ת ( נגה שביט-רז).

  • תקציר

    כמה חשוב שיתבצעו הערכה ומדידה שוטפות של מערכת הכשרת המורים ומוסדותיה בכל הנוגע לתכניות, לביצוען, לתוצריהן – כאלה החותרות לשיפור מתמיד של הכשרת המורים ומשמשות דגם מוביל לסטודנטים בכל הנוגע למצופה מהם לכשיסיימו את הכשרתם וישתלבו במערכת החינוך? זוהי שאלה מורכבת, שכן התשובה עליה חייבת להתייחס לא רק לחשיבות ההערכה הזאת אלא גם למוטיבציה של המערכת לבצעה ולכלים העומדים לרשותה לשם כך ( דרורה כפיר) .

  • לינק

    המחקר בוחן שותפות תלת-שנתית בין מכללה לבית ספר שמטרתה לקדם הוראת מדע וטכנולוגיה בבית הספר. המאמר מתמקד בשנתיים הראשונות של השותפות, והוא מציג את ההשלכות של עריכת שינויים ארגוניים ופרסונליים (מעטפת השותפות) במהלך השותפות על השגת המטרות והיעדים (מהות השותפות). בכל אחת משנות השותפות הגיעו לבית הספר היסודי הנבחר שש סטודנטיות בשנה השלישית להכשרתן בהוראת מדעים. כל סטודנטית שובצה לכיתה מסוימת ולימדה בה יומיים בשבוע – ביום האחד הוראה כוללת בהנחיית מדריכה פדגוגית כוללת, וביום האחר הוראת מדעים בהנחיית מדריכה פדגוגית בתחום המדעים. המדריכות הפדגוגיות ליוו את הסטודנטיות במשך כל שעות שהותן בבית הספר. כמו כן ליוותה את הסטודנטיות המורה המאמנת, מחנכת הכיתה ( אילנה רונן).

  • לינק

    השותפות המתוארת במאמר זה היא בין בית ספר לחנוך מיוחד לבין מסלול הכשרה לחינוך מיוחד במכללה לחינוך. בית הספר המיוחד הוא אחת המסגרות שמפעיל ארגון ותיק המעניק מגוון שירותים במטרה להבטיח לילדים ולבוגרים עם מוגבלויות קשות ומורכבות את הזכות למרב ההזדמנויות לצמיחה ולהשתתפות בחיי הקהילה. בבית הספר לומדים כארבעים תלמידים בטווח הגילים 12-4 עם לקות שכלית ותפקוד המצריך תמיכות מרובות. ארבע מחמש הכיתות בבית הספר מיועדות לילדים בגיל בית הספר היסודי ואחת היא כיתת גן (גלעדה אבישר, גילה ווגל).

  • סיכום

    תפקיד ההערכה הוא לחשוף את הבנות התלמידים באמצעות מטלות מסוג זה, לפרשן, לאבחן נקודות תורפה ולספק מידע (משוב) שיסייע להם לקדם את הבנותיהם במהלך הלמידה, ובה בעת יאפשר למורה לנווט את ההוראה בהתאם. דפוס זה של מרכיבי ההל"ה מכונה הל"ה חלופית (שם), והוא מתאים להשגת יעדי החינוך בעידן הידע, שכן הוא תורם לפיתוח כישורים שבוגר מערכת החינוך, ובכלל זה בוגר מסגרת הכשרה להוראה, יידרש להם על מנת להתמודד לאורך חייו עם ידע מקצועי המתחדש בקצב הולך וגובר. הערכה לשם למידה (הל"ל) היא גישת הערכה איכותנית, שמטרתה לעצב את הלמידה במהלכה ואת ההוראה ולפיכך יש המכנים אותה 'הערכה מעצבת' (Wiliam, 2011); היא מתבצעת כהערכה מתמשכת המשולבת בתהליך ההוראה-למידה. הל"ל מבוססת על תפיסת התהליך החינוכי כדיאלוג תלוי הקשר חברתי-תרבותי; היא מתכתבת עם תפיסות למידה כהבניה שיתופית של ידע וערה לזיקות ההדדיות בין הבניית הידע השיתופי לבין הבניית הידע האישי באופן ששני סוגי ידע אלה מפרים זה את זה ברציפות (מנוחה בירנבוים).

  • סיכום

    הלמידה צריכה להיות פעילה ורפלקטיבית, ועל ההערכה להיות משולבת בהוראה, כך שקודם כול היא תסייע למורה וללומד לקדם את הלמידה. הערכה כזו שונה מזו המסכמת את הלמידה (הערכה של הלמידה – הש"ל), והיא מכונה הערכה לשם למידה (הל"ל). בתהליך הל"ל מיטבי נדרשים המורים עצמם להיות רפלקטיביים, שכן עליהם לאבחן, לתאר ולפרש את האופן שבו תלמידיהם לומדים ומבצעים את משימותיהם הלימודיות, להסיק מסקנות לגבי הפער בין הרצוי למצוי, לשקף לתלמידים את תהליך הלמידה שלהם ולמצוא אתם אמצעים, כלים ודרכים להקטנת הפער . שאחד מתפקידיו של מוסד להכשרת מורים הוא לאפשר לפרחי ההוראה ללמוד ולהתנסות בקהילת לומדים המתפתחים מקצועית תוך כדי חקירה עצמית של הוראתם, שהיא תוצאה של השילוב בין התאוריה לבין השדה. מחקרים אלה מראים כי התנסות בדרך זו הובילה פרחי הוראה לשפר הוראתם ואת תהליכי ההערכה שהם מפעילים במהלכה ( רובנה רוסנסקי, נריה שחור) .

  • סיכום

    מאמר זה מתאר תהליך של שינוי במודל ההדרכה הפדגוגית שעבר צוות מדריכים פדגוגיים (מד"פים) במכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל – חיפה, ואת אופן ביצועו הלכה למעשה. במכללה התקיים עד לשנת הלימודים 2010-2009 דגם התנסות בהוראה שהיה מבוסס על "המודל המסורתי", לפיו המד"פ אחראי להדרכת הסטודנט, להערכתו ולהתקדמותו בסיועו של המורה המאמן. במודל זה המיקוד הוא בסטודנט ובזיקה לכיתה שבה הוא מתנסה (סלמאן עליאן, אלכסנדרה דניאל-סעד ).

  • לינק

    כמורי-מורים מעניין אותנו לבדוק במיוחד את הכשרתם של פרחי ההוראה בהקשר לזאת, והמידע האמפירי אינו מעודד: בהכשרת מורים עתידיים, המכללות לחינוך אינן ממלאות את תפקידן כראוי באשר להכשרה בהערכה. וזאת למרות הדעה הרווחת בקרב אנשי חינוך על חשיבות הנושא בהכשרת מורים. כיצד מסבירים את המצב הקיים? (ברברה פרסקו ).

  • לינק

    התפיסה המונחית ביסודה של שיטת CLASS היא כי קיימים תהליכים אינטראקטיביים בסיסיים הרלוונטיים לאיכות ההוראה בכל גיל, ואלה באים לידי ביטוי בהגדרת התחומים וממדיהם, המשמשים להערכת איכות הסביבה הכיתתית לאורך כל שנות החינוך הפורמלי. אף כי תחומי ההערכה של איכות הסביבה הכיתתית מוגדרים באופן דומה, הממדים המפרטים כל תחום הם ייחודיים לשלבי התפתחות המוגדרים במונחים של קבוצות גיל. במילים אחרות, לפי תפיסה זו התהליכים היוצרים כיתת לימוד איכותית הם אוניברסליים, אך ביטוייהם ההתנהגותיים משתנים עם התפתחות הילדים.ביסודה, תצפית ה-CLASS מעודדת יצירה של שפה קוהרנטית משותפת לתיאור אינטראקציות מיטיבות ואקלים כיתה איכותי התומך בלמידה ובהתפתחות לאורך כל שנות הלימודים הפורמליים ( אורה אביעזר, יאיר זיו) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין