בעוד שהלמדנות על מחקר מורים ממליצה על הערך שבעבודה זו עבור ההוראה והלמידה, ישנם אתגרים בקיומה מעבר להכשרת המורים, בין היתר משום שמורים עשויים שלא לדמות את עצמם כחוקרים. בהתבסס על תיאוריות תרבותיות-חברתיות של זהות, מאמר זה משתמש בניתוח שיח כדי לשקול כיצד מרצה בקורס לתארים מתקדמים על מחקר מורים תמך במורים בפועל (inservice teachers) בהבניית זהויותיהם כמורים חוקרים (Taylor, Laura A. , 2017).

מאמר זה מציג שני נרטיבים של הוראה ולמידה של מחקר מורים במדעי החברה. על רקע מושג העבודה על הדיאלקטיקה, שני מחנכים במדעי החברה דנים בהתנסויות שלהם כמורים וכלומדים של מחקר מורים. מאמר זה מדגיש את כוחו של מחקר איש המעשה לשינוי הוראה ופרקטיקות של הכשרת מורים, וכיצד ניתן להשתמש בו ככלי עבור פרקטיקה רפלקטיבית ולצורך חקירת הדרכים בהן אנו מלמדים אזרחות דמוקרטית (Martell, Christopher C.; Sequenzia, Maria R., 2016).

המאמר הנוכחי מציג ומנתח דוגמאות מתוך מחקרים מיקרו-אתנוגרפיים של מורים ותיקים, הלומדים בתכנית לתואר שני בחינוך במסגרת הסמינריון "האוריינות כפעילות דיאלוגית". מחקרים אלה נחלקים לשתי קבוצות: באחת הנתונים נאספו תוך צפייה משתתפת של המורים במורים עמיתים; ובשנייה הצפייה הייתה חלק ממחקר עצמי שנערך כדי שהמורים יוכלו להבין טוב יותר את עבודתם ( מיכל צלרמאיר).

המאמר עוסק בשילוב מחקר מורים כמרכיב מרכזי בתוכנית לימודים לתואר שני כנתיב של התפתחות מקצועית, כמענה לכך שרוב התכניות להתפתחות המקצועית אינן כוללות מערכות תמיכה מתמשכות החיוניות לשימור הנלמד בהתפתחות המקצועית ולקידום שינויים בעבודה .המחקר היה חקר מקרה שש שנתי של דגם התפתחות מקצועית רפלקטיבית תלת-שנתית לתואר שני שפותח כנתיב להתפתחות מקצועית. המרכיב של מחקר–מורים עמד במרכז התוכנית והמחקר המדובר. החוקרים עקבו אחר הפיתוח וההפעלה לאורך שש שנים עם שני מחזורים, שכל אחד למד שלוש שנים. מטרת התוכנית הייתה לסייע למשתתפים לצמוח כמורים מובילים ולהניח מסד למערכת בית ספרית משתנה ( Killingsworth-Roberts, S., Crawford, P.A. & Hicknann, R) .

הרפלקציה של המורים בעקבות המחקר כללה שיקולים תרבותיים מהותיים כמו השאלה כיצד אינטראקציות וארגון כיתתי משפיעים על לומדים שונים, מהי מדיניות שיעורי הבית הנכונה, כיצד משפיעות תוכניות על לומדים שונים ועל הזדמנויות למידה ועוד. המורים הצליחו להשתמש בהבנה רחבה של רב-תרבותיות כדי להתחיל להתעמק בתחומים שקודם לכן לא התייחסו אליהם. ההתנסויות שעלו מן המחקר מצביעות על הדרך שבה בניית פיגומים ופיתוח ידע מורים בתחום זה וקישור לידע הייחודי שלהם הם כלים משמעותיים להתפתחות מקצועית. ההזדמנות שניתנה למורים שבמחקר לראות במבט רחב מהי תרבות ומה משתמע מכך לעבודה בכיתה קידמה אותם כאנשי מקצוע. ההזדמנות לבצע מחקר מורים על היבטים תרבותיים ולבחון את תוצאות ההתערבויות שלהם היוו תוספת ידע והעמקתו בהקשר המדובר ( Wiseman, A., Fox, K.R ) .

מחקר חדש משנת 2009 של אוניברסיטת קולומביה מצא כי תלמידים בבתי ספר תיכוניים וחטיבות ביניים מפיקים תועלת חינוכית כאשר המורים שלהם עוסקים במחקר מדעי מחוץ לתכנית הלימודים. במסגרת המחקר נבדקו מורים למדעים מניו יורק שהשתתפו בתכנית מחקרית באוניברסיטת קולומביה ((CUSRP, כאשר במקביל בדק המחקר גם את התקדמותם והישגיהם של התלמידים בכיתות המדעים שלמדו אצלם. ממצאי המחקר מלמדים כי ההשפעה על התלמידים אינה מיידית אלא לאורך זמן של כמה שנים. כלומר, תהליך ההטמעה של המורים שנחשפו לשיטות מחקר ועסקו במחקר הוא איטי אך בסופו של דבר משפיע משמעותית על התעניינות התלמידים, הסקרנות שלהם וההתקדמות שלהם בתחומי המדעים בבתי הספר.

הפרויקט המחקרי על התפתחות מקצועית ראשונית (early professional learning=EPL) זימן למורים חוקרים התנסות שונה שעיקרה איסוף ממצאים כחוקרים-אתנוגרפים בתחום שאינו קשור ישירות לפרקטיקה שלהם. המורים אספו נתונים על תחום שאמור היה לסייע בתוכניות לקליטת מורים חדשים ורק בעקיפין גם להם כמורים. המאמר מציג היבטים של תשומות ותפוקות ביחס למעורבות המורים-החוקרים במחקר מסוג זה: א) לקחים על תרומת התהליך לבניית זהותם של המורים-החוקרים כצוות או כ"קהיליית חקר" ; ב) לקחים בדבר השילוב של התשומות והתפוקות של המורים-החוקרים בתהליך המחקרי העשוי לתרום לבניית תפישה חדשה של תפקידם ( Smith, C., et al).

המאמר מבוסס על פרויקט מחקר ופיתוח שנוהל בחט"ב בנורבגיה. מטרת המאמר להראות כיצד פרויקט ששותפים לו חוקר וקבוצת מורים מעודד את המורים לרפלקציה על תהליכי הוראה ויותר מכך, מצביע על הצורה והתוכן האפשריים של רפלקציה כזאת ועל ההשלכות על עבודת המורים. ממצאי הפרויקט מראים שכשמורים מציגים שאלות על עבודתם הם יכולים להרחיב את חשיבתם על ההוראה. מורים לומדים מקישור בין תיאוריה למעשה כיצד לקיים רפלקציה לפני פעולה ותוך כדי פעולה ולקשר מושגים תיאורטיים למעשה ההוראה. בדרך זו יכולות התיאוריות לשמש כלי לתהליכים רפלקטיביים. (Postholm, M.B.)

קיימות דעות שונות בעולם לגבי השאלה איזה בית ספר מתאים להיות בית ספר לפיתוח מקצועי. החוקרות הציגו דגם לאפיון בית הספר המתאים לשותפות. הדגם מתבסס על המודל של טייטל (2003) והשוני מתבטא בקיצור הזמן בכל שלב – שיטוח הפירמידה. בנוסף הן הציגו את מאפייני בית הספר היכולים להפוך את מערך ה- PDS להצלחה: נכונות כל הגורמים בבית הספר בהפעלת המערך ובבניית שיתוף ואמון בין הגורמים האנושיים שבו, אקלים חיובי של בית הספר ועבודת צוות טובה, מומחיות ומקצועיות ובטחון עצמי של המורים החונכים בעבודתם המקצועית. גורם משמעותי נוסף המשפיע על מידת ההצלחה הוא מימוש האינטרסים הייחודיים של בית הספר (ענת אוסטר-לוינץ, אביבה קליגר)