מורים למדע
מיון:
נמצאו 72 פריטים
פריטים מ- 61 ל-72
  • לינק

    תכניות לימודי מבוססות רפורמה מציעות ערוץ מבטיח לתמיכה בהישגים גבוהים יותר של תלמידים במדעים. עם זאת, לעיתים קרובות מורים מבצעים התאמות בתכניות לימודים חדשניות בבואם לבצע בהן שימוש בכיתה בה הם מלמדים. במחקר זה בוחנים החוקרים כיצד 19 מורים ביצעו התאמות בתכנית לימודים מונחית חקר במדעים לחטיבת הביניים. באופן ספציפי הם חקרו כיצד ההתאמות בתכנית הלימודים (כמות הזמן, אחוז השלמת החומר ומבנה הפעילויות), יעילות עצמית של המורה (נוחות המורה והבנת התלמיד(, וניסיון המורה המפעיל את יחידת הלימוד השפיעו על למידת התלמידים. מקורות המידע כללו סקרי תכניות לימודים, תצפיות מצולמות בוידאו של המורים במוקד המחקר, מבחני קדם ומבחני סיכום של 1234 תלמידים ( Fogleman, Jay; McNeill, Katherine L.; Krajcik, Joseph).

  • לינק

    בתי ספר רבים בארה"ב מוצאים שהם שוכרים מורים בעלי תארים במדעים אבל בעלי הכשרה מעטה או כלל ללא הכשרה בחינוך. המחברים טוענים כי מורים חדשים זקוקים לעזרה כדי לזהות אסטרטגיות וראה אפקטיביות, לתכנן שיעורים, לארגן פעילויות מעבדה, שימוש בטכנולוגיות, לזהות תפיסות מוטעות הנפוצות בקרב תלמידים, להעריך את הלמידה ולהתאים את השיעורים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. המחברים הקימו את רשת התמיכה של מורים חדשים למדעים (New Science Teachers' Support Network – (ראשי תיבות: NSTSN) כדי לעזור למורים למדעים לא מוסמכים בחטיבות הביניים ובבתי ספר תיכוניים להצליח בהוראה ולהישאר במקצוע. NSTSN הייתה קהילה שיתופית של פרקטיקה שכללה את אוניברסיטת ג'ורג' מייסון (George Mason University) ושלושה בתי ספר בפרברים העירוניים, רשת זו יצרה תרבות של תמיכה שהתמקדה בשיפור מתמשך של ההוראה והלמידה ( Sterling, Donna R., and Wendy M. Frazier) .

  • לינק

    מחקר חדש משנת 2009 של אוניברסיטת קולומביה מצא כי תלמידים בבתי ספר תיכוניים וחטיבות ביניים מפיקים תועלת חינוכית כאשר המורים שלהם עוסקים במחקר מדעי מחוץ לתכנית הלימודים. במסגרת המחקר נבדקו מורים למדעים מניו יורק שהשתתפו בתכנית מחקרית באוניברסיטת קולומביה ((CUSRP, כאשר במקביל בדק המחקר גם את התקדמותם והישגיהם של התלמידים בכיתות המדעים שלמדו אצלם. ממצאי המחקר מלמדים כי ההשפעה על התלמידים אינה מיידית אלא לאורך זמן של כמה שנים. כלומר, תהליך ההטמעה של המורים שנחשפו לשיטות מחקר ועסקו במחקר הוא איטי אך בסופו של דבר משפיע משמעותית על התעניינות התלמידים, הסקרנות שלהם וההתקדמות שלהם בתחומי המדעים בבתי הספר.

  • סיכום

    תוכניות להוראת מדעים לדוקטורט נכשלות לרוב בהתייחסות להיבט קריטי: תשומת הלב המפורשת להכשרת מורי מורים למדעים. במאמר נטען כי בנוסף לפיתוח בסיס ידע וכשירויות למחקר, סטודנטים לתור שלישי צריכים לצפות, להתנסות ולחשוב רפלקטיבית על הידע הפדגוגי הנדרש להכשרת מורים למדעים. הכותבים מדגישים שניתן להתאים את המבנה של ידע תוכן פדגוגי להקשר של ידע להכשרת מורים למדעים. דגם ידע התוכן הפדגוגי מהווה בסיס לדגם לפיתוח ידע במדעים, המעוגן בהתנסויות של הכותבים כתלמידי תואר שלישי וכחונכים לסטודנטים אלה. יש במאמר המלצה על הכשרת דוקטורנטים וסטנדרט חדש שראוי לכלול אותו בסטנדרטים הקיימים (ASTE) (Lederman, et al., 1997) למורי מורים למדעים.הסטנדרטים לידע מקצועי למורי מורים למדעים כוללים בין היתר התייחסות לציפיות שמורי המורים יהיו בעלי ידע מדעי חזק, יבינו נושאים של פדגוגיה, תוכניות לימודים, הוראה והערכה במדעים ויכירו גם נושאים של למידה וחשיבה, יוכשרו למחקר ועוד. מה שחסר ברשימת סטנדרטים זו הוא ההיבט של ידע תוכן פדגוגי (Shulman, 1986): הנחיית הלומדים לתואר שלישי כיצד ללמד מתכשרים להוראת מדעים.

  • לינק

    המאמר בוחן את ההתפתחות של ידע פדגוגי פעיל משולב תקשוב (TPACK ) בקרב מורים למדעים בביה"ס תיכון בארה"ב תוך כדי השתתפותם בסדנת השתלמות לשילוב טכנולוגיות מידע בלמידת חקר. המאמר מציג את חקר המקרה העוקב אחרי המורים המשתלמים לאור השנה בה נחשפו לטכנולוגיות המידע ויישומן הפדגוגי. הממצאים מלמדים על תוצאות חיוביות של הקניית יסודות ה TPACK על הידע היישומי והפדגוגי של המורים בביה"ס התיכון . המורים למדעים אשר נצפו ורואיינו בחקר המקרה הנוכחי הצליחו בהדרגה ובהנחיה נכונה להפעיל שיקולים פדגוגיים נכונים ביישום למידת החקר המתוקשבת בהוראת המדעים . המחקר התנהל במקביל לסדנת ההשתלמות ובחן את איכות היישום הפדגוגי בכיתות . החוקרים הם מאוניברסיטת מינוסוטה בארה"ב (S. Selcen Guzey, Gillian H. Roehrig).

  • לינק

    המחקר מתאר פעילות חקר שיתופית של מורים כחלק מהתפתחותם המקצועית ומציע כמה תובנות לניהול אפקטיבי של התהליך. הממצאים מלמדים על חשיבותם יצירת התרבות השיתופית של המורים והפעלתם המאתגרת בפרויקט חקר חוצה גבולות ביה"ס. הפעילות המונחית המתוארת במאמר היא חלק מיוזמה רב-שנתית בארה"ב (PRISSM ) לקידום ההתפתחות המקצועית של מורים למדעים ולמתמטיקה בבתי ספר תיכוניים ( Tamara Holmlund Nelson, David Slavit, Mart Perkins & Tom Hathorn).

  • לינק

    פנים ולמידה מקוונת יעילה יותר להתפתחות המקצועית של מורים בהשוואה להשתלמות פנים אל פנים. באוכלוסיית המחקר כללה 68 מורים למתמטיקה ו65 מורים למדעים מחטיבות ביניים בארה"ב. עורכי המחקר בדקו גם את ההשלכות של למידה מבוזרת/משולבת מבחינת התלמידים בכיתה. תכנית ההשתלמות הידועה בשם Teacher eLearning Project (TeL) הייתה שנתית וכללה שני מודולים : יום השתלמות מרוכז בחודש ולאחר מכן 8 שבועות של מפגשים מקוונים באינטרנט. ההערכה המחקרית של הידע המקצועי והעמדות של המורים התבססה על המודל של Guskey’s (2000). הממצאים מלמדים כי הלמידה מבוזרת/משולבת תורמת רבות למוטיבציה של המורים אך גם מחזקת יכולות הוראה בתחומי המתמטיקה או המדעים. מבחינת ההשלכות על התלמידים היו להשתלמות המשולבת יותר השפעה על תחום הדעת של מדעים וטכנולוגיה ופחות במתמטיקה.

  • תקציר

    בתהליך ההתנסות בהוראה חשוב שמורים מתחילים או מורים בעלי 5-6 שנות ניסיון יוכלו להיעזר במאגר דוגמאות דידקטיות של מורים אחרים אותם ניתן ליישם בכיתתם. לתובנה זו הגיעו חוקרים בחינוך בגרמניה ולכן פותחה שם מערכת ממוחשבת למורים למדעים ולמתמטיקה הכוללת אוסף שיטתי ונרחב של הפעלות דידקטיות, התנסויות מומלצות והצעות להתנסות בכיתה שפיתחו מורים ותיקים או אחרים. תפיסת התפתחות מקצועית של מורים על סמך למידה מדוגמאות הפכה להיות ישימה במרבית מערכת החינוך בגרמניה כי המורים זקוקים לזמן הטמעה בכיתה. המערכת הממוחשבת מציגה בפני המורים את כל אלפי הדוגמאות להתנסות דידקטית במתמטיקה ובמדעים בהתאמה לכיתות לימוד, רמה ושיטת הלימוד. חלק לא מבוטל מן הדוגמאות מוצג בצורה סרטי וידאו שצולמו בכיתות של מורים ותיקים וטובים. התכנים המיוצגים במערכת הממוחשבת נבחרו על סמך סקרים צרכים שנערך בקרב המורים למתמטיקה ולמדעים. בשלב ראשון כולל המאגר בעיקר הפעלות, תכנים והצעות למורים למדעים ולמתמטיקה בכיתות ח'. המערכת הממוחשבת כולל מסכי עזרה והנחייה למורים ברמת מולטימדיה המקלה רבות על המורים הזקוקים להבהרות דידקטיות נוספות לגבי הדוגמא שהוצגה (Tatjana S. Hilbert , Alexander Renk , Kristina Reiss)

  • תקציר

    כיצד משתמשים מורים למדע ולטכנולוגיה בתקשוב לצרכי הוראה-למידה? כיצד משפיע השימוש בתקשוב על אופי ההוראה והלמידה בכיתה? האם אופן השימוש בתקשוב בין מורים שונה? שאלות אלו עמדו במרכזו של מחקר שבדק חדשנות פדגוגית משולבת אצל מורות מובילות למדע ולטכנולוגיה בביה"ס היסודי. מן הממצאים עולה כי בכל התחומים רוב המורות נמצאו בשלב המעבר ומעלה. התחומים שנמצאו כמושפעים ביותר מהשימוש בתקשוב הם המרחב הווירטואלי, תפקיד התלמיד ושיטת ההערכה. שני התחומים שהושפעו במידה המעטה ביותר הם המרחב הפיזי וזמן ההוראה וכן יחסי מורה-מורים. מכאן ניתן להסיק כי המבנה הארגוני של ביה"ס לא השתנה בעקבות שילוב התקשוב וכן שהתקשוב אינו תורם לשיתוף פעולה בין מורים (גלית בן צדוק, רפי נחמיאס, רחל מינץ)

  • לינק

    המחקר בחן חדשנות פדגוגית משולבת תקשוב של מורים למדע וטכנולוגיה בבית-הספר היסודי. לצורך המחקר נבחרו עשרה מורים, שידוע כי הם משלבים את המחשב כחלק בלתי נפרד בתהליכי הוראה ולמידה. הפעילות המתוקשבת של כל מורה נבחנה בארבעה תחומים מרכזיים: מאפייני זמן ומרחב, תפקיד המורה, תפקיד התלמיד ותוכנית הלימודים. בכל תחום הוגדרו שלוש רמות של חדשנות: רמת הטמעה, המתארת מצב התחלתי של שילוב התקשוב; שלב מעבר, שבו התקשוב תומך בו זמנית בפעילויות חדשניות ומסורתיות; ורמת התמרה, שבה חל שינוי מהותי באופן ההוראה של המורה. שתי השאלות המרכזיות שנבחנו במחקר: (א) האם וכיצד משפיע השימוש בתקשוב על אופי הוראתם של המורים? (ב) האם יש שונות בין רמות החדשנות בכל תחום אצל כל מורה, וכן בין רמות החדשנות בין המורים? מממצאי המחקר עולה, שבכל התחומים רוב המורים נמצאו בשלב המעבר ומעלה, אם כי אופן שילוב התקשוב שלהם שונה. התחומים שנמצאו כמושפעים ביותר מהשימוש בתקשוב הם המרחב הווירטואלי, תפקיד התלמיד ושיטות ההערכה. מכאן שהתלמיד זוכה לתפקידים חדשים ולסמכויות נרחבות יותר, ללמידה מגוונת יותר וכן לשיטות הערכה חדשות. תחומים שהושפעו מן התקשוב קצת פחות הם יחסי מורה-תלמידים ושיטות ההוראה. שני התחומים שהושפעו במידה המועטה ביותר הם המרחב הפיסי וזמן ההוראה וכן יחסי מורה-מורים. מכאן, שהמבנה הארגוני של ביה"ס לא השתנה בעקבות שילוב התקשוב, וכן שהתקשוב אינו תורם לשיתופי פעולה בין מורים. השוואה בין רמות החדשנות בתחומים השונים מגלה, כי רמת החדשנות של כל מורה באופן כללי הומוגנית למדי. גם השונות בין רמות החדשנות בין המורים נמוכה, כלומר המורים דומים זה לזה מבחינת רמת החדשנות שלהם (גלית בן-צדוק, רפי נחמיאס, רחל מינץ)

  • לינק

    לתהליכי הערכה המתבצעים לפני תהליך הוראה-למידה יש חשיבות רבה בתכנון תכנית הוראה-למידה (Proactive Evaluation ). הנחת יסוד זו נשענת על הגישה הקונסטרוקטיביסיטית שעל פיה ילדים אינם מגיעים לבית הספר "טבולה רסה" הם מצוידים ברעיונות ובתפיסות שנוצרו אצלם במהלך התנסויותיהם ובעקבות למידה קודמת במסגרות פורמאליות ובלתי פורמאליות כדי לאתר את הידע והתפיסות הקודמות של התלמידים בנושאי הלימוד המתוכננים ולהביא לידי שינוי תפיסתי, דרוש מערך תכנוני הכולל אסטרטגיה לאיתור התפיסות הקודמות ולתכנון והתערבות חינוכית מתאימה. במאמר מציגה המחברת ממצאים של הערכה שבוצעה באמצעות מחקר פעולה שהועבר בכיתה ד'. מחקר פעולה זה בוצע במסגרת ההכשרה במסלולי יסודי (התמחות מדעים) במכללת סמינר הקיבוצים. על בסיס ממצאי מחקר זה מוצעת גם תכנית התערבות לשינוי תפיסתי אצל התלמידים (לאורה נתיב)

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה בחינת השינוי קְדַם-אַחַר (pre-post) בכושרי שאלת שאלות, פתרון בעיות והמשגת מושגי בסיס, בהקשרם למטה-קוגניציה, באמצעות פיתוח מכוון של כשרים קוגניטיביים מסדר גבוה יותר אצל מורים משתלמים בקורס קיץ ייחודי במסגרת הכשרת מורים למדע. תוצאות המחקר מחזקות ותומכות בפיתוח ויישום של קורסי פיתוח מקצועי, מקדמי כשרים קוגניטיביים מסדר גבוה יותר למורי מדע, וכן בפיתוח ויישום של אסטרטגיות הוראה והערכת HOCS במערכת החינוך על כל רמותיה. כל זאת – תוך פיתוח מכוּון של יכולות הרפלקציה והמטה-קוגניציה של הלומדים (אורי צולר, מרי לו, פמלה אבדר ומיגן ריורדן)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין