העבודה מציגה מסגרת קונצפטואלית ששורשיה בתיאוריה של הון חברתי שניתן להשתמש בה להנחיית מחקרים עתידיים על קליטת מורים מתחילים, וכן לספק מידע לקובעי מדיניות ולבתי ספר על מרכיבים חשובים של הקשר חברתי בית-ספרי שעשויים לתווך תהליך זה (Ben Pogodzinski).

כ 80%- מהמורים המתמחים סבורים, כי הסיוע המוענק להם על ידי המורים החונכים הוא רב. זהו אחד ממצאי מחקר שערך ד"ר שרגא פישרמן, ממכללת אורות ישראל. מאמר המסכם את המחקר, מתפרסם בספר חדש של מכון מופ"ת ואגף התמחות וכניסה להוראה במשה"ח בשם; " להיות מורה – בנתיב הכניסה להוראה". בספר אסופת מאמרים ומחקרים, החושפים את ההתמודדות של המורים המתחילים עם בעיות ואתגרים שונים במהלך ההתמחות ובכניסה להוראה, מנקודת מבטם של המורים עצמם, החונכים ומנהלי בתיה"ס. מדובר בספר ראשון העוסק כולו בתוכנית ההתמחות בהוראה ובחניכה, שהונהגה במערכת החינוך לפני כעשור. לאחרונה הורחבה החניכה למורה החדש עד לשנתיים לאחר תום שנת ההתמחות. במחקר השתתפו 58 מורות מתמחות . 38% מהן בחינוך היסודי ו 62%- בחינוך העל יסודי. בחלק המחקר שעסק בעבודת החונכים, דיווחו כ 80%- מהמתמחות כי הן נפגשות עם המורה החונך לפחות פעם בשבוע. מרבית המורות ציינו, כי המורה החונך סייע להם במיוחד בתחום תכנון השיעורים.

המאמר עוסק בהכשרה של מורים חונכים למורים מתחילים, נושא שהמחקר לא הרבה לעסוק בו. למורים מנוסים אין בהכרח כשירויות הדרכה ומנהיגות הנדרשים לעבודה עם מורים מתחילים בשנתם הראשונה . בד בבד הדעה המקובלת היא שחונכות יעילה מחייבת הכשרה, כדי שמטרות החונכות, ובהן הקטנת הנשירה של מורים מהמקצוע אכן תושגנה . המחקר מציג מעקב אחר קורס חונכים באחת המכללות להכשרת מורים בארץ. הכשרת החונכים מאפשרת להם להבין ולהתנסות במשמעות של תפקיד החונך, לחוש אמפתיה למורה המתחיל ולקשר בין הידע הרב שיש להם לבין הידע החסר לו. החומרים האותנטיים שחונכים ומתחילים מביאים להתנסות עשויים לשמש ככלים לקדם דיאלוג בין השותפים לבין המצבים הבית ספריים הממשיים. חונכות אינה רק תפקיד נוסף למורה הוותיק (Rajuan et al., 2007), היא עשויה לאתגר את תפישת תפקיד המורה בכלל. הממצאים במחקר חשפו את הצורך לאיזון בין תחומי דאגה לבין שאיפות של מורים חונכים בתהליכי הכשרה לתפקיד (Rajuan, M., Tuchin, I., & Zuckerman, T).

בארה"ב נערך מחקר לגבי מורים חדשים בעלי תארים במדעים אך חסרי הכשרה פדגוגית או בעלי הכשרה מעטה בחינוך. מחקר זה מצא שהמאמנים ששהו בכיתות עם המורים החדשים סיפקו את התמיכה האפקטיבית ביותר למורים החדשים. קורסים בשיטות של מדעים שניתנו על-ידי האוניברסיטה סייעו מאוד למורים החדשים. לעומת זאת, חונכים אקדמיים לתוכן המדעי והחונכים הפדגוגיים של המורים שלא שהו בכיתה בעת שהמורה החדש לימד לא גרמו להתפתחות המורים המתחילים ולא הובילו להישגי התלמידים ( Donna R Sterling, Wendy M Frazier).

בהתמחות בת שנה בהוראת המדעים בשלושה בתי ספר תיכון שונים כחלק מתוכנית הכנה להוראה באוניברסיטה גדולה בארה"ב.במחקר תועדו יחסים דינמיים המתפתחת בין המתמחים, המורים המאמנים, המורים, מורי מורים ובתי הספר. מטרות המחקר היו לתאר את השינויים שחלו במתמחים לאורך שנת הסטאז כמורה למדע וכן כדי לקבוע את השפעות היחסיות של היבטים שונים של האקולוגיה על מתמחים. הנתונים כוללים רשימת מ- 311 שעות של תצפית משתתפת, 38 ראיונות עם מתמחים, מורים מאמנים ומורי מורים, ו 190 מסמכים כולל משימות של קורסים, הערכות, ויומנים רפלקטיביים.מחקר זה מאשש את הממצאים העקביים של הספרות על החשיבות של שיתוף הפעולה של המורה בפיתוח שיטות עבודה בין המורה לתלמיד.

חונכות למורים מתחילים היא אסטרטגיה מרכזית כדי לסייע להם לנווט את דרכם בהוראה. חונכים נזקקים לידע והבנה של הוראה ודרכיה, ולמערכת כישורי הוראה והנחייה ספציפית. כדי להצליח בתהליכי החונכות עליהם ללמוד "לפרק" דרכי הוראה והתנהגויות מורכבות למרכיביהן הפשוטים כך שיהיו מובנים למורה המתחיל (Feiman –Nemser, 2003) וגם לדעת כיצד לסייע וכיצד לתמוך בלמידה של לומדים מבוגרים (Rhodes et al., 2004). חרף העובדה שקשרי חונכות לא מתוכננים נמצאו מאפשרים תמיכה חשובה במורים מתחילים (Howe, 2006, McCormack, 2006), אין בכך די כדי להיענות לצרכיהם המקצועיים והאישיים (Sweeny, 2008). תוכניות להכשרת חונכים משפרות את החונכות, אף כי בפועל רק חלק מהמורים המנוסים זוכים להכשרה כאלה. מטרת המאמר לחשוף מעלות ומגבלות של תוכנית פורמלית להכשרת חונכים על פי תפיסותיהם (Beutel, D., & Spooner-Lane, R).

המאמר סוקר שלוש תוכניות לקליטת מורים מתחילים שפותחו בראשית העשור האחרון ושונו במהלכו במטרה לזהות את עקרונות המדיניות והשפעתם על דרכי הקליטה, ולברר מה ניתן ללמוד על הקשר בין מדיניות קליטה לבין ה פרקטיקה. ניתוח התוכניות התבסס על שתי מערכות של נתונים שנאספו בשנים 1999 – 2001: 1) האופי והאיכות של תוכניות שהוצעו למורים מתחילים כולל איכות החונכות, 2) אופי ההתנסויות של המורים המתחילים. בכל תוכנית גובש אשכול של 6 מורים מתחילים שבהם צפו החוקרים במשך כ-20 שעות הוראה, תועדו שיחות חונכות במהלך שנתיים וכן נערכו ראיונות בראשית השנה ובסופה ( Carver, C ) .

באוגוסט 2004 השיקה העיר ניו-יורק את תכנית החונכות הגדולה והאגרסיבית ביותר למורים בארה"ב. התכנית נבעה מעזיבת מורים חדשים את מערכת החינוך הציבורית עוד לפני שמספיקים למצוא להם מחליפים, מחלקת החינוך (DOE ) של העיר ניו-יורק, הפדרציה המאוחדת של המורים (UFT ) והמרכז למורים חדשים (NTC ) באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז שיתפו פעולה בתכנית של 36 מיליון דולר . מטרת התכנית היא לשנות את התמיכה במורים מתחילים ולבלום את שיעורי הנשירה הגבוהים תוך יצירת תרבות של למידה על סמך הידע והכישורים של אנשי החינוך הטובים ביותר במערכת ( מלי ליבוביץ ) .

סדנת ההתמחות למורים מתקיימת בטכניון שנים מספר כהמשך לפרויקט ליווי מורים, ובמקביל נערכת ההשתלמות למורים חונכים. בסדנת סדנת ההתמחות למורים מתקיימת בטכניון שנים מספר כהמשך לפרויקט ליווי מורים, ובמקביל נערכת ההשתלמות למורים חונכים. בסדנת המתמחים, שהיקפה 60 ש"ב, משתתפים בין 18-15 מורים מדי שנה, רובם מורים למדעים ולמתמטיקה, אם כי לפעמים מגיעים גם מורים למקצועות אחרים, למשל, מורים ללשון. המורים המשתתפים בקורס למורים חונכים גם הם רובם מתחום המדעים, אולם לפעמים מגיעים מורים מתחומים נוספים, לדוגמה, מורים לתנ"ך ולאנגלית. להתנהלות של שני הקורסים הללו, במקביל ובנקודות מפגש משותפות, יש ייחודיות ותרומה משמעותית לכל המעורבים. המורים המתמחים נעזרים בחונכים ומצליחים להעלות בפניהם בעיות שונות, שאולי לא הצליחו לפתור בסיוע החונך האישי שלהם. כמו כן מועלות בעיות שהתעוררו בקשר עם החונכים. הטיפול הסדנאי המתקיים במפגשים המשותפים שבמסגרתו יושבים בקבוצות מעורבות של שניים עד שלושה מתמחים ושניים עד שלושה חונכים לדון בסוגיות שונות של המורים הוא דגם מוצלח שנותן תמיכה נוספת למורים בשנת עבודתם הראשונה. בשונה מהטיפול של החונך האישי, המתמחים יכולים לקבל מגוון עצות רחב יותר ממספר גדול יותר של מורים חונכים. מפגש כזה מעצים את המורים מקורס החונכים, שמרגישים שיש להם ניסיון רב ויכולת לתמוך במורים הצעירים ולקדם אותם, והם עושים זאת בצורה נפלאה. הנושאים שנדונו במפגשים המשותפים היו חדשים גם למתמחים וגם לחונכים. לדוגמה, נושא ההערכה – הועלו הנקודות שהמורים המתמחים היו רוצים לשמוע בהערכה, ומנגד המורים הוותיקים התייחסו לנקודות החשובות להם לגבי מהו מורה טוב. נושא נוסף שעלה הוא דרכי התמודדות עם מצבי לחץ בין של המורים ובין של התלמידים . הוצגו מקרים שונים שגם המתמחים וגם החונכים חוו, והתנהל שיח עמיתים מצוין.

המאמר עוסק בבחינת עבודתם של מורים חונכים בבתי ספר אורבאניים שאוכלוסייתם באה משכבות מצוקה ועוני. המחקר נמשך 16 חודשים וזוהו בו שלוש טענות המציגות קשר בין ארבע תפישות קריטיות: הישרדות של מורים מתחילים, הצלחה של מורים מתחילים, נטילת אחריות והתכוונות לצדק חברתי. המאמר דן בהשתמעויות של הממצאים ומתייחס לצורך במשאבים הולמים, בשיבוץ ובהכשרה של מורים חונכים לעבודה בבתי ספר מסוג זה. בנוסף מראה המחקר שלדיספוזיציה כלפי צדק חברתי יש תפקיד בהצלחה ובהישרדות של החונכים ושל המורים המתחילים כאחד בהקשר המדובר. (Yendol-Hoppey, D., Jacobs, J., & Fichman Dana, N.)

המחקר מציג גישה חדשה להכשרת חונכים ולחונכות – חונכות אינטנסיבית – כמרכיב של תוכנית לקליטת מורים מתחילים שמטרתה שיפור איכות ההוראה בדרכים היוצרות קשר בין הוראה לבין מעורבות תלמידים. ההשפעה של ההתערבות המחקרית – החונכות האינטנסיבית – נבחנה במדדים של אווירה, הוראה/ תוכן, ניהול כיתה ומעורבות תלמידים תוך התמקדות בהוראה-יעילה-מאוזנת. הממצאים מראים ששיפור בהוראה של המורים המתחילים שבמחקר בארבעה מדדים אלה עלה בקבוצת הניסוי יותר מאשר בקבוצת הביקורת. (Stanulis,R.N., Floden,E.E.)

מאז שנות ה-80 מוכרת החונכות הבית ספרית כבעלת תפקיד חשוב הן בתקופת ההכשרה, והן במהלך הכניסה להוראה ולאורך שנות ההוראה הראשונות. המאמר סוקר מחקרים שונים במטה לברר מה ידוע ומה – לא על חונכות למורים מתחילים. הסקירה, הכוללת 170 פריטים (מתוך 980 שנסקרו) שהיו בהם ממצאי מחקרים אמפיריים על חונכות למורים מתחילים מאופיינת ב"שיטתיות" ו"נרטיביות". חונכות מוגדרת במאמר כתמיכה אישית "אחד על אחד": מורה מתחיל או מורה פחות מנוסה נתמך ע"י מורה מנוסה, ומטרתה לסייע בפיתוח המומחיות של המונחה ולאפשר לו כניסה טובה לתרבות המקצועית של ההוראה והשתלבות בהקשר העבודה הייחודי. הסקירה עוסקת במורים בשלוש שנות ההוראה הראשונות. ככלל נמצא שעשויות להיות לחונכות מטרות מגוונות ודרכי עבודה שונות להשגתן והיא עשויה להתקיים בשלבים שונים של ההתפתחות המקצועית של המונחה. (Hobson, A.J., Ashby, P., Malderez, A., & Tomlinson, P.D. (2009

מאמר זה מתמקד בשלב הכניסה להוראה, הנקרא בארץ "ההתמחות בהוראה" ( סטאג') . המונח "התמחות" הוא שם כולל לתוכניות תמיכה , הנחיה וסיוע למורים מתחילים. מטרת המאמר היא לבחון את נושא ההתמחות בהוראה ממגוון היבטים ולהציג את עמדת הכותבות בנושאים הקשורים בו. תחילה מוצגת תכנית התמחות בהוראה הנהוגה כיום בישראל . לאחר מכן מוצגים ההיבטים התיאורטיים של נושא ההתמחות בהוראה. נבחנת הספרות המקצועית בנושא זה ומתואר היישום של היבטים אלו בעולם. בסיום המאמר מציגות המחברות את המודל שהן מציעות למבנה התמחות בהוראה , מתוך השוואתו למודל הקיים כיום בישראל ( קארי סמית. רבקה רייכנברג ).

הנחיית מורים מתחילים מסייעת להם רבות בהתמודדות בשלבי הקליטה הראשונה ומקנה להם הכוונה לפיתוח מיומנויות פדגוגיות להשבחת הוראתם , יחד עם זאת , תהליך ההנחיה הוא ביסודו מצב סימבולי של יחסים שבו גם המנחים יוצאים נשכרים מתהליך ההנחיה. המורים המאמנים המעורבים בתהליך ההנחיה של פרחי הוראה מקבלים בעקיפין עידוד לרפלקציה מקצועית, התחדשות מקצועית ותסיסה מחשבתית המאירה את ההתנסות הפדגוגית מזוויות שונות ומעודכנות. יחד עם זאת , ההנחיה של מורים חדשים באמצעות מורה מאמן אינה מספיקה, יש צורך במיומנויות מעמיקות יותר של המנחים שמשפרות את יכולות התמיכה והשיח שלהם. יש צורך במקרים רבים ללמד בצורה שיטתית ומודעת את המורים המאמנים כיצד לפתח, להשביח ולהפנים כישורי ההנחיה. המחקר הנוכחי מתאר תהליך של הכשרת מורים מאמנים למשימות הנחייה של מורים מתחילים באוסטרליה (Beutel, Denise A. and Spooner-Lane, Rebecca S. (2008 ).