תקציר מנהלים זה דן ברמת ההתמקצעות של מורים מקצועיים בבתי ספר יסודיים בארצות הברית. משום שהוראת מקצועות בבתי ספר יסודיים אינה ברמה מספקת, סקרו מחברי התקציר ארבע מערכות חינוך מצטיינות על מנת להבין כיצד ניתן לשפר את רמת ההוראה בארצם. הדגשת חשיבות מומחיותם המקצועית של מורים על ידי מנהיגים חינוכיים רלוונטית לכל חלקי מערכת החינוך, החל מהכשרת המורים, דרך פיתוח תכנית הלימודים וחומרי הדרכת מורים ועד לדרישות מן התלמידים לפתח הבנה מעמיקה של החומרים המקצועיים.

אי הנחת ממערכות ההוראה והלמידה בארה"ב (ובוודאי בישראל ההולכת בדרך כלל בעקבותיה ) הניעה קבוצת חוקרים ומומחי חינוך בארה"ב לבדוק יותר לעומק את הדגם הפדגוגי של חקר מערך שיעור המקובל ביפן. הנחת היסוד היא כי הרחבת האוטונומיה של מורים בתחומי תכנון ההוראה שלהם רק תועיל להשבחת יכולותיהם ולהעלאת הישגי תלמידיהם. המאמר הנוכחי הוא הראשון בסדרת מחקרים הבודק את חקר מערך השיעור היפאני כמודל להתפתחות מקצועית והשבחת היכולות של מורים למתמטיקה. המודל נוסה במערך השתלמויות למורים למתמטיקה בארה"ב. ממצאים ראשונים של ההתמודדות הרב-שנתית וארוכת הטווח בניסוי זה מלמדים כי מורים למתמטיקה בארה"ב שעבדו לפי מודל חקר מערך השיעור היפאני העמיקו את הידע המתמטי שלהם והועילו יותר לתלמידיהם בהשוואה למורים שעבדו בשיטת הסטנדרטים החיצונית ופעלו יותר כטכנאי העברה . הדרך לשינוי פני ההוראה הדיסציפלינארית במאה ה21 עדיין ארוכה , אך הצלחת הפרויקט נוטעת אולי ניצנים ראשונים של תקווה בקרב אנשי חינוך המאמינים כי הפתרון בחינוך הוא הרחבת האוטונומיה המקצועית של המורה (Akihiko Takahashi).

מטרת המחקר היא להתחקות על סיפור התפתחותן המקצועית של שלוש מורות בוגרות המכללה וללמוד מתוך הסיפורים האלו את המאפיין של "סיפורי הצלחה". ייעשה ניסיון לזהות מאפיינים אישיים, מקצועיים ומערכתיים שעולים מסיפורי המרואיינות כדי להשתמש בידע הזה כבסיס לשיפור ההכשרה המקצועית במכללות להכשרת מורים מכאן ולהפנות בוגרות מתאימות לעבודות ולתפקידים נוספים במערכת החינוכית מכאן. במחקר נעשה שימוש בגישה האיכותנית-נרטיבית. אסטרטגיית "סיפורי חיים" מאפשרת לחשוף את התהליכים הפנימיים בחיי הקריירה של האדם ולנתח את התנסויותיו מתוך הפרשנות והמשמעות שהם עצמם מעניקים להתנסויות אלה. המטרה בניתוח הסיפורים היא להבין את האחר, להציג את קולו ולרדת לעומקן של תופעות אנושיות( פטקין, דורית ודבורה גסר).

ההתמחות בהוראת הדיסציפלינות, המתקיימת במכון מופ"ת, מתמקדת בפיתוח מקצועי ובשיפור ההוראה של מורים המלמדים במכללות להכשרת מורים. התכנית עוצבה וגובשה תוך בחינת ההיבטים השונים הנדרשים מאיש סגל במוסדות להכשרת מורים על מנת להיחשב מומחה בתחומו. בעיצוב התוכנית הובאו בחשבון הביקורת וההערכה של צוות המתכננים, של המבצעים ושל המשתתפים. ההערכה, בגישת מחקר פעולה, שימשה הן כלי עזר לעיצוב הקורס והן אמצעי לבקרה ולמשוב על איכות הפעילות והתאמתה לאוכלוסיית היעד. המאמר מציג את תהליך בניית התכנית בהסתמך על ההערכה והמעקב, על ההתאמה לאוכלוסיית היעד ועל המודל שצמח על יסוד פעילות זו. (רויטל היימן)

מחקר שנערך בארה"ב ביקש לבדוק את ההבדלים בין מורים מנוסים ומורים מתחילים לגבי שימוש בשיטות חשיבה גבוהות (HOTS) בהוראת היסטוריה. ממצאי המחקר תומכים בהשערה כי פיתוח והתנסות מדורגת של מומחיות הוראה בקרב מורים יש בהם כדי לשכנע מורים לעבור לאימוץ מיומנויות חשיבה גבוהים על חשבון הוראת תכנים לשמה. עם זאת, מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות בתחומי פיתוח החשיבה (HOTS) אינם ממהרים לעבור ללמד בשיטות הוראה המטפחות חשיבה. מן הממצאים עולה אולי כי הסיכוי להטמעת מומחיות בהוראה בתחומי פיתוח החשיבה בקרב מורים חדשים הוא לעתים גבוה יותר מאשר בקרב מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות (Bruce Torff)