הוויכוח שנסב בשנים האחרונות על הוראה ולמידה סינכרונית לעומת סביבה מתוקשבת אסינכרונית לא תם ובוודאי לא נשלם , להפך. אסתי דורון , מומחית ללמידה מתוקשבת בבתי ספר, מעלה בבלוג שלה שוב את הדילמה הקיימת. כותבת אסתי דורון : "יחד עם זאת ככל שעוברים הימים ואני שומעת עוד הרצאות וגם צריכה להרצות בעצמי אני מוצאת את עצמי תוהה על ההבדל בין הלמידה הסינכרונית לבין ההוראה פנים אל פנים. אולי אני מצפה ליותר מדי, אבל נדמה לי שנכון לעכשיו רובנו "מעתיקים" את הידע שלנו מהעולם הפרונטאלי של הכיתה לרשת, ונותנים הרצאות מלוות שקופיות במפגשים הסינכרוניים ( אסתי דורון ) .

לפני יום זכויות האדם האחרון, נתן המורה לאזרחות אביב צמח לתלמידי האזרחות בכיתתי משימה בטוויטר: היה עליהם לצייץ שני ציוצים (tweets) סביב סוגיות זכויות אדם בהן הם נתקלים במהלך השבוע (ברחוב, בעיתון ועוד), כשאחד הציוצים מלווה בתמונה שהתלמידים צילמו. הרעיון הוא לצייץ מייד עם התרחשות הסיטואציה. בסיום המשימה נוצר מאגר יפה של אירועי זכויות אדם מחייהם של הילדים, שפתח צוהר לדיון רלוונטי מאוד – גם בטוויטר וגם בכיתה, והפך את העיסוק בזכויות האדם לאישי יותר ומשמעותי יותר ( אביב צמח) .

כמה עובדות אותן לא הזכיר גדי להב במאמר שלו : בריטניקה לא הפסידה לוויקיפדיה : עיקר ההשקעה של אנציקלופדיה בריטניקה כיום היא במהדורה החינוכית שלהם וממנה הם מרוויחים הרבה יותר. מרבית בתי הספר בארה"ב ובאנגליה מנויים על הגרסה האלקטרונית של מהדורת החינוך של בריטניקה . לכן, הם ממשיכים להשקיע בעיקר במהדורה החינוכית שלהם ומכך יוצאים נשכרים התלמידים והמורים בבית הספר. הם גם פיתחו מודול מתוקשב של כלי עזר לכתיבת עבודות לתלמיד, באמצעות המודול הזה התלמיד יכול לאסוף ולאגור את התכנים שדלה ולהמשיך לעבוד עליהם בשלבים מאוחרים יותר במחשב שלו בבית ( עמי סלנט).

אחד מהמאפיינים של התפתחות אתרי האינטרנט בבתי הספר בארץ הוא קיומם של אתרי משנה לכיתות ביה"ס, תופעה חדשה יחסית המעידה על מודעות רבה יותר של מנהלי בתי הספר ומחלקות החינוך ביישוב לחשיבות הנושא. מבדיקה מדגמית שערכנו בכמה עשרות אתרי בתי ספר באינטרנט נמצא כי רק כ30% מהמורים עושים שימוש בכלים המתוקשבים המוצעים להם לניהול סביבת הכיתה באינטרנט וליצירת אינטראקציה מתוקשבת עם התלמידים . עם זאת, יצוין כי לפני שלוש שנים היה היקף השימוש באתרי כיתות באינטרנט רק כ5% מכלל המורים בביה"ס. כך שבראייה כוללת יש התפתחות של הנושא ומורגשת המודעות של הנהלות בתי הספר לכך. בסקירה מובאות דוגמאות יציגות לאתרי אינטרנט פעילים של כיתות ביה"ס ברחבי הארץ ( עמי סלנט) .

ג"י הורווויץ הביא לידיעתנו מחקר חדש וחשוב על אופי הניצול של כלי WEB 2.0 בחינוך בארה"ב עליו הוא כתב בבלוג שלו . במאמרון חדש בבלוג המצויין שלה אודרי ווטרס מדווחת על מחקר חדש שנערך על ידי ג'וסטין רייך ואחרים ב-Graduate School of Education של אוניברסיטת הרווארד. רייך סקר את השימוש בוויקיים ( wiki ) בבתי ספר בארה"ב. הוא מצא שעד היום בערך 180,000 ויקיים חינוכיים נפתחו על התשתית של PBWorks, אחת התשתיות החינמיות האיכותיות לוויקיים בחינוך. ללא ספק, כל אלה נשמעים כמטרות ראויות ביותר. אבל כאשר מנתחים את השימוש בפועל, הבעיות צצות.

מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון כיצד יוזמה של שילוב מחשבים ניידים ( 1:1) השפיעה על למידת התלמידים בבית ספר תיכון כפרי במערב התיכון. ממצאי המחקר מציעים ששילוב של מחשבים ניידים ( 1:1) בכיתה משפיע בצורה חיובית על השתתפות התלמידים בכיתה ועל למידת התלמידים. לכן, יש צורך שהמורים יישמו פרקטיקות מחשוב מתאימות כדי להגביר את למידת התלמידים (Keengwe, J., Schnellert, G., & Mills, C. ).

מאמר של נעמי פורת וגילה קורץ שהוצג בכנס צ'ייס 2012, על מחקר שעשו לבחינת הבלוג הלימודי כמקדם אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה בקרב סטודנטים. במאמר, הבהיר בניסוחו ובהצגת הדברים שבו, מתארות הכותבות שמצאו במחקרן את הבלוג הלימודי כמקדם חשיבה אצל הסטודנטים. ברשומות הבלוגים של הסטודנטים נמצאו ייצוגים של אסטרטגיות חשיבה בהיקף גדול מבחינת המספר וכן במגוון גדול. כמו כן, זוהתה מגמת עלייה בשכיחות האסטרטגיות לאורך תקופת הפעילות בבלוגים.

סקר עמדות בקרב תלמידים בכיתות יא-יב שבחן את עמדותיהם לגבי הסיבות בגינם אין שימוש אפקטיבי במחשב ובאינטרנט בבית ספרם וכיצד יכל בית הספר לשפר ולהקל עליהם להשתמש במחשב לצרכים לימודיים. בנוסף הסקר בדק כיצד משתמשים התלמידים באינטרנט להכנת שיעורים ולאילו פעילויות אחרות הם משתמשים בו. מעניין ביותר ש 47% מהתלמידים חושבים כי ה"מורים בבית הספר אינם מעודדים שימוש במחשב ובאינטרנט ואינם מטילים עליהם עבודות המצריכות שימוש בטכנולוגיה".

סקירת מידע הסוקרת באופן רציף מקורות מידע אשר התפרסמו בארץ ובעולם לגבי שילוב הפייסבוק בהוראה פעילה ובכיתות הלימוד חלק א' של הסקירה סוקר את ההתפתחויות במערכת החינוך בישראל. חלק ב' של הסקירה סוקר את ההתפתחויות בחו"ל, הדילמות הפדגוגיות בסוגיה זו , וההמלצות הפדגוגיות לצד הצגת מקרים, יוזמות ופעילויות של מורים לגבי שילוב הפייסבוק בכיתה ( עמי סלנט) .

המחקר נערך בקרב 100 מורים המלמדים בשבעה בתי ספר מצפון הארץ שנכללו ב"פעימה הראשונה" בתוכנית והחלו ליישמה בשנת הלימודים תשע"א. מטרת המחקר הייתה ללמוד על היבטים המעסיקים ומדאיגים את המורים ביחס לתוכנית ולהעריך את מוכנותם לשנוי. במחקר נבנו מדדים לדאגות שונות של המורים המבוססים על מודלים ומדדים קיימים שהותאמו לנושא המחקר ומטרתו. כן נאסף מידע על הרקע הדמוגראפי מקצועי של המורים ומיומנותם בישומי מחשב שונים ( גילת כהן , אריג' עומר).

לפייסבוק השפעה נכרת על חייהם החברתיים והתרבותיים של בני-נוער. מחקר זה בא לבחון את מידת השימוש ומאפייני השימוש בפייסבוק בקרב בני-נוער בגילאי 13-18 בישראל, ואת השימוש בפייסבוק לצורכי למידה. שאלון מקוון הופץ בקרב תלמידי בית-ספר על-יסודי במרכז הארץ. כשתי כיתות מכל שכבת גיל, החל משכבה ח' ועד שכבה י"ב – סך הכול 267 תלמידים. השאלון כלל שאלות סגורות ופתוחות אודות מגוון שימושים בפייסבוק ( לאה עייני, ענת כהן).

הלוח האינטראקטיבי (לו"א) מאפשר מגוון רחב של פעולות הוראה למידה תוך כדי התחברות למחשבי התלמידים בבית (ברקוביץ, 2011 ). השימוש בלו"א מרחיב למורה את האפשרויות ליצור שעורים מגוונים כאשר הוא מממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה דיגיטלית .(Schuck & Kearney, 2007 ). אולם יש ללוח החכם גם חסרונות כמו בעיות טכניות, קשיי צפייה מרחוק, וחוסר נגישות מספקת לתלמידים. מני-איקן ועמיתותיה ( 2011 ) מציינות חסרונות המתמקדים במורים כמו חוסר מיומנות בשימוש, מחסור בחומרי למידה דיגיטליים וזמן רב הנדרש להכנת מערכי שעור. האם הכנסת לו"א היא שינוי קוסמטי או מהותי (בלאו 2009 ), בלאו ( 2011 ) מצאה שהלוח האינטראקטיבי תומך בגישות פדגוגיות שונות של מורים שהתאימו את הגישה לצרכי המקצוע ולצרכי הלומד ( שלומית חדד, אביקם גזית ).

מחקר זה השווה בין שלוש קבוצות של מורים: קבוצת מחשב לכל מורה ולכל תלמיד – להלן 1X1 , קבוצת מורים המצוידים במחשב אישי וקבוצת מורים המלמדים ללא שילוב אמצעים טכנולוגיים. המחקר בחן השפעת נכונות המורים לשינוי ועמדותיהם כלפי שילוב טכנולוגיה בהוראה על השימוש בטכנולוגיה לתקשורת ועל חיפוש מידע בקרב 97 מורים בעל-יסודי. התוצאות הראו שנכונות המורים להתמודד עם שינוי בחייהם המקצועיים ועמדותיהם כלפי הטכנולוגיה מנבאות 23.5% מהשונות במידת השימוש באינטרנט לתקשורת לצרכים אישיים ומקצועיים ו 35%- מהשונות בחיפוש מידע ברשת למטרות אישיות ולהוראה ( אינה בלאו, יהודה פלד ).

ההרצאה של ד"ר צביה לוטן דיווחה על ממצאים מחקר של קורס אקדמי, שהתנהל באתר רשת חברתית ייעודית לחינוך, ונבחן כחקר מקרה. המחקר התמקד בידע המקצועי שהתפתח באתר הרשת ובדפוסי הלמידה של הסטודנטים -מורים שהתגבשו בסביבה החדשה. הסטודנטים באתר עברו מתחושת חובה לפעולה מתוך מוטיבציה פנימית והם יזמו קידום תכנים מקצועיים – אישיים במהלך אינטראקציה עם הקהילה ( צביה לוטן) .

מערכת החינוך החלה מהלך של התאמה למאה ה 21- . המחקר הנוכחי בחן תהליכי הוראה-למידה ב"כיתות חכמות". הישגים לימודיים ומעורבותתלמידים בשיעורי מתמטיקה, כישורי שפה, אנגלית וטכנולוגיה בקרב 180 תלמידי כיתות ה'-ו' הושוו בין שלושה תנאי ניסוי: למידה בשילוב לוחאינטראקטיבי (לו"א), בשילוב מקרן וללא טכנולוגיה. בנוסף, בוצעה הערכה באמצעות מחוון של שיעורים בשילוב לו"א שהוכנו ע"י ארבע מורות מבית ספר יסודי במקצועות שפורטו לעיל. המחוון בדק: בחירת פונקציות טכנולוגיות למימוש הרעיון הפדגוגי, אינטראקציות לסוגיה, גישה פדגוגית, שימוש בהוראה דיפרנציאלית, הקפדה על כללי עיצוב דיגיטלי ואופן השימוש במולטימדיה ( דולי חושקובר, אינה בלאו ).

המונח "למידה דיפרנציאלית" נעשה יותר ויותר רווח בקרב אנשי חינוך וקובעי מדיניות של טכנולוגיה החינוכית, והוא זוכה להתייחסות ממגוון נקודות מבט. מחקר זה מתבונן בדיפרנציאליות של למידה והוראה מנקודת המבט של אינטראקציות פרטניות מורה -תלמיד ואופנויות למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה, בהשוואה לסביבה לימודית מסורתית. במחקר השתתפו 266 תלמידים בכיתות ד' ו-ה' ו 8- מורים שהצטרפו לתוכנית "עת הדעת" בדאלאס ו 187- תלמידים בכיתות ד' ו-ה' ו 8- מורים שלמדו ולימדו בסביבה מסורתית ( יגאל רוזן , איריס וולף ).

מאמר זה בא להציג פיתוח של ערכה פדגוגית ל- Moodle , ערכה אשר מטרתה להרחיב ולהעמיק את ההכרות של המורה עם מערכת ה- Moodle בהתאמה לדגמים פדגוגיים שונים ולהוות כלי מארגן להוראה בסביבת .Moodle . התוצר: ערכה הבנויה על גבי פלטפורמת ה- Moodle . הנושאים בערכה מאורגנים במבנה מודולארי, המאפשר למידה של כל מתודולוגיה בנפרד וללא קשר לנושאים האחרים ( נילי בלוך-מוזס, מיכל גלעדי ).

המסקנה המרכזית שעולה מן הממצאים היא שהאינדיקטורים לבדיקת הצלחת התכנית, דינמיים ומשתנים בהתאם לזמינות המשאבים למורה ובהתאם לפעולות המתרחשות בבית הספר. לכן על מנת להצליח בהגדלת היקף השיעורים המתוקשבים, יש להקל על המורה במהלך תכנון השיעורים וביצועם על ידי יצירת מקום אחד וירטואלי, קרי הפורטל הבית ספרי, המאפשר נגישות אל מוקדים אחרים, החיוניים והחשוביםלעבודתו ( רוני דיין, נגה מגן נגר) .