פוסט מעניין שכתבה קרלה גוטיירז, ובו היא מציגה שש גישות מפתח להצלחה בלמידה מרחוק, המתבססות על מאמר של Kenneth T. Henson מ-2003. על אף שאין מדובר בתיאוריה חדשנית ופורצת- סבורה שיר שוורץ כי "מקבץ הגישות רלוונטי לכלל הנושאים והתחומים שנרצה ללמד באופן שבו הלומד במרכז ואנו כמעצבי הלמידה והמנחים שלו תומכים בו לאורך התהליך" (שיר שוורץ ).

אפליקציית המסמכים של גוגל (לשעבר Google Docs) היא הדרך הקלה והמהירה ביותר לשתף מסמכים כמו סיכומים, טבלאות ושיעורי בית מקוונים עם החברים או המורים, עם אפשרויות לעריכה משותפת בזמן אמת, הוספת הערות (טוב במיוחד לבדיקת עבודות). ריכוז פרקי הדרכה ודגמים פדגוגיים להפעלת תלמידים באמצעות היישומים של גוגל דרייב.

דו"ח עכשווי של תאגיד RAND, בשיתוף עם המחלקה לחינוך, מנסה לספק סקירה אובייקטיבית של למידה מעורבת. Blended learning או שיטת 'הלמידה המעורבת' היא הוראה המשלבת למידה מרחוק ומפגשים פנים אל פנים. הדו"ח מצא שתכנית הלימודים, שכללה הן זמן הוראה על גבי מחשבים והן הוראה פנים אל פנים, שיפרה את הביצוע בבית הספר התיכון (Katrina Schwartz, 2013).

מחקר זה נועד לבחון את הקיום של נוכחות קוגניטיבית כאחד המרכיבים במסגרת קהילת החקר במרכזים מתוקשבים באינטרנט המיועדים לסטודנטים לתואר ראשון במדע וטכנולוגיה. כדי להשיג את מטרתו של מחקר זה, ראשית פותח שאלון באופן ייחודי על בסיס ההצעות שניתנו בספרות, תוך סקירת המחוונים של המרכיב הקוגניטיבי. השאלון הותאם אז לסטודנטים לתואר ראשון באיראן ( Sayyed Mohammad Alavi, Mahboubeh Taghizadeh).

מכון מופ"ת השיק בימים אלו ( יולי 2013 ) אתר הדרכה שיטתי למערכת MOODLE. רותי סלומון ושרית כהן ממרכז התקשורת והתקשוב של מכון מופ"ת הצליחו לארגן בצורה שיטתית ומועילה סדרת תדריכים המותאמת ל Moodle 2.4 בפורמט אינטרנטי ועם אפשרות להורדת קובץ PDF והדפסה. אתר ההדרכה מבוסס על מאגר תבניתי יעיל מסוג וורדפרס הכולל את כל הרכיבים לאיתור קבצי ההדרכה עפ"י קטגוריות ונושאים . ניתן להיעזר בהם בהם בעת בניית קורסים / סביבות למידה מתוקשבות ופעילותכם ב Moodle..

אנשי חינוך ומומחי תקשוב בחינוך בארה"ב ממשיכים לשבח את היישום המשודרג החדש Wikispaces Classroom, המהווה פלטפורמה מתוקשבת יעילה ומאתגרת ללמידה מקוונת בבתי ספר ובכיתות לימוד. כפלטפורמה מתוקשבת מצליחה Wikispaces Classroom לייצור תנאים ללמידה מתוקשבת גמישה, שיתופית ומאתגרת. כפלטפורמה מתוקשבת מצליחה Wikispaces Classroom ליצור מרחב למידה מאתגר ללומדים ללמידה מבוססת פרויקטים . תוכנת Wikispaces Classroom מאפשרת למורים גמישות רבה בתכנון המטלות המקוונות לתלמידים וביצירת מרחבי הלמידה באינטרנט ( Susan Oxnevad) .

מקוונים גבוה הינו מודל הוראה המאפשר להטמיע בבתי-ספר גישות חדשניות להוראה בשילוב כלים מתוקשבים. המודל פותח על ידי זהר טלמור-רוטבליט, והוא מיושם כיום בבית-הספר "עמקים-תבור" שבקיבוץ מזרע, במסגרת הוראת אזרחות בשכבת ט' ו"תרבות ישראל ומורשתו" בשכבת ח'.המודל מבוסס על מרחב למידה וירטואלי, שמתקיים לצד ההוראה בכיתה. המרכיב המהותי במודל הוא מטלות ייחודיות ומקוריות, שהופכות את תהליך הלמידה למרגש ומשמעותי עבור התלמידים. ניתן להתרשם מאופי המטלות על ידי ביקור במאגר המטלות. לאחרונה פיתחה הגב' זהר טלמור-רוטבליט, מורה חדשנית ב"עמקים-תבור" ומפתחת המודל החינוכי "מקוונים גבוה" אתר אינטרנט חדש וחדשני .

המציאות הטכנולוגית כיום יצרה בעולם שתי מחנות של אנשי חינוך לגבי תקשוב חינוכי , המחנה הראשון מצדד בהתלהבות בתוכניות תקשוב בכיתה המבוססות על טאבלטים או מכשירים ניידים בעוד המחנה האחר טוען בצדק שעדיף להטמיע תכנית תקשוב המבוססת על מחשבים ניידים , הכוללים מערכות הפעלה יציבות ושיתופיות כגון ווינדוס . אלו המסנוורים ממכשירים ניידים מסוג אנדרואיד או אפל צריכים להבין כי השיקול העיקרי לבחירת אמצעי תקשוב הוא שיקול של שימושיות ופונקציונליות ולא פעלולים טכנולוגים של המכשירים ( Derrick Wlodarz).

המחקר הנוכחי הוא מקרה בוחן אמפירי הבא לבחון האם ובאיזו מידה השימוש בטכנולוגיה השיג את המטרות המוצהרות של פרויקט שבוצע על ידי האוניברסיטה הפתוחה בחבר המדינות העצמאיות (להלן: חמ״ע). בפרויקט זה לקחו חלק 5,075 סטודנטים מ-11 מדינות חמ׳׳ע, בעיקר מרוסיה ומאוקראינה. המחקר בוחן את מאפייני אוכלוסיית המשתתפים בפרויקט, ציפיותיה ומניעיה ללימודים, מידת שביעות רצונה מהלימודים, תרומתו של הפרויקט לה במישור הקוגניטיבי וההתנהגותי (כפי שהדבר בא לידי ביטוי בזיקה ליהדות ולישראל) וכן את נכונותה לעלייה ולרישום ללימודים גבוהים בישראל ( ניצה דוידוביץ'. אלעזר לשם) .

מחקר חדש באוניברסיטת תל-אביב טוען שציוצים בטוויטר יכולים לקדם למידה קבוצתית וניהול דיון, גם אם הם מכילים רק 140 תווים. למרות שהמחקר עסק בקשר שבין מורה לתלמידי תיכון, החוקרות סבורות כי הוא יכול לחולל מהפך גם במערכת ההשכלה הגבוהה ואף במקומות עבודה. מדובר במחקר שערכו החוקרות גלית דוכן וד"ר ענת כהן מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, הבוחן באיזה אופן ובאיזו מידה המורה והתלמידים מתעלים את הטכנולוגיה של טוויטר לשימוש פדגוגי, כמו מענה על שאלות לימודיות ושיתוף בפרטי מידע. המחקר מראה גם כיצד נעשה בה שימוש לשימוש ארגוני כמו העברת תזכורות והודעות. ( אביב ברטלה ) .

המחקר הנוכחי נערך כדי למצוא את החסמים הניצבים בפני השימוש באינטרנט בתהליך של למידה מקוונת באירן. ניתוח הנתונים הראה שהגורמים החברתיים-תרבותיים, המבניים, החינוכיים, הכלכליים והחוקיים היוו את המכשולים הבולטים ביותר לשימוש בטכנולוגיית הרשת; כל גורם מכיל מספר מרכיבים המשפיעים בדרכם (Rabiee, A., Nazarian, Z., & Gharibshaeyan, R., 2013).

סקירה אודות הכלים הדיגיטאליים הנפוצים ביותר בהוראה מתוקשבת בארה"ב. הסקירה מבוססת על סקרים וראיונות עם מרצים במכללות האמריקאיות המשולבים בתחומי ההוראה המתוקשבת והקורסים המקוונים בלמידה מרחוק . מבין הכלים הדיגיטאליים שנסקרו בסקירה זוכה למעמד הבכורה הכלי המתוקשב הנקרא Articulate Studio המאפשר פיתוח והקמת אתרי קורסים מתוקשבים עשירים ומגוונים . כלי דיגיטאלי נוסף הזוכה להצלחה הוא מחולל הקמת אתרי למידה מתוקשבים SmartBuilder שאינו דורש כל ידע טכני או תיכנותי. עוד כלי דיגיטאלי שימושי ויעיל לארגון מידע מתוקשב באינטרנט נקרא .LiveBinders.

הגדרות ומִנוּחִים, חיוניות המעבר מלמידה מסורתית ללמידה דיגיטאלית, היסודות הפדגוגיים ביישום מושכל של למידה דיגיטאלית, מאפייני חומרי הוראה למידה והעשרה דיגיטאליים, תכנון לימודים המושתת על חומרי הוראה-למידה דיגיטאליים, יישום למידה דיגיטאלית מהלכה למעשה (אברום רותם) .

המורה והמחנכת אלה פלג (ללא ספק , אחת המובילות בתחומי שילוב התקשוב החינוכי במערכת החינוך בישראל) ביקשה מהתלמידים להעלות את תובנותיהם בלוח שיתופי. התובנות הולכות ונערמות. תוכלו לקרוא ולהמשיך לעקוב, בכל יום נוספות עוד. להזכירכם, הפיילוט נעשה בקרב אוכלוסיית תלמידים בכיתה ד' (בני 10). ניתן גם להתרשם מהיישום של לוח מידע שיתופי באינטרנט לתלמידי הכיתה והטמעתו בלמידה מתוקשבת.

פרופסור Sugata Mitra מפורסם בזכות הניסויים שלו של "החורים שבקיר", שבהם הוא הציב מחשבים בקהילות הודיות עניות והתלמידים "ארגנו באופן עצמאי" את ההוראה שלהם. המחבר טוען כי עולות בו ספקות לגבי גישתו של Mitra. (Larry Ferlazzo, 2013).

מיומנויות המאה ה-21, "פדגוגיה דיגיטלית", "מחשב לכל ילד", ועוד פרויקטים רבים נועדו לקדם את הלמידה המתוקשבת במערכת החינוך. הרציונאל מאד ברור – בעולם מתוקשב כל כך מערכת החינוך אינה יכולה לדרוך במקום, ועליה להתאים את עצמה ולהכשיר את תלמידיה לעולם שמתנהל בצורה מקוונת. עם זאת, כל מי שמצוי בתחום יודע שהמצב בשטח רחוק מלהיות מספק. בבתי ספר רבים אין ציוד מתאים; גם בבתי ספר מצוידים – לא תמיד נעשה בו שימוש בעל ערך; גם כאשר יש שימוש פדגוגי מתקדם בציוד, בדרך כלל מדובר על מספר מצומצם של מורים שאינם משפיעים על התרבות הבית ספרית. בסקירה מוצגות טעויות מרכזיות שנעשות בתהליכים של הטמעת התקשוב בבתי הספר.

במקביל לפריחת הקורסים המקוונים והאחידים מסוג MOOC באוניברסיטאות הגדולות והיוקרתיות בארה"ב ( MIT, סטנפורד, פרינסטון, ייל, הארווארד, דיוק וכו' ) מתפתחים גם דגמים מגוונים יותר של קורסים מקוונים המנסים לפתח דגמים פדגוגיים ייחודיים יותר של אינטראקציה בקורסים. הדגם הקרוי cMOOC מדגיש יותר את האינטראקציה החברתית בקורס המקוון ולא רק את ההרצאות של המרצים בוידאו . דגם זה של קורסים מקוונים מבוסס על הגישה הפדגוגית של קונקטיביזים מבית מדרשו של סימנס. במידה רבה קורסי הMOOC של האוניברסיטה הפתוחה באנגליה מבוססים על דגם זה והם מדגישים יותר למידת עמיתים ואינטראקציה רבה בפורומים של הקורס המקוון.

ביקור במעבדת "שאילתא, " סביבת למידה מתוקשבת חדשה באינטרנט שפיתחה אלה פלג בתחום דעת מדעים עבור תלמידים בבתי ספר יסודיים.המעבדה מכילה בתוכה "מעבדת מידענות" , "מעבדת תיק מוצר" וכמובן, "מעבדת בלוגים" שם כל התהליכים השיתופיים מתועדים. פיילוט נעשה בימים אלו בין שני בתי ספר במודיעין ובירושלים. כשכל "בלוג-צוות" מורכב מתלמידים משני בתי הספר. בצד שמאל בלשונית" אודות סביבת הלימוד" ניתן לקרוא את הרציונל (אלה פלג) .

כותב ג'יי הורוויץ על תופעת ה Mooc : התמונה שמצטיירת איננה של מהפכה חינוכית ולא של הרס החינוך, אלא של משהו הרבה יותר בנאלי. לאחרונה, על אף העובדה שההתלהבות (לפחות בעיתונות) עדיין גדולה, יש סימנים שהגופים שמשווקים קורסי MOOC מעצבים את עצמם מחדש, ועכשיו הם בסך הכול מערכות לניהול הלמידה. הבעיה היא שיש כבר רבים כאלה, ואם זה כל מה שיוצא מהבטחת ה-MOOC העיתונות תצטרך לחפש תופעה חדשה שעליה היא תוכל להרעיף כותרות" ( ג'יי הורוויץ).