מאמר זה בוחן את המידה שבה רשתות משולבות של מורים, שהן המאפיין של קהילות למידה מקצועיות בסין, ממלא תפקיד בהפצה של חדשנות פדגוגית. הנתונים נאספו תוך שימוש בסקר שנערך בקרב מספר גדול של מורים ומנהלים. למרות עמדות פסימיות של מורים לגבי האפשרות שהרפורמה תתבצע בהצלחה לנוכח מערכת הבחינות, רעיונות חדשניים לגבי פדגוגיה מופצים בהצלחה במערכת החינוך (Sargent, Tanja Carmel, 2015).

מחקר זה מעוניין לבחון אילו מאפיינים של הערכת מורים, מאפיינים פרוצדורליים, מאפיינים של מנהיגות ותכונות של מורים יכולים לעורר תפיסות של מורים לגבי התועלת שבמתן משוב ופעילויות של למידה מקצועית בהקשר של הערכת המורה. התוצאות מטפחות אופטימיות לגבי הערכת המורים, ומראות שהערכת המורים עשויה לדרבן מורים ליטול על עצמם פעילויות של למידה מקצועית כאשר הם תופסים את המשוב כשימושי (Tuytens, Melissa; Devos, Geert, 2014).

מאמר זה טוען שעל המפתחים של למידה מקצועית לשקול ניצול ארבעת הרכיבים של מחקר פעולה שיתופי כמסגרת עבודה. הרכיבים של מחקר פעולה שיתופי כוללים: הנעה, ידע, פעולה ורפלקציה (Bleicher, Robert E. , 2014).

מחקר זה בחן את הלמידה המקצועית המתרחשת בקהילה מקוונת שנוצרה על ידי המורים. בייחוד, המטרה של מחקר זה היא לבחון כיצד המורים ברמות שונות של השתתפות לומדים בקהילה מקוונת. התוצאות הראו שמורים בדרך כלל התחילו כצופים, הקוראים פוסטים של אחרים ומשתמשים במשאבי ההוראה של התורמים, ועברו להיות משתפי פעולה המעלים פוסטים של ההערות שלהם לגבי משאבי ההוראה ודנים בבעיותיהם עם מורים אחרים, ולאחר מכן הם הפכו לתורמים, המשתפים את משאבי ההוראה שלהם עם מורים אחרים ומספקים מידע, עצה, ועוזרים למורים אחרים (Seo, Kyounghye, 2014).

המאמר מסכם ממצאים של מחקרים שעסקו בתרומת המחקר להתפתחות מקצועית מתמשכת אפקטיבית, על פעילויותיה, והשפעתה על למידה מקצועית של מורים ועל תוצרי התלמידים. הממצאים האמפיריים החזקים והלכידים שבבסיס המאמר יוצרים מצע לקידום הגישה של יצירת קשר בין המחקר לבין ההוראה והלמידה המקצועית. זאת ע"י שילוב המורים, ברמות שונות של מעורבות, בפעילות מחקרית כחלק מפעילויות ההתפתחות המקצועית ( Cordingley, P).

במאמר זה, המחברת חוקרת את ההתנסויות של מורים בארבעה בתי ספר תיכוניים בלונדון שהשתתפו בקהילות למידה למורים, שהוגדרו כפגישות שבהן הלמידה המקצועית נתמכה כאשר הם למדו על הערכה עבור למידה (Assessment for Learning (AfL)). הטענה לגבי קהילות אלה היא שהן מובילות לשיפורים בהוראה ובלמידה, במקום שבו דבקים בעקרונות התכנון הבאים: במקום שבו המנהיגים מכבדים ומעריכים את הצורך שזוהה על ידי המשתתפים כבעל חשיבות עבורם; הם מבוססי בית ספר וחיוניים לפעולות של בית הספר; יש שיתוף פעולה בין המורים; ויש תשומה מתוך בית הספר ומעבר לכך כדי לתמוך בלמידה התיאורטית והמעשית של המורים (Hargreaves, E. , 2013).

החוקרים מתארים את השימוש בקהילות וירטואליות של למידה מקצועיות שבהן שתי קבוצות של מורים נפגשות מדי יום במשך שנת לימודים אחת כדי לנתח באופן שיתופי הוכחה שנאספה כחלק מתכניות החקירה שלהם. בסיוע של מנחה, קבוצות אלה פיתחו קשר הדומה לפגישה פנים אל פנים של קבוצות אחרות כחלק מתכנית דומה של התפתחות מקצועית (McConnell, Tom J.; Parker, Joyce M.; Eberhardt, Jan; Koehler, Matthew J.; Lundeberg, Mary A., 2013 ).

בשנת תשס"ג הוחלט במשרד החינוך לאגם את כל המשאבים המיועדים להשתלמויות ולהקים את מרכזי פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה), שהם מרכזים אזוריים לתכלול (אינטגרציה) ולהפעלה של מערך התכניות לפיתוח מקצועי באזורם (חוזר מנכ"ל, 2003). כיום פועלים ברחבי הארץ 56 מרכזי פסג"ה, הכפופים למדיניות משרד החינוך והאחראים להטמעה וליישום של תהליכי הפיתוח המקצועי במחוזות משרד החינוך. כמו כן, כחלק ממדיניות המינהל להכשרה ופיתוח מקצועי לעובדי הוראה ניתן מקום מרכזי למכללות האקדמיות לחינוך ולבתי הספר לחינוך באוניברסיטאות להיות גופים מפעילים של תכניות ייחודיות לפיתוח מקצועי לעובדי הוראה ( אורית אבידב-אונגר, מוטי רוזנר, אילנה רוזנברג).

ספרה של פיימן נמסר "מורים כלומדים" כולל מאמרים שנכתבו ע"י המחברת המעלים שאלות בסבר הנחות מובנות מאליהן הקשורות להוראה וללמידה. מטרת הספר היא לסייע למתכשרים להוראה ולמורים מנוסים להפוך להיות אנשי מעשה ביקורתיים ורפלקטיביים. המחברת מעודדת מורים מתחילים להסתכל אל מעבר לפרטים שמעל פני השטח בעבודת המורה כמו בדיקת שיעורי בית, תיקון מבחנים וכדומה. היא מאירה את תשומת הלב של מורי המורים ושל המורים החונכים להימנע מהמהמורות המצויות בכוונות הטובות שבשבח הניתן לשיעור או בדגש החזק הניתן לניהול כיתה (Feiman-Nemser S).

מחקר זה בחן כיצד "מודל של קבלת הטכנולוגיה" (Technology Acceptance Model (TAM) מבוסס היטב יכול לחזות את הכוונות של מורים להמשיך את השימוש בלמידה מקוונת לצורך התפתחות מקצועית בהתבסס על הקלות הנתפסת של שימוש והתועלת (Smith J and Sivo S., 2012).

מאמר זה חוקר את היישום השיטתי של קהילות למידה מקצועיות (PLC) בבתי ספר בסינגפור. המחברים מבקשים להראות ראשית כיצד התפתחויות של מדיניות הניחו למעשה את היסודות לקהילות של (Hairon, S., & Dimmock, C.,2012).

מהפיכת התקשוב החינוכי בשנים האחרונות הגיעה, אמנם לבתי ספר רבים בחו"ל ובארץ , אך מתברר כי יש רק איים-של הצלחה בבתי ספר. הצלחות מקומיות אלו הם פועל יוצא של מורים ומחנכים המגלים תושיה ויוזמה ומנסים ליישם מיזמים מעניינים בכיתות הלימוד . אין ספק כי מדובר כאן במורים יזמים מצטיינים אף שמבחינת הקריטריונים הרשמיים של הפיקוח המחוזי אינם נתפסים עדיין ככאלו . יש גם מקרים שקבוצת מורים פורצת דרך ויוצרת קהילה מקצועית או קהילת מעשה בחינוך שפועלת בסביבה מתוקשבת או ברשתות חברתיות מתוקשבות . פריצת הדרך היא של המורים עצמם ולא של הנהלות בתי הספר ( עמי סלנט) .

למידה מקצועית המבוססת על קהילות מעשה ( communities of practice) אינה דבר חדש , אך אחד מגדולי המומחים בעולם ללמידה ארגונית וניהול ידע שיתופי Harold Jarche מקנדה כתב לאחרונה כי חשיבותם של קהילות מעשה בכלל וקהילות מעשה בחינוך הולכת ונעשית ומשמעותית כיום יותר , בימים שבהם העולם נעשה מורכב יותר ומקושר יותר באמצעות רשתות חברתיות. בעיות מורכבות דורש יישום של ידע מפורש והדרך הכי יעילה לכך הוא רב-שיח בין חברי קהילות מומחים . מבחינה זו , הניסיון מלמד , כי קהילות מעשה הצליחו ליצור אינטגרציה טובה יותר של למידה מקצועית. המאפיין העיקרי של קהילות מעשה היא העובדה שהן לא נוצרו ע"י החלטה היררכית או יוזמה של ההנהלה אלא מתוך התארגנות של חברי הקבוצה ומתוך רצונם העצמי להצטרף לקבוצה/לקהילה ( Harold Jarche ).