שיר שוורץ מסקרת בהרחבה וביעילות את הכנס שעסק בקורסי MOOCבאוניברסיטה הפתוחה (1/6/14). מטרת הכנס הייתה להעניק למשתתפים תמונה רב־מימדית של נושא זה, ולבחון את השפעות הגומלין בין נושאים של הוראה, למידה ומודלים עסקיים הקשורים לקורסי MOOC.

מאמר זה מציג את התוצאות של בחינה הן של התמשחקות והן של רשת חברתית בקורס לתואר ראשון, תוך השוואה בין שתי הגישות במונחים של ההשפעה שלהן על ההישגים הלימודיים של הסטודנטים, על ההשתתפות בקורס ועל העמדה של הסטודנטים.ההשפעות של תוסף ההתמשחקות שהוצב במערכת ניהול הלמידה הושוו להשפעות של אתר הרשת החברתית באותה מסגרת לימודית (de-Marcos, Luis; Dominguez, Adrian; Saenz-de-Navarrete, Joseba; Pages, Carmen, 2014).

מאמר זה מדגים את מקומם של אמצעי למידה מקוונת בקורסים התחלתיים בהכשרת מורים. ניתן להשתמש בהצלחה במתקנים של למידה מקוונת לצורך עיצוב ופיתוח של מיומנויות מעשיות חינוכיות. טכנולוגיות אלה אינן מחליפות את ההוראה המסורתית "פנים מול פנים", אבל הן מהוות תוספת להוראה זו ומגבירות את היעילות שלה. המחקר שנערך, מדגיש את החשיבות של טכנולוגיות אלה מפרספקטיבה כפולה: כלומר, מצד אחד העמדות של החונכים ושל חונכים לעתיד (המורים), ומצד שני, את ההנחות של הסטודנטים – המורים לעתיד (MOGONEA, Florentin-Remus, 2014).

TED.Ed – פלטפורמה המאפשרת למשתמשים לקחת סרטוני וידאו של TED או YouTube וליצור בקלות שיעור מותאם אישית סביבו – שאלות, תכנים להעמקה, קבוצות דיון ועוד. את השיעור תוכלו להפיץ באופן פומבי או פרטי, ולעקוב אחר השימוש שנעשה בו. כל משתמש יכול להנות גם מספריית תכנים שהועלו על ידי צוות האתר או משתמשים אחרים ( אפרת מעטוף) .

ג'יי הורוויץ כותב על יוזמה חדשה של קורסרה – לערוך מפגשים פנים אל פנים של קבוצות לומדים בקורסים שלה. הצורך במפגשים כאלה כנראה עלה בעקבות מחקר שמצא שסטודנטים בקורסי MOOC שקיבלו עזרה לא מקוונת קיבלו ציונים גבוהים מאלה שלמדו דרך הרשת בלבד. כתבה חדשה של קלייטון כריסטנסן ומישל וייס שהתפרסמה בגלוב של בוסטון נותנת לנו הזדמנות נוספת לראות כיצד תופעת ה-MOOC מתרוקנת מתוכן, אבל בכל זאת ממשיכה לקבל כותרות כתופעה ייחודית שתשנה את החינוך.

מטרת הסקירה היא להציג את תמונת הידע הפדגוגי והמעשי שנצבר בישראל ובעולם לגבי הקניית אוריינות מידע בלמידה מתוקשבת ובסביבות למידה פעילות ומפעילות בבתי הספר. תמונת הידע המצטבר בנושא אוריינות מידע , כפי שעולה מהסקירה, נועדה לסייע לגורמים הפדגוגיים במערכת החינוך ולמובילי התקשוב במחוזות החינוך ובבתי הספר לפתח התנסויות מועילות למורים ולתלמידים ולהטמיע בגישה שיטתית ומעמיקה את אוריינות המידע בלמידה מתוקשבת ( יעל שרצר ) .

שיעורים היא פלטפורמה ישראלית המאפשרת לכל מורה/מוסד ליצור כיתה/בית ספר ווירטואלי. הפלטפורמה מחברת בין מורים לתלמידים ומאפשרת קיום שיעורים ומפגשים מקוונים ויצירת קהילות לימודיות המשתפות ידע וחומרי לימוד. מתאים לכל מי שרוצה ללמד וללמוד בעזרת הרשת (בתשלום או בחינם), באמצעות שיעורי וידאו מוקלטים או חיים, ולשתף, למכור או לקנות חומרי לימוד.

המאמר בוחן את השימוש בקורסים מקוונים פתוחים והמוניים (MOOCs) בהתפתחות מקצועית של מורים ממערכת הגן ועד כיתה י"ב (Lokey-Vega, Anissa, 2014).

מאמר זה דן בהערות של נשיא אגודת האוניברסיטאות האמריקאיות הממעיטות בערכו של תחום הלימוד מרחוק על כל היבטיו, אשר בודאי משפיעות על קבלת ההחלטות של חברי המועצה העולמית העליונה GLC שחברים בה, נשיאי אוניברסיטאות, נציגי תאגידים וחברות של ספקי תמיכה מסיבית לפתיחת וניהול קורסים מקוונים. למסקנות שלהם יש השפעה על גישת והתייחסות הציבור להתנסות הלימודית החדשה הזאת (Jon Baggaley).

התכנית של חברת גוגל להיכנס לתחומי ניהול הלמידה המתוקשבת ( LMS ) אינה מעידה בהכרח על חדשנות פדגוגית אלא על אסטרטגיה ותיקה של גוגל לקרב את המורים בבתי הספר לכלים וליישומים של גוגל. המערכת החדשה (עדיין בפיתוח) של גוגל תאפשר למורים לנהל את מטלות הלמידה באמצעות מערכת מקוונת ידידותית באינטרנט , לנהל מסמכים רלבנטיים ללמידה ולהוראה באמצעות גוגל דרייב ולעקוב אחר ביצוע המשימות של התלמידים .

ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו להתפתחות מועילה בתחומי התקשוב החינוכי והיא כניסת יישומים של WordPress לתחום הלמידה המקוונת . ג'יי הורוויץ מתייחס ל"תוסף שהופך אתר WordPress ל-LMS שבאמצעותו אפשר ללמד ולנהל קורסים מקוונים," בהחלט מרשים (אם כי, כמובן, ג'יי הורוויץ בדעה שהדגש על "ניהול" קורסים במקום על העצמת הלמידה העצמית הוא טעות")

שאלת המחקר של החוקרים הייתה האם הרשת החברתית פייסבוק יכולה לשמש כמעטפת ללמידה מתוקשבת מסוג LMS עבור פרחי הוראה באוניברסיטה . המחקר נערך בפקולטה לחינוך של אוניברסיטה בתורכיה (Adnan MenderesUniversity ) . הקורסים בתחומי הפדגוגיה נלמדו במקביל באמצעות שתי פלטפורמות מתוקשבות . קבוצה אחת של פרחי הוראה למדה את תכני הקורס באמצעות מערכת LMS מסוג Adobe Connect והקבוצה השנייה למדה באמצעות קבוצה בפייסבוק. ממצאי המחקר מצאו כי לא היו הבדלים סטטיסטיים בין שתי הקבוצות מבחינת ההישגים והמעורבות בלמידה . במילים אחרות , לשימוש בפלטפורמה של LMS בקורסים מקוונים בהכשרת מורים אין יתרון בהשוואה לערוצים דיגיטליים אחרים כגון הפייסבוק ( Arabacioglu, Taner . AKAR-VURAL, Ruken).

בשנתיים האחרונות התעצמה הפעילות המתוקשבת של בתי ספר בישראל במעטפת מתוקשבת של ימים מקוונים . כך לדוגמא , מדווחת אפרת מעטוף על יוזמה של המנהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך . פעילויות מתוקשבות מוכנות לשימוש בסביבת מוודל, במגוון נושאים: יום השואה, יום ירושלים, שבועות, האחר הוא אני, גלישה בטוחה ומדעים. הפעילויות מיועדות לתלמידי כיתות ד'-ט'.

מחבר המאמר , Justin Ferriman, מציין שלושה מגמות נוכחיות בלמידה מרחוק : מעבר לתכנים דיגיטליים כגון ספרים דיגיטליים. בשנת 2016 נתח השוק שלהם בארה"ב יגיע ל36% .המגמה השנייה כבר נמצאת בעיצומה : הפצה מאסיבית של ערוצי למידה בלמידה מרחוק, המגמה השלישית של התאמת הלמידה מרחוק או התאמה של הלמידה המקוונת (Personalized Learning) היא ההבטחה הגדולה ביותר ללמידה בעתיד , אבל נכון לשנת 2014 עדיין לא ראינו בעולם התפתחויות משמעותיות בתחומי למידה מתוקשבת מותאמת ולמעשה מורה טוב יודע להתאים בעצמו את הלמידה המתוקשבת לסוגי התלמידים ולמצבי הלמידה המשתנים.

בתחילה, שיבחו את קורסי ה-MOOC כדרך האולטימטיבית להעביר את התוכן החינוכי. כעת, ההשקפות התהפכו: נראה כי התכניות מגיעות בעיקר לאלה שכבר יש בידם תואר אקדמי, ועולות הדאגות שהתכניות הללו יאיימו על המשרות של הסגל האקדמי בחלק מהמוסדות (Lue, Robert , 2014).

המודל "מהטרמה לתרומה" הוא דגם על פיו ניתן לתכנן שיעור מקוון המשלב בין שני אופני התקשורת: האחד א-סינכרוני והשני סינכרוני. תהליך הלמידה במודל "מהטרמה לתרומה" כולל שני שלבים הנערכים במועדים שונים: השלב הראשון מושתת על ניסיונם המצטבר של המורים בעשייה החינוכית, כך שניסיון זה מהווה בסיס ראשוני להבניה בתהליך הלמידה. השלב השני הינו השלב האקדמי בו מורה המורים מאגד את ההתנסויות וממשיג אותם ברמה התיאורטית. המאמר מתאר שתי התנסויות ליישום המודל במסגרת ההשתלמויות בפסגה בנתניה במגוון כלים המאפשרים תקשורת דיגיטלית. כל כלי מתוקשב המאפשר מפגש מקוון הוא בעל תכונות ייחודיות, המתאים לנסיבות שונות. המאמר משתף בתובנות העולות מיישום המודל בכלים שונים, ומנסח רשימה של 10 תבחינים לשימוש מושכל בכלי המתוקשב ומידת התאמתו למטרות השיעור המקוון ( רונית קב).

גל ההוראה המקוונת הפך לצונמי משום שהוא מציע פתרון שנראה סביר למשבר כלכלי בהשכלה הגבוהה בכל העולם, ומשום שהוא נושא עימו תחרות גלובאלית על כסף ומוניטין שאף אוניברסיטה מובילה לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על השתתפות בה. האוניברסיטה העברית הינה האוניברסיטה הראשונה בישראל, ומהראשונות בעולם, שהצטרפו למיזם ההוראה המקוונת קורסרה. בנוסף לכך, מחברת המאמר מציינת כי הם מפעילים, מזה כמה שנים, קורסים מקוונים בין-לאומיים להוראת שפות, והתחילו השנה בניסוי שבו משולבת הוראה מקוונת בקורסים לתואר ראשון.מסקנה משמחת ראשונה היא שהוראה מקוונת הינה דבר מלהיב! ( אורנה קופרמן).

LINO הוא אתר שימושי, מעוצב כלוח עליו ניתן להדביק פתקים, תמונות וסרטונים, ולצרף קבצים ומסמכים שונים. ניתן להוסיף משימות לביצוע לפי תאריך, לתייג ועוד. אפשר לבסס על המערכת פעילות שיתופית של סיעור מוחות והעלאת רעיונות . הסקירה כוללת גם ריכוז של מדריכי עזר לשימוש אפשרי ע"י מורים.( עמי סלנט)

אחת הדעות הנפוצות ביותר על קורסי מוק היא שהם מסמנים שינוי בלתי-נמנע במודל העסקי של ההשכלה הגבוהה, ושלשינוי זה תהיינה השלכות מקיפות על החברה בכלל ועל ההשכלה הגבוהה בפרט. בשיח שסובב את קורסי המוק מופיעות תחזיות שצופות היעלמות של אחוז משמעותי מהאוניברסיטאות תוך עשור או שניים, החלפתם של תארים אקדמיים בתעודת סיום של קורסי מוק, אוניברסיטאות ומכללות שיאפשרו סיום של תארים שמבוססים בחלקם או ברובם על קורסי מוק, פגיעה אנושה בסגל האקדמי שיהפוך למיותר וכך הלאה. מטרת מאמר זה היא להציג לקוראים כלים לניתוח טענות מעין אלו, הקשורות לשינויים במודל העסקי של ההשכלה הגבוהה ( יורם קלמן).