כנסים
מיון:
נמצאו 11 פריטים
פריטים מ- 1 ל-11
  • לינק

    כנסי צ'ייס לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה באוניברסיטה הפתוחה המתקיימים כבר 12 שנים מייצגים את נדבך הידע המשמעותי ביותר להבנת הטמעת התקשוב החינוכי בישראל. ההרצאות והפוסטרים בכנס השנים-עשר לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס שנערך השבוע בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה שקפו נאמנה את העשייה המחקרית המגוונת בתחומי התקשוב החינוכי בכלל והטמעת התקשוב החינוכי בבתי הספר בפרט (עמי סלנט).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן כיצד חוקרים בתחום החינוך שילבו מדיה חברתית, כמו טוויטר, כערוץ תקשורת נוסף. המחברים מתארים את המטרות ואת הפרקטיקות של המשתתפים ואת תפיסותיהם לגבי האופן שבו שימוש במדיה חברתית משפיע על ההשתתפות בקהילה של הכנס (Li, Jiahang; Greenhow, Christine, 2015).

  • לינק

    כנס מעניין בנושא לקויות למידה והפרעות קשב יתקיים בישראל ב2 בספטמבר 2012 . הכינוס מאורגן ע"י בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה בשיתוף עם הסתדרות הפסיכולוגים בישראל ( הפ"י) ואגודת ניצן. ביום העיון תוצג גם תכנית א.י.ל " אני יכול להצליח" – תכנית מבוססת מחקר לקידום תפקוד לימודי-רגשי חברתי של מתבגרים על לקויות למידה.

  • לינק

    הכנס בנושא "החינוך בישראל: בין שתי תפיסות פדגוגיות מנוגדות" התקיים באוניברסיטת תל אביב, ב-24 ביוני 2012. הוא עסק במערכת החינוך של ישראל וכיווני התפתחותה, על רקע כיווני התפתחות של מערכות חינוך בעולם. בפתיחת הכנס נשא דברים פרופ' דני שכטמן מהטכניון, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011,. סיכום עיקרי הכנס ותובנות מדברי המרצים והחוקרים שהשתתפו.

  • לינק

    יום עיון מעניין על כלים והתפתחות במידענות בחינוך יתקיים ביום חמישי, ד' באב תש"ע, 15 ביולי 2010 במכון מופ"ת. מטרותיו של יום העיון הן לחשוף את המשתתפים למיומנויות מידע נדרשות בשדה החינוך. במהלך יום העיון יצביעו מומחים ומידענים מובילים בתחומם על המגמות העכשוויות בתחום המידענות בחינוך. הם יציגו את נקודת מבטם על תהליכי המידע והמידענות המשפיעים על האקדמיה במכללות ובאוניברסיטאות. הכוונה היא להציג בראייה כוללת – מידענית, טכנולוגית וחינוכית את ההתפתחויות ואת הדילמות בתחומי המידענות, ניהול תוכן, ניהול ידע ואוספים בספריות ובמרכזי מידע בעלי אופי אקדמי וחינוכי בארץ ובעולם. מטרה נוספת של יום העיון היא להפגיש מידענים וספרנים במוסדות אקדמיים עם אנשי חינוך ולדון בעקרונות משותפים להקניית מיומנויות מידע (סינון מידע, יעילות בחיפוש ועוד) לחוקרים, למורי מורים, למורים, לסטודנטים להוראה ולתלמידים. מנחה: ד"ר עוזי מלמד, מכון מופ"ת

  • לינק

    אחד האירועים החינוכיים המרתקים יותר המתכוננים להתקיים בקיץ 2010 הוא כינוס חינוכי בשם "הבניית ידע מתקדם בחינוך ובלמידה ") “Constructing-Modern-Knowledge”. הכינוס שייערך בעיר מנצ'סטר בארה"ב בין ה12 ל-15 יולי 2010 אינו דומה לכנסים החינוכיים שאנחנו מכירים. מדובר בכינוס חינוכי פעלתני , לא רק הרצאות פרונטאליות של מרצים מכופתרים ומכובדים , אלא על "הפנינג" חינוכי שמפגיש ויוצר אינטראקציה בין מרצים , מומחי חינוך ומורים המפעילים את הקהל בצורה פעלתנית , אם זה באמצעות מחשבים או סדנאות מפעילות ומכלול שלם של דרכי הוראה אלטרנטיביות. הרציונאל של יוזמי הכינוס , ובראשם Dr-Gary-Stager, הוא כי בחינוך ובלמידה יש להפעיל אנשים בצורה דינאמית, ובהתאם לכך מתוכנן ומאורגן כנס Constructing-Modern-Knowledge המתקיים כבר כמה שנים בארה"ב. הכנס מיועד למורים ולאנשי חינוך המאמינים בטיפוח יצירתיות בבתי הספר ובסביבות דינאמיות של פרויקטים ומחשבים . ההמלצה אודות כינוס מרתק זה הגיעה מאיש החינוך המתוקשב הנודע בארה"ב , וויל ריצ'רדסון . אחד המרצים המרכזיים הצפוי לקחת חלק מרכזי בכינוס זה הוא אלפי קון .

  • לינק

    אור קשתי, כתב החינוך של עיתון "הארץ" מסכם את כנס מנכ"לי החינוך מכל העולם שנערך בירושלים במאי 2009. הכינוס הבינלאומי שנערך ביוזמת מכון ון ליר בירושלים היה אחד מאירועי החינוך המשמעותיים בישראל להבנת הצלחתן וכישלונן של רפורמות בחינוך. משרד החינוך קיבל בכנס כמה מתכונים להצלחה מכמה וכמה מנכ"לי חינוך מכל העולם. המודל הפיני: בלי דירוג לפי הישגים; המודל הקנדי: הסוד הוא בשוויון. לאחר שלושה ימים של הרצאות ודיונים אינטנסיוויים, מתברר עד כמה בעיות החינוך המקומיות אינן ייחודיות. רוב המשתתפים דיברו על הקשיים ביישום רפורמות, אי שביעות רצון מרמת המורים, מעמדו הנמוך של המקצוע, פערים גדולים בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות, הישגים ירודים במבחנים והמתח שבין מערכת חינוך ריכוזית לבין ביזור ואוטונומיה.

  • לינק

    בחודש ינואר 2009 ייפגשו מומחים מובילים מתחומי החינוך והעתידנות וידונו על הדור הבא של סביבות הלמידה המתוקשבות וסיכויי הגשמתן . העולמות הוירטואליים חודרים יותר ויותר לעולמם של בני הנוער ואף של הילדים. בתוך עולמות אלה הם יוצרים לעצמם "סביבה קיומית" שהוריהם ומוריהם נשארים מחוצה לה, ולפעמים אף אינם מודעים לקיומה. העולמות הוירטואליים משפיעים על הדור הצעיר במידה הולכת וגדלה עד שאין אנו יכולים להתעלם מהם. צריכים אנו להכירם ולנסות להבין מהו כיוון התפתחותם: מה טיב השפעתם על בני הדור הצעיר ותרבותו? האם על מערכת החינוך לעמוד מנגד, או שמא היא יכולה וצריכה לגייס את העולמות הווירטואליים ולשלבם בעולם החינוך? יו"ר הכנס: ד"ר עוזי מלמד, מומחה בתחום התקשוב בחינוך. בין המרצים: פרופ' רוני אבירם- אוניברסיטת באר שבע, ד"ר דוד פסיג- אוניברסיטת בר אילן, ד"ר ישע סיון- מעבדות מטא-וורס בע"מ ושנקר- בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב.

  • לינק

    התכנית המפורטת והתקצירים של הכנס השביעי גולשים באינטרנט -2008 שייערך במכון מופ"ת ב23 ביוני 2008 . בתכנית באתר הכינוס מפורטים עשרות מושבי הכנס , התקצירים והנושאים העיקריים בכינוס , ביניהם: סביבות חדשניות ולמידה אחרת, כיוונים חדשניים בלמידה מרחוק, מאפיינים של קורסים מתוקשבים, רשתות תקשוב בהכשרת מורים, בלוגים והכשרת מורים, הוראה ולמידה באמצעות מאגרי מידע, עולמות חדשים של התרבות הדיגיטאלית , מבעד לקורי רשת האינטרנט, תקשוב בית ספרי ושותפיו ללמידה: קהילות מקוונים ופורטלים חינוכיים , היבטים תרבותיים בהטמעת טכנולוגיות הוראה ולמידה מקוונות ועוד הרצאות של מומחים מהעולם שיועברו בוידאו-קונפרנס במהלך הכינוס במכון מופ"ת .

  • סיכום

    מחקר אורך זה נערך בין השנים 2001-2005 על כנס בן יומיים, המתקיים במסלול היסודי במכללת הקיבוצים, בעקבות התנסותם של סטודנטים שנה ג' ב"מחקר פעולה". בכנס מוצגים המחקרים בפני עמיתים, מדריכות פדגוגיות ואורחים. המחקר בדק את תרומת הכנס לידע ולהתפתחות המקצועית של הסטודנטיות המשתתפות בו. מטרות הכנס לשנה ג': הכרות עם מגוון רחב של מחקרי הסטודנטיות, השוואת התנסויות, התמודדות עם בעיות של הצגת מחקרים בכנס, העשרת הידע והתנסות בהוראת עמיתים. המטרות לשנה ב': הכנה לקראת התנסות במחקר פעולה, שיתוף בידע שנרכש על ידי סטודנטיות שנה ג', יצירת רצף בין השנים (דבורה גסר, ציפי זלקוביץ)

  • לינק

    רכישת פיענוח באנגלית כשפת אם עלולה להימשך שנתיים וחצי לעומת רכישת הפיענוח של אורתוגרפיות שטוחות יותר, שרכישתן עשויה להימשך לא יותר משנה אחת (Seymour, Aro, Erskine, 2003). נשאלת השאלה באיזה שלב ראוי לצפות להופעת כתיב נכון בקרב דוברי עברית הרוכשים את הכתיב האנגלי במהלך כיתה ד'? איך ניתן לאפיין את הכתיב האנגלי המתפתח, וכמה תשפיע ידיעת הכתיבה בעברית כשפה ראשונה על התפתחות הכתיב באנגלית כשפה זרה? מטרת המחקר הראשונה הייתה לבדוק מנבאים אורייניים של כתיב בשפה האנגלית אצל תלמידים בחטיבת הביניים לאחר חמש שנים של חשיפה לאורתוגרפיה האנגלית. מטרה נוספת של מחקר זה הייתה בדיקת השאלה האם לימוד האנגלית כשפה זרה מתרחש בשלבים בדומה לשלבי רכישת הכתיב באנגלית אצל תלמיד הלומד אנגלית כשפה ראשונה (ד"ר ג'נינה קהן-הורביץ, שימרון ,יוסף. ספרקס, ריצ'ארד)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין