על האופן שבו מורים מעריכים את תלמידיהם ואת הישגיהם במקצועות הלימוד השונים נכתב רבות. מחקרי העבר בנושא זה התמקדו במיוחד, אם כי לא באופן בלעדי, ביכולת המתמטית של התלמידים ובניסיון להבין האם הערכותיהם של המורים את ביצועי התלמידים מדויקות, או שמא הן חושפות הטיות. כדי להימנע מהשפעת ההטיות הגזעיות והמגדריות נבדקו במחקר עם בקרת אקראיות (randomized controlled study) הערכותיהם של 390 מורים ל-18 פתרונות מתמטיים אליהם קושרו באופן רנדומלי שמות טיפוסיים למגדר ולגזע. מבין המורים היו 350 נשים ו-40 גברים, 255 לבנים, 48 שחורים, 68 היספאניים ו-19 המוגדרים כ"אחרים".

מאמר זה חוקר הוראה אפקטיבית של מתמטיקה כפי שהיא מובנית בשיח של מורי מורים פיניים ושבדיים. בהתבסס על נתונים מראיונות שנערכו עם מורי מורים כמו גם נתונים מדיוני משוב בין מורי מורים לבין מורים לעתיד בשבדיה ובפינלנד, הניתוח מראה שמספר היבטים של תנועות הרפורמה הבין-לאומיות הנוכחיות נראים לעין בשיח בשתי המדינות. אולם, מורי המורים השבדיים נוטים להמשיג הוראה אפקטיבית כאינטראקציות עם ילדים בודדים, בנייה על רעיונות של תלמידים ועל מתמטיקה הנובעת ממצבים בחיי היומיום, בעוד מורי המורים הפיניים מדגישים את החשיבות של הצגה ברורה של מתמטיקה, שגרות ושיעורי בית כמו גם מטרות ספציפיות עבור כל שיעור (Hemmi, Kirsti; Ryve, Andreas, 2015).

תלמידים עשויים להצטיין בחישוב, אך יכולתם ליישם את מיומנויותיהם תפגע אם הם לא יבינו את אוצר המלים המתמטי שבו משתמשים בהוראות ובתיאור הבעיות. פרויקט מחקר פעולה זה בחן שתי שיטות לחיזוק היכולת של התלמידים לתקשר באופן מתמטי (Bruun, Faye; Diaz, Joan M; Dykes, Valerie J. , 2015).

במאמר זה מוצג מחקר המלווה פיתוח של כלי לבדיקת חישוביות בקרב תלמידים. חישוב הוא פעולהקוגניטיבית מורכבת שתלמידים רבים מתקשים בה. תכנית הלימודים במתמטיקה לבית הספר היסודימציינת שני גורמים מרכזיים אשר קובעים את יכולותיו ואת קשייו של הלומד בעת חישוב: מידת בקיאותובעובדות היסוד ומידת יכולתו לבצע את החישוב מתוך תובנה מספרית (משרד החינוך, התרבותוהספורט, 2006). איזון וחיבור בין הבנה מושגית לבין מיומנות חישובית מובילים ל'רהיטות חישובית'.הכלי החדש בודק חישוביות המתבססת על תובנה מספרית. פיתוחו נשען על דרישות תכנית הלימודיםבמתמטיקה בבית הספר היסודי, כמו גם על ידע תאורטי ומחקרי (מרים בן-יהודה, ורדה שרוני, נאוה אלמוג).

מחבר המאמר מציין כי למיטב ידיעתו, אפשר לקבוע כי בשלב זה הכשרת המורים בעולם אימצה את הגישה שלפיה יש להקנות ידע תוכן מתמטי וידע תוכן פדגוגי למתכשרים להוראת המתמטיקה ברמה היסודית. בנוסף לידע תוכן מתמטי ולידע תוכן פדגוגי, יש הסכמה על כך שלמורי בית הספר היסודי צריך להיות מושג כלשהו על דרכי החשיבה המתמטית של ילדים ( שלמה וינר).

הנושא של הבדלים בין המינים ביכולות מתמטיות הוא מקור ידוע לויכוחים מרים בנוגע להשפעות ביולוגיות מול השפעות סביבתיות. התוצאות של המחקר ,הנסקר בכתבה, מחזקות את המסקנה שהבדלים בין המינים ביכולת המילולית הם אלו שמשפיעים על ההבדלים בין המינים בחישובים האריתמטיים, ומעניקים לבנות יתרון בחישובים הללו. כלומר, ההבדלים הביולוגיים בין המינים קיימים, אבל לא בגלל יכולות קוגנטיביות הקשורות לעיבוד מספרים. אחת הסיבות האפשריות לחפיפה בין היכולות המילוליות לחישובים האריתמטיים היא ששניהם משתמשים באותן מקורות שבו זיכרון העבודה מעובד במוח. ( גיל גרינגרוז ).

במחקר זה ,שנערך בבתי ספר בשבדיה , החוקר בוחן באיזה היקף יכולת אריתמטית וכישורי לימוד עם בקרה עצמית בתחילת חטיבת הביניים מנבאים את ביצועי התלמידים בסוף חטיבת הביניים. יכולת אריתמטית ומיומנויות לימוד עם בקרה עצמית נבחנו במהלך השבועיים הראשונים והחודשיים האחרונים של הלימודים בחטיבת הביניים. המבדקים בוצעו על ידי מורה בכיתה. המחקר מראה שיכולת אריתמטית היא מנבא חשוב לכל היכולות הנבחנות במבחן הארצי בסיום חטיבת הביניים. משוואת הרגרסיה מדגימה כי פעולות עם מספרים הם מנבא חזק יותר מתפישת מספר לכל היכולות שנמדדו במבחן הארצי פרט לפתרון בעיות מורכבות ( Joakim Samuelsson).

במחקר המדובר נתנו לקבוצה קטנה בת 15 סטודנטים בגילאים 20-21 ללמוד סמלים שמייצגים ערכים מספריים שונים. נמדדו הזמנים כדי לבדוק כמה מהר וכמה מדויק יוכלו המתנדבים להשלים פתרון סדרה של חידות מתמטיות שמבוססות על אותם הסמלים. המתנדבים קיבלו לעיתים אינבו (פלסבו) ולעיתים זרם חשמלי של מיליאמפר אחד מימין לשמאל או משמאל לימין באונה הקודקודית של מוחם. הנחת יסוד במחקר היא שהאונה הקודקודית במוח אחראית על תפקודים מתמטיים שהכרחיים לצורך פתרון בעיות מתמטיות. התוצאות מראות שהמתנדבים שקיבלו עירור חשמלי מימין לשמאל הגיעו לביצועים טובים יותר במשימות לאחר מספר סדרות של ניסוי. לעומתם, אלה שקיבלו את העירור החשמלי משמאל לימין ביצעו באופן ניכר פחות טוב, עד כדי חיקוי תפקודם של ילדים בני 6 ( שלמה יונה).