מאמר זה מתאר שני מחקרים נפרדים: סקר של תפיסות סטודנטים לגבי ספרי לימוד, רכישות ושימוש בספרי לימוד אלקטרוניים וספרים מודפסים, וניתוח העדפות של מאפייני ספרי לימוד אלקטרוניים. ספרי לימוד מודפסים נתפסו כנוחים יותר לקריאה, להבנה ולניווט, בעוד שספרי לימוד אלקטרוניים נתפסו כזולים יותר. סטודנטים היו מוכנים לרכוש ספרי לימוד אלקטרוניים, אף על פי שלרובם לא היו קוראי ספרים אלקטרוניים. במחקר ההעדפות נמצא כי המחיר היה המאפיין החשוב ביותר, ואחריו גישה למדריכי לימוד מקוונים, סרטי וידאו ובחנים, ומשך הנגישות לספר הלימוד האלקטרוני. ספר הלימוד האלקטרוני האידיאלי תומחר ב-60% ממחירו של ספר הלימוד המודפס; היה נגיש למשך שנה אחת; וסיפק גישה למדריכי למידה מקוונים, לסרטי וידאו ולבחנים (Baglione, Stephen L.; Sullivan, Kevin, 2016).

המאמר מתאר מחקר שנערך כדי לקבוע אם ספרי לימוד אלקטרוניים ניידים (e-textbooks) יגבירו את ההנעה של הסטודנט באוניברסיטה לקרוא על ידי הגברת אסטרטגיות הלמידה הקוגניטיביות והוויסות העצמי של הלמידה (Amanda J. Rockinson-Szapkiw, Jillian Wendt & Rebecca Lunde, 2013.)

הספרים הדיגיטליים וספרי הלימוד הדיגיטליים בפרט כבר נמצאים אתנו ולא על מנת להיעלם. החלפת הספרים המודפסים בספרים הדיגיטליים היא רק עניין של זמן (לא רב להערכתי). האם נעשה בהם שימוש מושכל בתחום החינוך או נתייחס אליהם וננהג בהם רק כעוד אמצעי לנשיאת ספרים ולהפצתם. במקרה האחרון, יתרונם על הספרים המודפסים יהיה מועט מאד, אם בכלל ( יורם אורעד) .

ערב עונת המבחנים, אתר Time פרסם מחקר חדש הבוחן את השיטות האפקטיביות יותר והאפקטיביות פחות ללימוד טקסטים. רבים מאיתנו לומדים טקסטים באמצעות קריאה וסימון חלק מהטקסטים ברקע צבעוני מדגיש (או בעברית צחה – "למרקר" את הטקסט). המחקר מדרג את השיטה הזו כהכי פחות אפקטיבית ללמידה ולזיכרון, למרות שהיא אחת הפופולריות ביותר בקרב הלומדים. המחקר ממליץ לנו לקרוא את הטקסט כמה שיותר פעמים ובהפרשי זמן גדולים ככל שניתן בין קריאה לקריאה, ובעיקר לנסות לשאול את עצמנו שאלות על הטקסט מבלי לקרוא אותו ואז לבדוק אם ענינו נכון על השאלות של עצמנו.

החוברת החדשה נכתבה ע"י Judy Rapoport, Ronit Brode, Sarah Feingold, מורות לאנגלית, בעלות ניסיון רב בהוראת אנגלית אקדמית לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות. החוברת כוללת טקסטים מגוונים להוראת אנגלית אקדמית לצד מטלות , שאלות מנחות ותרגילים. החוברת, שיצאה לאור ע"י בית ההוצאה לאור של מכון מופ"ת, מאפשרת קריאה מונחית והתנסות שיטתית בקריאת אנגלית אקדמית , כולל טקסטים מגוונים לסטודנטים וללומדי אנגלית במוסדות על-תיכוניים. החוברת מספקת הדרכה שיטתית ותרגול במגוון רחב של מיומנויות ואסטרטגיות למידה. החוברת כוללת את החלקים הבאים : טקסטים מלווים בתרגילים ( אסטרטגיות קריאה) , מיומנויות ( ניתוח משפטים באנגלית, זיהוי מילים חלופיות) רשימת מילים אקדמיות שכיחות – רשימה זו נועדה לספק לסטודנטים פירושים למילים ולביטויים המופיעים תדיר בטקסטים אקדמיים.

השאיפה לגלות מהו טקסט עיוני-לימודי טוב, כיצד נעריך אותו ובעיקר איך נכתוב טקסט כזה, היא שעמדה בבסיס המחקר שיוצג במאמר זה. המחקר נעשה בהשראת מחקרם של גרייבס ועמיתים (Graves et al, 1988), שזכה להתייחסויות רבות בספרות. אלא שבניגוד למחקרם, שבו בדקו אך ורק את מספר הרעיונות שזכרו התלמידים, ובשל כך היו המסקנות שגויות, במחקר המוצג כאן נבדק גם אילו רעיונות זוכר התלמידים ומהי איכות הזכירה. שני היבטים אלה חשובים כדי להגיע למסקנות נכונות יותר ביחס לשאלות של טקסט עיוני לימודי-טוב. מחקר זה התייחס לטקסט עיוני-לימודי בהיסטוריה, משום הבעייתיות המיוחדת בכתיבת טקסט כזה. נאספו בו נתונים על זכירתם של תלמידים בכיתה ח', שקראו טקסט בהיסטוריה. וכן על העדפות טקסטים של תלמידים ומורים להיסטוריה, שהתבקשו לבחור בטקסט אחד מבין שניים. כן נאספו נתונים על אודות שיקולי הדעת של מומחים לכתיבה בנוגע לשכתוב טקסט בהיסטוריה. מנתונים אלו הוסקו מסקנות אחדות בנוגע לדרכי הערכת טקסט לימודי ובנוגע לכתיבתו. שתי השאלות שהנחו את המחקר היו: א. כיצד נעריך טקסט לימודי בכלל וטקסט בהיסטוריה בפרט? ב. אילו עקרונות ינחו אותנו בבואנו לכתוב טקסט כזה? (אסיה שרון)