מורים מכירים במשך עשורים את החשיבות של שימוש במסמכים של מקורות ראשוניים שיעזרו לתלמידים להבין היטב את האירועים ההיסטוריים. הודות למשאבים כמו אתר ספריית הקונגרס, למורים יש גישה חסרת תקדים לאלפי מסמכים. שימוש במשאבים אלה מקימים את ההיסטוריה לחיים, וחושף את התלמידים למגוון פורמטים ומבנים של טקסט. בטור זה, ניתנות דוגמאות עבור מורים כיצד לשלב מסמכים של מקורות ראשוניים באמנות השפה (Bates, David, 2017).

מניסיוננו בעבודה המידענית ובניהול תכנים ובמחקר ריכזנו כאן בסקירה הנוכחית מידע מועיל על כמה תוספים בדפדפן כרום (Chrome) שיכולים להקל על העבודה השוטפת והיעילות (עמי סלנט).

בחודשים האחרונים נעלמה תבנית החיפוש המתקדם של גוגל שהייתה מוצבת בפינה השמאלית של כרום (גלגל השיניים). אנשי גוגל מסבירים את ההחלטה להסיר את התבנית לחיפוש מתקדם בכך שרק 1 אחוז מן המשתמשים בעולם עשו בה שימוש. אבל התבנית עדיין קיימת מאחורי הקלעים בגוגל והיעילות שלה למידענים ומנהלי תוכן לא תסולא בפז (עמי סלנט).

החברה שפיתחה ומפעילה את מנוע החיפוש דאקדאקגו (DuckDuckGo), הודיעה בבלוג הרשמי שלה שהיא חצתה את קו ה-10 מיליארד חיפושים שבוצעו באמצעות מנוע החיפוש שלה. שנת 2016 הייתה השנה בה הציג המנוע את הצמיחה הגדולה ביותר שלו כשצבר רק במהלך השנה הזו כארבעה מיליארד חיפושים, וזאת לאחר שהושק בשלהי 2010. בעקבות הכתבות, שהתפרסמו לאחרונה, אודות ההתפתחות וההתרחבות של מנוע החיפוש דאקדאקגו, החליט עמי סלנט להיפרד זמנית ממנועי החיפוש גוגל (Google) ובינג (Bing) בהם הוא משתמש בשילוב קבוע ולנסות בצורה שיטתית את מנוע החיפוש דאקדאקגו (עמי סלנט).

בימים האחרונים הוצג בארה"ב מנוע חיפוש חדשני למחשב האישי המסוגל לאחזר ביעילות גבוהה את כל המידע האישי שלכם שנשמר במחשב האישי ובאפליקציות השונות שלכם. מנוע החיפוש החדשני Atlas Recall מחפש בו-זמנית בכל הקבצים שלכם, הדוא"ל, המוסיקה וכל סוג מידע אחר שאגרתם אי פעם. מדובר על מנוע חיפוש עם אלגוריתם ייחודי היודע לקשור בין כל סוגי המידע שלכם במחשב האישי ולהציג על פי רלוונטיות ואינטגרציה (עמי סלנט).

מאמר זה חוקר את התנסויותיהם של מורי בתי ספר בתמיכה בתלמידים ואת דאגתם לדרך שבה תלמידים מחפשים ומעריכים מידע כאשר מנועי החיפוש הפכו לטכנולוגיה של אוריינות בבתי הספר. על ידי קביעת טכנולוגיות של אוריינות כסוציו-מטריאלית (sociomaterial), המטרה של מאמר זה היא לנתח ולדון בהתנסויות ובהבנות אלה כדי לאתגר השקפות דומיננטיות של חיפוש במחקר של אוריינות מידע (Sundin, Olof; Carlsson, Hanna. , 2016).

לאחרונה, נשמעות יותר תשבוחות על מנוע החיפוש יאנדקס (Yandex) הרוסי שהחל לפעול גם באנגלית. כך לדוגמא, המידען פיל ברדלי (Phil Bradley), משבח את יאנדקס ואפילו מציע קורס מקוון לחיפוש מתקדם ביאנדקס. לאור כל ההמולה סביב יאנדקס, ביקשתי ללמוד, מנקודת מבט מידענית, ומקרוב, על יכולותיו של מנוע החיפוש יאנדקס באנגלית. נעזרתי בכמה מידעניות ומידענים דוברי רוסית (למדו אצלי בעבר באוניברסיטת בר אילן מידענות לתואר שני והם כולם מעולים!!) (עמי סלנט).

המטרה המרכזית של מחקר זה הייתה לחקור את התפקיד שממלאים הלימודים והניסיון בחיפוש באינטרנט באמונות אפיסטמיות ספציפיות לאינטרנט של לומדים בעת חיפוש מידע באינטרנט הקשור לקורס. הגרסה הסינית של "השאלון האפיסטמי הספציפי לאינטרנט" (Internet-Specific Epistemic Questionnaire) שימשה כדי להעריך את האמונות האפיסטמיות של המשתתפים ביחס לאי-הוודאות, המורכבות והמקור של ידע מבוסס אינטרנט כמו גם להצדקתה של ידיעה מבוססת אינטרנט. על הסקר השיבו 1,070 נבדקים משלבי לימודים החל מחטיבת ביניים ועד לתואר ראשון (Chiu, Yen-Lin; Liang, Jyh-Chong; Tsai, Chin-Chung, 2016).

זחלני חיפוש הם תוכנות מחשב אשר סורקות באופן תדיר את רשת האינטרנט, ונותנות תמונת מצב עדכנית של אתרים בעיקר עבור מנועי חיפוש, אך לא רק. לזחלנים יש שמות רבים: רובוט חיפוש, בוט (bot), עכבישים, זחלני רשת (crawlers) ועוד. זחלן החיפוש של גוגל נקרא Googlebot. הזחלנים, במיוחד אלו של גוגל מעדיפים אתרי תוכן שיש בהם מבנה שיטתי המבוסס על קטגוריות תוכן, תגיות נושא (tagging & keywords) ומפות XML. אתר תוכן שדואג לתייג כל פריט מידע בקטגורייה ברורה, ברשימת תגיות/מילות מפתח יקבל עדיפות בביקורים השוטפים ובמקרים רבים גם בהצגת התוצאות הרלבנטיות בחיפוש עצמו (עמי סלנט).

תקצירים מדעיים משחזרים רק חלק מהמידע ומורכבות הארגומנטציה של מאמר מדעי. מטרתו של מאמר זה היא לספק ניתוח ראשוני של הדמיון בין הטקסט של תקצירים מדעיים לבין גוף המאמרים, תוך שימוש במשפטים כיחידת הטקסט הבסיסית. הוא תורם להבנה של מבנה התקצירים (Atanassova, Iana; Bertin, Marc; Lariviere, Vincent, 2016).

מרקוס זילמן (Marcus P. Zillman) פרסם לאחרונה רשימה אלפביתית מוארת מעודכנת ארוכה שמשתרעת על פני 70 עמודים של מנועי חיפוש ומקורות מידע אקדמיים. לא כל האתרים חופשיים, הרבה אתרים ברשימה מוכרים ואינם חדשים, למרות שמוצהר שהרשימה עודכנה במאי 2016 מבדיקה ראשונית נמצאו בה אתרים/מנועי חיפוש/מדריכים שאינם קיימים עוד כגון Scirus ו-CompletePlanet. בכל זאת הרשימה מעניינת וממחישה את ריבוי מקורות המידע בווב בהם אפשר להיעזר בתחומי המחקר השונים (יפה אהרוני).

ג'יי הורוויץ מפנה את תשומת לבנו לתוצאות מטרידות העולות מסקר של רשות התקשורת הבריטית (Ofcom) לגבי אוריינות דיגיטלית בגילאי 15-8: "העובדה שילדים ובני נוער מבינים מעט מאד בנוגע לדרך שבה מנוע חיפוש עובד איננה צריכה להפתיע (אפילו אם אנחנו עדיין שומעים על "ילידים דיגיטאליים" והיכולת המופלאה שלהם להבין במהירות כל דבר טכנולוגי). לא אופתע אם תוצאות דומות היו מתקבלות בסקר אצל מבוגרים, כולל מורים. אינני יודע כיצד מלמדים את השימוש במנוע חיפוש בבתי ספר היום, אבל אני חושש שעושים זאת באופן דומה מאד למה שעשו לפני 15 שנים, כאשר בסך הכל אמרו לתלמידים להקליד "שאילתא" ולהקליק על . המון השתנה מאז. לגוגל יכולת עצומה "להתאים" תוצאות של חיפוש לנתונים הידועים לה אודות המחפש, וליכולת הזאת משמעות כבדה בסביבות לימודיות. אבל לא רק שתלמידים אינם לומדים על המציאות הלא כל כך חדשה הזאת, הם אפילו אינם יכולים לזהות פרסומות בדף של תוצאות" (ג'יי הורוויץ).

אוניברסיטת פלורידה חנכה השבוע ספרייה דיגיטלית חדשה וחדשנית הכוללת גם מרכז משאבים למחקר. הספריה הדיגיטילית DigiNole מייצגת את המילה האחרונה בתחומי הספריות הדיגיטליות האקדמיות, אך יותר מכך היא מהווה מיזם תיעוד ומידע שיתופיים של חוקרי ומידעני אוניברסיטת פלורידה כולה. בסקירה מוצגת גם הערכה לגבי מערכת החיפוש המתקדמת בספרייה הדיגיטלית של אוניברסיטת פלורידה (עמי סלנט).

האנציקלופדיה באריזה הוויקיפדית איננה רק אלטרנטיבה מקוונת למה שקיים במקביל גם בצורות אנלוגיות ופיזיות. היא הולכת ותופסת לא רק בכורה, אלא כמעט בלעדיות בענף שבו היא פועלת. רק מעטים עוד עושים שימוש במקורות עיון מודפסים, בשעה שיותר מ־18 מיליארד פעם בחודש מישהו מחפש ומוצא פיסת מידע בוויקיפדיה. זהו אחד האתרים הפופולריים ביותר ברשת, וגם אחד הדינמיים שבהם: בכל חודש נוספים 20 אלף ערכים חדשים לאנציקלופדיות, הפועלות במקביל ב־280 שפות (שיזף רפאלי).

עמי סלנט מביא לידיעתנו אינדקס שימושי ביותר של כלים למציאת תכנים רבי-ערך: "כלי גילוי מתוקשבים הידועים כיום בשם Content Discovery Tools נועדו לסייע לנו לאסוף מידע במרחבי האינטרנט העצומים ולעתים גם לגלות מידע בצורה שיטתית ותבניתית עוד לפני שמנועי החיפוש מצליחים לאנדקס את האתרים. רובין גוד [Robin Good], אחד המומחים המובילים בעולם לאוצרות תוכן, השלים בימים אלו את האינדקס המקצועי לכלים מתוקשבים לגילוי ואיתור תכנים. מדובר בספקטרום נרחב של כלי גילוי, החל מכלי RSS וכלה בכלים מתוקשבים לגילוי ואיתור סרטי וידאו חדשים. ברשימה ניתן למצוא גם חברות סטראט-אפ שעובדות על כלי גילוי שונים" (עמי סלנט).

עמי סלנט מפרסם בבלוג שלו סקירה מעניינת אודות מנוע החיפוש המדעי Semantic Scholar של פרופסור אורן עציוני: "בדקתי את מנוע החיפוש הסמנטי (בשבועיים האחרונים) ומצאתי כי הוא יעיל מאד לחיפושים אקדמאיים, בעיקר לראיית הרשת הסמנטית של משפטי מפתח [Key Phrases] הקשורה מעבר לניתוח הטקסטואלי. כלומר, זהו לא חיפוש נקודתי המציג תשובות מדויקות של השאילתה שנשאלה כמו בגוגל. במבט ראשון לא רואים קשר בין משפטי המפתח, אך במבט נוסף ניתן לגלות קשרים של נושאי החיפוש בדיסציפלינות מחקר שונות, ולכן מדענים עשויים להפיק תועלת ממנוע החיפוש הסמנטי יותר ממידענים הרגילים לחיפוש טקסטואלי או חיפוש בוליאני. מנוע החיפוש הסמנטי עשוי לסייע יותר באיתור כיווני מחקר או נתיבי מחקר ופחות באספקת תשובות עובדתיות חד-משמעיות. ניתן גם למיין את הממצאים על פי רלבנטיות או עדכניות" (עמי סלנט).

כלי ההתראות של גוגל (Google Alerts) הוא כלי חינמי, המאפשר לכל אחד לקבל התראה- הודעה מגוגל, ישירות למייל, על כך שאונקדס בגוגל תוכן רלוונטי, בהתאם לפרמטרים שהוגדרו ביצירת ההתראה. על ידי יצירה של התראת גוגל, תוכלו לקבל הודעות באימייל בכל פעם שגוגל מוצא תוצאות חדשות בנושא שמעניין אתכם. לדוגמה, תוכלו לקבל עדכונים על מוצר שאתם אוהבים, לגלות מתי אנשים מפרסמים עליכם מידע באינטרנט או לעקוב אחר סיפורים חדשותיים (עמי סלנט).

עד היום, כל המנגנון על פיו עובד האלגוריתם של גוגל היה חסוי, אך כעת גוגל חושפת לראשונה את המנגנון המרכזי של האלגוריתם ה-RankBrain. ה-RankBrain הוא ״מנגנון החשיבה״ בתוך ה״בינה המלאכותית״ של גוגל, העוזר לפענח את תוצאות החיפוש שלנו. הבינה המלאכותית של גוגל, מתוכנתת בצורה כזו כך שהיא לומדת אותנו, ובונה הקשרים על סמך הלמידה שלה אותנו. יש להבהיר כי עדכון זה הוא לא הדרך בה גוגל מדרגת את תוצאות החיפוש, אלא רק עוד בורג בתוך הסך הכולל של מערכת האלגוריתמים שבה גוגל עושה שימוש על מנת לספק לגולש את התוצאה המדוייקת ביותר עבורו (עמי סלנט).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על הכלי השימושי Google Goggles המאפשר לחפש מידע באמצעות צילום תמונה בסמארטפון. מצלמים ציור, ציון דרך מפורסם, ברקוד או קוד QR, מוצר או תמונה מפורסמת, ואם Goggles מוצא אותו בבסיס הנתונים שלו, הוא יספק עבורך מידע מועיל. Goggles יכול לקרוא טקסט בשלל שפות ולבצע תרגום לשפות אחרות (אפרת מעטוף).

המטרה של מאמר זה היא לספק לחוקרים המדעיים ולסטודנטים סיוע לגבי מהימנות המידע שעשוי לשמש במהלך חיפוש ואחזור מידע לצורך מחקר אקדמי בהתבסס על ההתנסות של המחברת כחוקרת בינתחומית וכספרנית באוניברסיטה. המאמר מורכב מהמשגה קצרה של המושג מהימנות המידע, וממדריך מעשי הכולל שלושה תהליכים להשגת מידע מהימן: ידע של אינדיקטורים ביבליומטריים, הערכה של מקורות מידע וניתוח התוכן של פרסומים ששוחזרו (Colepicolo, Eliane, 2015).