ג'ורג' קורוס (George Couros) עומד על חשיבותם הן של המרחב הן של הזמן בהקשר של סביבות למידה. ניתן לפתח את סביבת הלמידה הנפלאה ביותר, אך אם אין באמת זמן כדי להעמיק בלמידה שלנו, עד כמה שימושי המרחב שלנו? דמיינו שפיתחתם את מרחב הלמידה הטוב ביותר אי פעם, עם מקומות ישיבה גמישים אשר מתחיל להיראות יותר כמו בית קפה "סטארבקס" (Starbucks) מאשר כיתה מסורתית, אך עדיין הפעמון מצלצל כל ארבעים דקות או שעה כדי שהתלמידים ימשיכו לשיעור הבא. מה ערכו של המרחב אם אין לכם זמן לנצל אותו? (George Couros).

פוליכרוניסיטיות (Polychronicity) היא ההעדפה או הנטייה הטבעית של הבניית זמן שיש לה השפעה על התנהגותם של אנשים. אנשים מאוד פוליכרוניסיטיים מעורבים בכל דבר, בעשותם דברים רבים בבת אחת משום שהם מבכרים את האינטראקציות ואת הקשרים האנושיים על פני פגישות ולוחות זמנים שרירותיים. מאמר זה סוקר, מסכם ומרחיב את הספרות לגבי ההמשגה של פוליכרוניסיטיות; הוא דן במגבלות של התוצאות ומציע הצעה רב-ממדית עבור מושג פוליכרוניסיטי (Capdeferro, Neus; Romero, Margarida; Barbera, Elena, 2014).

המחקר בחן את הקשרים בין התנהגויות מנהיגותיות של מנהלים לבין למידת תלמידים והישגיהם במונחים של הקדשת/הקצאת זמן ע"י המנהל לפעילויות הוראתיות ולהדרכת מורים. כלים: (1) תצפיות אישיות בנות יום שלם ב-100 מנהלים שנאספו במשך שלוש שנים; (2) מסד נתונים מנהליים עשיר על בתי הספר, הסגל והתלמידים; (3) נתוני סקר מנהלים נוסף (Grisson, J.A., Loeb, S ).

למרצים המלמדים בקורסים מתוקשבים יש לעתים תחושה כי השקעת הזמן שלהם גדולה בקורס מקוון גדולה יותר מאשר קורס פנים-אל-פנים. המחקר, שנערך באוניברסיטה אמריקאית מרכזית ( Washington state university ) ביקש לבדוק שאלת מחקר זו באמצעות השוואה כוללת בין אותו קורס הנערך פנים-אל-פנים לבין הקורס המקביל לו הנערך בצורה מקוונת. החוקרות עקבו באמצעות לוגים סטטיסטיים מוני- זמן ( Time logs) אחר 8 כיתות של קורסים מתוקשבים ו-6 קורסים שנערכו פנים אל-פנים בתוך הקמפוס. (Van de Vord R, Pogue K. ).

מדי פעם עולה על סדר היום הציבורי והחינוכי האפשרות לקצר את שבוע הלימודים. מאמר זה מוקדש לעיון סוציולוגי –חינוכי בהשלכות הצפויות אם תמומש האפשרות הזאת. נראה כי המעבר לשבוע לימודים מקוצר עשוי לשנות את משמעותו של זמן החינוך בשלושה היבטים : בהיבט החברתי משתנים החלוקה המסורתית בין החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, הפונקציה " השמרטפית" של בית הספר, ההבחנה בין המערכת המשפחתית וזו הבית-ספרית, מאפייני ההורות , משמעויותיו של הזמן הפנוי, זמינותם של מצבי סיכון וניתוק , תפקידיהם של הקהילה ושל השלטון המקומי, השלכותיהם של פערים חברתיים, ועוד. בהיבט הארגוני משתנים הסדירות של הפעילויות הפדגוגיות ומשכן, יעילותה ותפוקתה של המערכת החינוכית, תרבות בית הספר , תנאי העבודה של המורים, מידת ההתנגדות למדיניות החינוכית או התמיכה בה, ועוד. בהיבט הפדגוגי משתנים משקליהם היחסיים של תכניות הלימודים ותכנים חינוכיים, איכותם הפדגוגית של שעות לימוד יומיות ושל ימי לימוד מסוימים- עד כדי קריאה להבנייתם מחדש, משקלו של רעיון הבחירה בחינוך, מקומו היחסי של פעילויות חוץ בית-ספריות, מידת האינטנסיביות של החוויה הבית-ספרית , ועוד. ראוי כי כל אלה יהוו חלק משיקול הדעת בהווייתן של רפורמות בחיוך ( ניר רסיסי).

בניגוד למבוגרים, ילדים אינם מהגרים דיגיטליים. הם סופגים את המדיה הדיגיטלית מינקות ומשתמשים בטכנולוגיה בדרכים חדשות וזרות לחלוטין למבוגרים. המחקר והמצגת הבאים הם תוצר של מחקר מקיף עבור קרן Kaiser בהשתתפות 2,000 משפחות אודות הרגלי השימוש במדיה של בני 8-18. הם מקדישים 38 דקות ביום לקריאה, בהשוואה ל-43 דקות ב-1999. דווקא בקריאת ספרים נרשמה עליה קטנה וצניחה בקריאת מגזינים ועיתונים. זמן השימוש במחשב גדל בהתמדה. מתוך זמן הפעילות און ליין, 25% מוקדש לרשתות חברתיות.

מטרת המחקר הינה להשוות בין מאפיינים של למידה מתוקשבת – בבית לעומת בכיתה. לצורך מטרה זו, כל פעולות התלמידים אשר למדו בסביבה מתוקשבת במדעים תועדו בקובצי יומן, ונותחו באמצעות שיטות של כריית נתונים ברשת. תוצאות המחקר מצביעות על כך שהלמידה המתוקשבת מתרחשת הן בכיתה והן בבית, ומכאן ניתן להסיק כי הרחבה של גבולות הזמן והמקום של הלמידה וכן יצירת רצף של למידה כיתה-בית ניתנות להשגה. אף-על-פי-כן, הממצאים מצביעים גם על הבדלים בין הלמידה בכיתה לעומת הלמידה בבית: התלמידים נוטים להקדיש זמן רב יותר ללמידה בבית, 30% יותר מאשר ללמידה בכיתה. כמו כן, קצב הלמידה שלהם בבית איטי יותר והביצועים שלהם טובים יותר (יש להם פחות תשובות שגויות). עוד נמצאו במחקר הבדלים בהתנהגויות למידה בין גילאים שונים, בכיתה ובבית, בהיבטים של משך זמן הלמידה, כמות המשימות שבוצעו וכמות התשובות השגויות ( רחל מינץ ,רפי נחמיאס, משה לייבה, גלית בן-צדוק).

עפ"י הערכות של מומחים ללמידה מרחוק בארה"ב ההשקעה של מפתחי קורסים מתוקשבים בשעת לימוד איכותית גדלה בשנת 2009 בהשוואה לשנת 2003 . אם בשנת 2003 היה טווח הפיתוח של שעת לימוד מתוקשבת ( עם מולטימדיה מלאה ) בין 30 ל-80 שעות , הרי בשנת 2009 ההשקעה הממוצעת בשעת למידה איכותית נעה בטוח שבין 49 ל-89 שעות. השקעה זו כוללת גם זמן בחקר מקורות המידע הנדרשים בקורס. מפתחים אחרים ( אשר הגיבו למאמרון ) מעידים מניסיונם כי שעת פיתוח של שעת לימוד מתוקשבת נעה בין 12-16 שעות כאשר אין צורך בחקר מקורות מידע . אם נצא מהנחה כי בישראל מרבית מפתחי הקורסים משתמשים במערכות ניהול ממוחשבות כגון מודל או "היי-לרן" הרי הנתון של 12-16 לשעת פיתוח קורס מתוקשב נראה יותר מציאותי . מצד שני, הקורסים ללמידה מתוקשבת המבוססים על מולטימדיה ועל טכנולוגיות כגון פלאש או Dreamweaver הם יותר איכותיים ויותר מאתגרים מבחינת הלומד.

בית הספר של הכפר מונקסיטון בצפון מזרח בריטניה מתנהל כמעט כמו כל תיכון אנגלי רגיל. אלא שבקרוב צפוי כנראה לחול בו שינוי מהפכני. בכל יום, עד השעה 11 בבוקר, התיכון יושבת באופן קבוע, והתלמידים ימשיכו לישון במיטותיהם. הלימודים יתחילו ב-11 ויימשכו עד שעות הערב המוקדמות. מנהל בית הספר רואה בכך מהפכה הכרחית, שמתבססת על מחקרים שנעשו בנוגע לשעון הביולוגי של מתבגרים. הוא מאמין ששינוי כזה ישים קץ לתופעת "התלמידים הזומבים" המוכרת לכל מורה שמלמד בשעות הבוקר. גם מחקר שנערך בישראל לפני שנים אחדות הצביע על כך שהשעה שבה מדווחים תלמידים ישראלים על הערנות הגבוהה ביותר היא 10:00 בבוקר.

ההנחה המקובלת כי משך הזמן בהכנת שיעורי בית משפיע על הישגי התלמידים נבדקה ע"י חוקרים בגרמניה. משך הזמן שהוקדש לשיעורי בית הושווה עם משתנים אחרים של מטלות שיעורי הבית ( כגון תדירות שיעורי הבית ) ומאמצי התלמידים בהכנת שיעורי בית . ממצאי המחקרים מלמדים כי יש קשר חיובי בין מטלות שיעורי הבית וההישגים הכוללים ברמת הכיתה וכי יש קשר חיובי בין הכנת שיעורי בית וההישגים האישיים של התלמידים . יחד עם זאת , לא נמצא קשר בין משך הכנת שיעורי הבית וההישגים של הכיתה . במילים אחרות , הקדשת יותר זמן לשיעורי בית אינה משתנה משמעותי בהתקדמות הכוללת של הכיתה או התלמידים ( Ulrich Trautwein).