זכרונות
מיון:
נמצאו 20 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    כרגע חצינו את קו 2,000 העדויות והזיכרונות של ילדים ניצולי שואה במאגר המידע המקוון "ילדים בשואה". מדובר על אלפי עדויות וזיכרונות של ילדים ניצולי שואה שנאספו מאז שנת 2014 על ידי עמי סלנט, מידען ומומחה לתיעוד היסטורי ששם לו למטרה לרכז במקום אחד נגיש באינטרנט את כל התיעוד ההיסטורי הקיים באינטרנט אודות ילדים בשואה. מדובר על מאגר מידע ייחודי לתיעוד תלאות ילדים בשואה בישראל, והוא ייחודי גם בעולם. מאז שנת 2014 פועל צוות המיזם לאיתורם של אוטוביוגרפיות, זיכרונות, עדויות, ויומנים של ילדים ניצולי שואה. עד כה קוטלגו במאגר המידע המקוון אלפי עדויות וזיכרונות של ילדים ניצולי שואה (עמי סלנט).

  • לינק

    עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה פורסם מאמרו המטלטל של פרופ' יהודה אלקנה, "בזכות השכחה", שבו קרא למדינת ישראל לשכוח את השואה ולהביט קדימה אל עתידה. אלא שעל סף התבגרותו של הדור הרביעי לשואה, דומה שישראל מעדיפה להישמע לציוויו של המשורר אברהם שלונסקי, "דבר לא לשכוח – עד דור עשירי", מבלי להשתהות לרגע ולשאול: מה כבר שכחנו ועלינו לזכור, ומהו הדבר שעל הדור הבא ללמוד כדי לא לשכוח? ספר זה עוסק בהוראת השואה כנושא מרכזי בהוויה הישראלית ומציע כיוונים חינוכיים חדשים ומקוריים בתחום. ביסודו קריאה אמיצה לחלץ את נושא השואה מרחבת הטקס בחצר בית הספר או באתר ההנצחה ולהפוך אותו נושא לדיונים ביקורתיים, ערניים ואמיצים בכיתה. כותבי הספר רואים בהוראת השואה דרך ואמצעי לקידום סובלנות, לצמצום גזענות ולאהבת אדם (שרון גבע).

  • תקציר

    מחקרים הראו כי לקריאה חוזרת יש תועלת מינימלית להבנת הטקסט, בהשוואה לקריאה אחת בלבד או לסוגים אחרים של טכניקות למידה (כגון, עריכת מבחן; הסבר עצמי). המחברים בחנו את ההשפעה של קריאה חוזרת על הסחת הדעת בשני ניסויים. המשתתפים קראו שני טקסטים, שבמהלכם הגיבו לבדיקות של הסחת דעת לסירוגין. טקסט אחד נקרא פעם אחת והשני פעמיים. בהתאמה לממצאים קודמים, לא הייתה השפעה לקריאה החוזרת על ההבנה אף על פי שהמשתתפים דיווחו שהם מרגישים כשירים יותר לאחר שקראו שוב את הטקסט (Phillips, Natalie E.; Mills, Caitlin; D'Mello, Sidney; Risko, Evan F., 2016).

  • תקציר

    השימוש במסך שני יכול להגביר עיבוד מידע ואת ההוצאה לפועל של משימות חיפוש במשך זמן נתון. במחקר זה, המחברים בחנו את השינוי בתשומת הלב של הלומד בין שני מסכים ומשימות משניות מבוקרות בסביבה של ריבוי משימות במדיה ואת השפעתה על תהליך הלמידה. בפרט, הם ניתחו כיצד ניתן לחקור אפקטים של למידה קוגניטיבית ורגשית בהתאם לתפקיד של סביבה זו. נערך ניסוי בין נבדקי עם 69 משתתפים (שימוש סימולטני לעומת שימוש עוקב במסך שני במונחים של משימות משניות פתוחות לעומת סגורות). הממצאים הראו שהיה שוני גדול יותר באפקטים של למידה רגשית מאשר באפקטים של למידה קוגניטיבית אצל משתתפים שהשתמשו במסך שני ( Shin, Dong-Hee; An, Hyeri; Kim, Jang Hyun, 2016).

  • לינק

    אחרי שכל משפחתה נרצחה בשואה, עזבה קרלה רווה את גרמניה ובנתה את חייה בישראל. במשך ארבעים שנה נצרה את עדותה – עד שמכתב הגיע לביתה בטבעון ושינה את חייה. בשלושים השנים האחרונות חיה קרלה בין שני עולמות: בגרמניה היא אשת עדות המתגוררת כמה חודשים בשנה בבית ילדותה שהפך למוזאון. בישראל היא ממשיכה לשמור על שתיקה. מדוע שותקת קרלה דווקא בעברית? מה הם הכוחות המייצרים את המציאות המורכבת הזו? מה הם אומרים על החברה הישראלית? הספר חושף את סיפורה חוצה הגבולות של אישה אחת שאיבדה הכול, והעזה – אחרי ארבעים שנות שתיקה – לשאת עדות (לילך ניישטט בורנשטיין).

  • תקציר

    מורים מאמינים שהם אינם יוצרים אינטראקציה שונה עם בנים מאשר עם בנות. אולם, בחינת בסיס העדויות לגבי אינטראקציות תלמיד-מורה מגדריות מראה דפוסים לא שווים ולעיתים סותרים של אינטראקציה עבור בנים ועבור בנות. במחקר זה, הוקלטו בווידאו שיעורים של 13 מורים בשלושה בתי ספר תיכוניים ונותחו הן בידי המורים עצמם הן בידי החוקרים. כלי ההיזכרות עקב גירוי בווידאו (video-stimulated recall) משמש כדי להעלות לפני השטח את המחשבות, הדימויים והרגשות המעוררים את פעולות/תגובות המורים בכיתה (Consuegra, Els; Engels, Nadine; Willegems, Vicky, 2016).

  • תקציר

    ככל שנדידת מחשבות מקושרת לאיכות למידה ירודה, למציאת דרכים לצמצום הנטייה לנדידת מחשבות צריכות להיות השלכות על שיפור הלמידה. המחברים חקרו את האפשרות שלמידת חומרים ברמת קושי המתאימה ליכולות של הפרט – כלומר, לימוד בטווח הלמידה הקרובה (region of proximal learning) – עשויה להפחית נדידת מחשבות (Xu, Judy; Metcalfe, Janet, 2016).

  • סיכום

    המאמר מציג גישה חדשנית ללימוד השואה, הנשענת על מחקר אוטואתנוגרפי של סטודנטים לחינוך. לפנינו חלופה לגישות המסורתיות – גישות שהתמקדו בלימוד תולדות השואה – המדגישה חקירה של הזיכרון הקולקטיבי של השואה. במסגרת הזאת, לא זו בלבד שהסטודנטים לומדים באמצעות פעולה, אלא שתהליך הלמידה מחייב התבוננות פנימה וניתוח של התנסותם האישית. אלה הם תהליכי למידה דיאלוגיים, המכירים בשונות ובריבוי נרטיבים, שאינם מסתפקים בתפיסות ובנרטיבים הקולקטיביים המקובלים, ולכן עשויים לערער את מעמדם ההגמוני. כפי שמציינת המחברת, תהליך זה צפוי לפתח בקרב הסטודנטים גישה החורגת מ"תחושת הקורבנוּת והנקמה" המעוגנות בזיכרון הקולקטיבי של השואה בישראל. למידה המתבססת על מחקר אישי כזה צפויה לטפח מודעות חברתית-ביקורתית ולקדם פעולה למען שינוי חברתי (לילך ניישטט בורנשטיין).

  • לינק

    הסקירה של לימור ליבוביץ מתמקדת בהרצאתו של עורך הצילומים בנשיונל גיאוגרפיק דיוויד גריפין (How photography connects us – David Griffin): "דיוויד מציג את הרעיון שהתצלום מעורר אצל הצופה רגש, מפני שזהו מנגנון אנושי המתעד מצבים מיוחדים ומשמר בזיכרון את ה'תמונה' שלהם. אם נסתכל על התצלומים שמביא לנו דיוויד בסרטון- נראה שהתצלומים שהוא מביא הם הטובים ביותר בכל הזמנים של הנשיונל גיאוגרפיק. דיוויד הוא מומחה בנושא זה. רוב האוכלוסיה אינה מומחית בצילום, אבל חלקה יודע להעריך איכות צילומית. עד כמה אנחנו במערכת החינוך בוחרים דווקא תצלומי מופת? כדי לדבר על נושאים כמו- הסטוריה, גיאוגרפיה, חברה, כלכלה, מדע ועוד.." (לימור ליבוביץ).

  • תקציר

    געגוע הוא נושא מוזנח במחקר ובתיאוריה הפסיכולוגית למרות העובדה שהוא מרכיב חשוב בחיי האדם. בהתבסס על דוגמאות קליניות, מאמר זה מציע מחשבות אודות מקום הגעגוע בחייהם של ילדים ניצולי שואה ובאלו של דור שני לניצולי שואה. החלק הראשון מתאר את מושג הגעגוע והבחנתו מנוסטלגיה ותשוקה, בעוד החלק השני משתמש במספר דוגמאות קליניות כדי לתאר דפוסים של הימנעות מגעגוע: איסור, הכחשה, קשרים שטוחים, הימנעות וחוסר יכולת להיפרד. המאמר מסתיים בבחינה של היבטים בריאים ומסתגלים של געגוע אשר ניתן להשתמש בהם עבור חיים עשירים ובריאים יותר (Galiya Rabinovitch, Efrat Kass).

  • לינק

    המטרה של מיזם התיעוד החינוכי היא ליצור מיפוי מקיף של מקורות מידע על ילדים בשואה. בשלב א' של המיזם ימופו מקורות המידע בעברית ובשלב ב' ימופו מקורות המידע באנגלית; מיפוי מקורות המידע מתבסס על גישה מידענית שיטתית (Information based clustering). עד כה מופו מאות מקורות מידע, בעיקרם עדויות וזיכרונות של ילדים בשואה ותיעוד סיפורי הצלה של ילדים. המאגר כולל גם סרטי וידאו והותאם לשימוש של מורים בבתי הספר בארץ (עמי סלנט).

  • לינק

    ניתוח זיכרונות ילדות בגישה אדלריאנית הוא טכניקה מרתקת, עוצמתית ומפתיעה. אדלר התעניין דווקא במה שהמטופלים בחרו לגלות, ולא להסתיר, בזיכרונות שלהם. הוא ראה בזיכרונות המוקדמים מטפורות הפותחות צוהר להבנת אישיותם שלה מטופלים, מייצגות את המתרחש בחייהם בהווה ומנבאות את התנהלותם בעתיד. הספר מציע סקירה מקיפה של העבודה עם כלי מרכזי זה בפסיכולוגיה האינדיווידואלית – הלכה ומעשה (גיסי שריג).

  • תקציר

    מחקר אתנוגרפי ביקורתי זה בוחן כיצד הזיכרונות מהעבר הסובייטי מסופרים מחדש כדי להעריך את הרפורמות החינוכיות העכשוויות. המחברת משתמשת בתיאוריית ההתהוות ההיסטורית (Historical Becoming) של מיכאיל בכטין (Mikhail Bakhtin) כדי לנתח כיצד שרידי העבר מתקיימים יחד עם צורות של ההווה הניאו-ליברלי ומעצבים את האופן שבו מורי המורים והסטודנטים שלהם מפרשים את הרפורמות החינוכיות ואת עבודתם היומיומית (Aydarova, Olena, 2015).

  • לינק

    שליפה מכוונת של זיכרונות מביאה אותנו לשכחה של חוויות אחרות שמתחרות עם הנושא שבו נזכרנו. במילים אחרות, עצם פעולת ההיזכרות היא אחת הסיבות העיקריות מדוע אנו שוכחים. מחקר בריטי חדש שעסק בנושא הוא מהראשונים שבודד את מנגנון השכחה במוח האנושי באמצעות סקירות MRI. שורת נבדקים נתבקשה להיזכר במשהו שלמדו לפני כן, והחוקרים צפו בדחיקה אקטיבית של זיכרונות אחרים לטובת הזיכרון שהנבדקים התבקשו לשלוף. המחקר מחזק את ההבנה של השנים האחרונות ששכחה אינה פעולה פסיבית, אלא פעולה אקטיבית שמתרחשת, בין השאר, בזמן שאנו נזכרים בדברים אחרים (אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    המוח שלנו נוטה "לרמות" אותנו כדי לאפשר לנו לעשות סדר בחיים, וכך הוא לעיתים מציב לנו "מלכודות" בזמן שאנו לומדים. מאמר קצר ומרתק מציג 16 מלכודות כאלו ו- 16 תרופות שכדאי שניקח לתשומת ליבנו. בין הדוגמאות המוצגות: כיצד נשים לב שלמרות שהבנו משהו, לא נזכור אותו בעתיד? מתי אנחנו מפעילים קיצור דרך מהיר מדי למשהו שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים? כיצד הטיות שלנו על עצמנו מחבלות באפשרות הלמידה שלנו? מה קורה כשאנחנו מנסים לבצע שתי פעולות בו זמנית? מדוע אנחנו אובססיביים לטעויות של עצמנו? מדוע אנו סומכים על זיכרונות יותר מאשר על עובדות? ומתי אנחנו מפרשנים תוכן באופן רגשי מדי? (אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    בכל רחבי האינטרנט, פועלים אתרים רבים בהתמודדות עם זיכרון קולקטיבי ואישי. אתרי האינטרנט המתמודדים עם זיכרון אישי מנציחים אנשים שנפטרו ושלבני משפחתם, לחבריהם או לאנשים אחרים מקהילתם יש עניין בשימור הזיכרון שלהם. מאמר זה מציע ניתוח של שיח פילוסופי מורחב שהתרחש במהלך תקופה של שנתיים עם שלוש קבוצות של ילדים ומתבגרים, שחוו אובדן במשפחותיהם או בקהילותיהם ושהיו שותפים בכתיבת טקסטים באתרי זיכרון אינטרנטיים או ייסדו אתרי אינטרנט כחלק מהתמודדות עם האובדן (Arie Kizel).

  • לינק

    למידה של חומר חדש מצליחה יותר אם ללומד היה זמן מנוחה שבה הוא נזכר במה שהוא כבר יודע על החומר הקיים. חוקרים מאוניברסיטת טקסס ביקשו מ- 35 מבוגרים ללמוד תוכן חדש שחולק ל- 2 חלקים. בין החלקים המשתתפים קיבלו זמן הפוגה שבו יכלו לנוח ולחשוב על כל מה שרצו. סריקות המוח של כלל המשתתפים הראו שאלו מהם שניצלו את הזמן למנוחה והיזכרות מחודשת בחומר הצליחו הרבה יותר בלמידת החלק השני. רבים מהם לא עשו זאת במכוון, המחשבות על התוכן "קפצו" אוטומטית. מחקרים רבים הוכיחו את השפעתה של מנוחה על הזיכרון של מה שלמדנו. זו הפעם הראשונה שמתברר שעיבוד מידע בזמן מנוחה "מקפיץ" יכולות ללמידה העתידית. מכאן, שרפלקציה לא רק משפיעה על מה שכבר למדנו, אלא על הזיכרונות החדשים שעומדים להצטרף. רוצים ללמוד טוב יותר בשיעור הבא? צאו למנוחה ו"לחצו replay בתוך הראש" על תכני השיעור הקודם (אתר חברת מתודיקה).

  • תקציר

    מחקר קנדי זה בחן את ציפיות הזהות של פרחי הוראה. פרחי ההוראה כתבו נרטיבים ביוגרפיים המתארים זיכרונות שהשפיעו על הסיבות שלהם לבחור במקצוע ההוראה (Sandra Chang-Kredl, Sarah Kingsley, 2014).

  • תקציר

    המחקר בודק זכרונות של צעירים את מוריהם תוך התמקדות במורה המעולה ובמורה הגרוע. מטרת המחקר היתה למצוא מהן התכונות או האפיונים שבשלם מורה נזכר כמורה מעולה או גרוע. הבדיקה נערכה בשני ניסויים על שתי קבוצות שונות של נבדקים. הראשונה קיבלה מטלה "סגורה" של הזכרות בשלושה מורים: מעולה, גרוע ובינוני, והערכתם על פני מערכת מימדים מאפיינים; הקבוצה השניה קיבלה מטלה של היזכרות חופשית בשני מורים, מעולה וגרוע, שלימדו אותם, ומתן תיאור שלהם. החוקרות מציעות כי תהליך של העלאת "זיכרונות בית-ספריים" הנעשית במסגרת סדנה מונחית על ידי מקצוען, יכול להיות תהליך חשוב שיש להמליץ על הכנסתו לתוכנית ההכשרה להוראה. (רחל ארנון, גרינספלד חווה, טלי זייגר, פנינה פרנקל, עדנה רובין)

  • תקציר

    המחקר עסק במאפייני זיכרונות ראשונים כנתון בעל חשיבות להבנת גישות התפתחות מרכזיות: גישתו של פרויד לגבי זיכרונות כמבטאים אירועים טראומטיים, גישתו של אדלר לגבי זיכרונות כמבטאים סגנון חיים והקשר בין זיכרונות ראשונים לבין מאפייני התקשרות. המחקר נועד לבדוק מאפייני זיכרונות ראשונים בהיבטים של גיל, של הדמויות המופיעות ושל הרגשות המתעוררים. כמו כן נבדקה השאלה אם ניתן לאתר מאפייני זיכרונות ראשונים אצל אוכלוסיות במקצועות שונים (הוראה ורפואה), ואם יש לזיכרונות ערך אבחוני בבחירת מקצוע (ע. כצנלסון)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין