פרופ' שלמה בק, לשעבר נשיא מכללת קיי לחינוך ומי שעמד כמה פעמים בראש פורום המכללות האקדמיות לחינוך, מודאג. את ספרו החדש הוא כתב "מתוך תחושה עזה של דאגה לעתידה של הכשרת המורים בישראל", כדבריו. בצדק. דאגה זו מוצאת את מקומה בכל אחד מפרקי הספר המפורט שלפנינו ובעיקר בשורה האחרונה שלו, שאינה מביאה בשורה בדמות הצעה להכשרת מורים חדשה. עם זאת, הספר פותח את אחד הדיונים החשובים ביותר שהיו כאן בשנים האחרונות בתחום הכשרת המורים ובעיקר אינו חושש מהדיון בקשר בין הכשרת המורים לבין הפילוסופיה שלה (אריה קיזל).

כחלק מתהליך האקדמיזציה במוסדות להכשרת מורים, תהליך שביטויו הפורמלי הוא מעבר מסמינרים לחינוך למכללות אקדמיות, נדרשים מורי המורים לאמץ זהות של חוקרים, וזאת בדומה למרצים במוסדות אחרים להשכלה גבוהה. במחקר המתואר במאמר זה נבחנו הייצוגים החברתיים הרווחים בקרב מורי מכללה אקדמית בקשר לזהותם כמורים חוקרים. כמו כן נבחן אופן עיגונם של הייצוגים החברתיים כמורים חוקרים בפרקטיקות העבודה של מורי המורים במכללה. כפועל יוצא מהדרישה לעסוק במחקר גם נבחן באיזה אופן, לפי תפיסתם של מורי המורים, המכללה מסייעת להם או מקשה עליהם בתהליך השינוי (סמדר בן-אשר).

מחקר זה נועד לבדוק את היקף הפעילות המחקרית של מורי מורים במכללות להכשרת מורים לאוכלוסייה הערבית בישראל, לבחון את עמדותיהם כלפי מחקר ואת הקשר בין מאפייניהם האישיים, מאפייני העבודה והעמדות שלהם כלפי מחקר לבין היקף פעילותם המחקרית. במחקר השתתפו 161 מורי מורים, שני ראשי מכללות ושני ראשי יחידות מחקר. הנתונים נאספו באמצעות שאלון אשר כלל שאלות סגורות ופתוחות וכן באמצעות ראיונות חצי מובנים. הממצאים מלמדים כי ההתפלגויות של מורי המורים בסוגים השונים של פעילויות המחקר שנבדקו מוטות שלילית; כי היקף הפעילות המחקרית שלהם מוגבל; וכי שיעור ניכר מהם לא ביצעו פעילות מחקרית כלשהי בשנתיים שקדמו לאיסוף הנתונים. נמצאו הבדלים בין המכללות בהיקף הפעילות המחקרית במגוון אינדיקטורים (פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א, ערין מג'דוב).

הניסיון המקצועי בעבר ובהווה של מורי מורים משפיע על הדרכים שבהן הם תופסים את מהות הידע החשוב הנדרש למורה מורים, את הבעיות המרכזיות בהוראה בבית הספר היסודי, את מוקד תפקידם בהכשרת מורי העתיד ואת האמונות והערכים האישיים שלהם. בניסיון מקצועי הכוונה למורי מורים אקדמיים שלא לימדו מעולם בבי"ס, מורי מורים שהם מורים מאמנים, מורי מורים דואליים (מורי מורים שלימדו בבי"ס טרם עיסוקם בהכשרת מורים) ומדריכים פדגוגיים. להבנת הזהות המקצועית של מורי המורים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתפיסות אלה יש השפעה על דרכי הכשרת המורים ותוכניות ההכשרה, הקשר בין מוסד ההכשרה לבין בית הספר ועוד (Periera, F., Lopes, A., & Marta, M).

בתוכניות הכשרת מורים בעולם, בעיקר באנגליה ובארה"ב והיום גם בחלק ממדינות OECD נוספות ניתן לזהות שינוי לכיוון של נתיבי הכשרה מבוססי בית ספר (Tatto & Furlong, 2015), שצמחו כדי למשוך מגוון מועמדים להוראה וכהיענות לצרכים שונים של בתי ספר. כתוצאה מכך נוצרה שונות תפקידית על רצף הנע ממורי מורים המועסקים במוסדות ההשכלה הגבוהה בלבד ועד – העובדים רק בבית הספר ומתפקדים כמורים וכמורי מורים, להלן "מורי מורים בית-ספריים". מטרת הכותבים במחקר הייתה לבחון כיצד תופסים מורי המורים הבית-ספריים את תפקידם. החוקרים בקשו לבחון, תוך הקשבה לזווית הראייה של מורים אלה, מהם התביעות והגמולים של תפקיד דואלי זה וכיצד בתי ספר ומורי מורים יכולים לתמוך בלמידה המקצועית במסגרות פורמליות ובלתי-פורמליות של מורים אלה (White, E., Dickenson, C., & Weston, K).

מטרת המחקר הייתה לזהות תפיסות המנחות מורי מורים בעבודתם עם סטודנטים, ללמוד את מאפייניהן ולהבחין ביניהן. במחקר השתתפו 86 מורי מורים ממכללה אחת לחינוך שענו על שאלון מקוון. נערכו ראיונות חצי-מובנים לחלק מהעונים על השאלון. ניתוח הנתונים העלה שלוש תפיסות המנחות מורי מורים בעבודתם עם מתכשרים להוראה: 1) תפקיד מורה המורים הוא לסייע למתכשרים להצליח בלימודיהם; 2) תפקיד מורה מורים הוא להעצים מתכשרים ולסייע להם לצמוח; 3) תפקיד מורה המורים הוא לשרת כמתווך בין תיאוריה ומעשה (Leah Shagrir).

השינויים אשר מתחוללים בשנים האחרונות במערכת ההשכלה הגבוהה בארץ ובעולם מציבים במרכז השיח האקדמי את סוגיית מקומו של המחקר במכללות לחינוך. אף שקובעי המדיניות מייחסים חשיבות לפעילות המחקר במכללות, בפועל הפעילות הזו מועטה. נוסף על כך נשמעות טענות בדבר אי-התאמתו של המחקר ל'זהות הליבה' של מורי מורים – מעשה ההוראה. על מנת לבחון כיצד ה'חוקר' יכול להיות חלק קוהרנטי מזהותו של מורה המורים ולשקף את מהותו, נעשה במחקר שימוש במתודולוגיה המשלבת בין שיטות מחקר כמותיות לשיטות מחקר איכותניות (mixed methods) כדי לאפיין את זהותו של 'מורה מורים חוקר' (התכונות המיוחסות לו והפעילויות המצופות ממנו) בעיני מורי המורים. כמו כן נבדק אם יש הבדלים בין בעלי תפקידים במכללה לחינוך בתפיסת זהותו של 'מורה מורים חוקר' זה (אסנת רובין, רינה צדיק).

במחקר נבדקה הדרך שבה מורי מורים מתחילים ומנוסים לומדים בקהילייה ומתפתחים מקצועית, ונבחנו דפוסי ההתפתחות המקצועית (או העדרה) בעיקר בזיקה להעמקת החשיבה בקורסים במכללה. הנתונים נאספו במהלך הפעלה של שלוש תוכניות שנתיות שונות להתפתחות מקצועית למורי מורים במכללה בישראל. בכל אחת מהתוכניות היו 3 שלבים: הראשון – חשיפה להיבטים שונים של "הוראת חשיבה" (Ritchhart et al., 2011), השני – שילוב חשיבה בהוראה בשיטות חדשות, השלישי – רפלקציה על הפדגוגיות ומעשה ההוראה (Brody, D. L., Hadar, L. L).

מחקר עצמי זה בוחן באיזה אופן החוויות של היעדר האישיות (non-personhood experiences) של מחברות המאמר תרמו לתהליך גיבוש זהות מורה המורים שלהן. המחברות חקרו חוויות אלה, שהן מאוד כואבות עבורן, לא כגישה קורבנית אלא משום שרצו ללמוד משהו לגבי האופן שבו הן יכולות לעסוק באינטראקציות בעייתיות אלו כדי לחדש את מחויבותן לעבודתן כמורי מורים באוניברסיטה (Rice, Mary Frances; Newberry, Melissa; Whiting, Erin; Cutri, Ramona; Pinnegar, Stefinee, 2015).

חקר מאפיינים מקצועיים של מורי מורים עומד במרכזם של מחקרים רבים בעשור האחרון. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לחשוף תובנות חדשות בדבר הגורמים המשפיעים על מאפיינים אלה באמצעות השוואה בין שני דגמים של מסגרות הכשרת מורים הפועלים בהקשרים שונים. הנתונים נאספו בשני אתרים: ארה"ב וישראל. שני הדגמים מציעים יתרונות המאפשרים לסגל לפתח ולקדם פעילויות מקצועיות. בין ההשתמעויות לחיזוק המאפיינים המקצועיים של מורי המורים: חיזוק שיתוף הפעולה בין מוסדות הפועלים בדגמים שונים, שיתופי פעולה במחקרים ובכנסים, ייזום של פעילויות מוסדיות שעשויות לסייע לסגל לפתח קריירה מקצועית ולגבש זהות של מומחים אקדמיים בתחומם, חיזוק הקשר הפורמלי והבלתי פורמלי עם בתי הספר המאמנים וחקר ובחינה מתמשכים של האינטראקציה הזאת והשפעתה על מקצועיות מורי המורים (Leah Shagrir).

הקשר (context) המחקר המוצג הוא בית ספר להתפתחות מקצועית למורי מורים. אחד המאפיינים הייחודיים של בית הספר הוא עבודתם של טיוטורים שהם עמיתים של הלומדים בתוכניות הלמידה השונות המתקיימות בבית הספר. מורי מורים רבים נכנסים למקצוע ההכשרה "באופן מקרי" לאחר הוראה בבית ספר או באקדמיה, ללא הכשרה מוקדמת לתפקיד, ונדרשת להם תקופת זמן ארוכה לבניית התפקיד ולגיבוש הזהות המקצועית החדשה.המאמר מציג דגם של התפתחות מקצועית הכוללת מרכיב טיוטוריאלי ומתמקד באינטראקציה בין חונכים למונחים כפי שהיא נתפסת ע"י המונחים (Reichenberg, R., Avissar, G., Sagee, R).