התנסות מעשית
מיון:
נמצאו 96 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • סיכום

    המאמר סוקר 47 מאמרים שעסקו בהתנסות מעשית בהכשרת מורים ובתרומתה להתפתחות של המתכשרים להוראה, תוך התמקדות בהתנסות מעשית בבתי ספר עירוניים ו/או בתי ספר באוכלוסיות חלשות. התקציר שלהלן מביא חלק ממצאי הסקירה המקיפה תוך התייחסות לכמה שאלות ונושאים (Anderson, L.M., & Stillman, J.A ).

  • לינק

    מאמר זה ידון בממצאים ממחקר פיילוט של פרויקט הוראה, שתוכנן כדי לחקור את הדרכים שבהן פרחי ההוראה מבינים ומנמקים את המתחים האתיים שעלו במהלך ההתנסות המקצועית האחרונה שלהם (Chapman, Amy; Forster, Daniella; and Buchanan, Rachel, 2013).

  • לינק

    המחבר, שסיים את שנת ההוראה הראשונה שלו בבית הספר, עושה רפלקציה לנתיב של הכשרת המורים המסורתית שעבר עד שהוא הגיע ללמד בכיתה ומצא כי הוחדרו בו מוסריות, חמלה, ביקוש לפרקטיקה רפלקטיבית, ופילוסופיית הנחייה איתנה (Nick Jacobs, 2013).

  • לינק

    טענת הכותבים היא שהתנסות מקצועית במסגרת ההכשרה מהווה בעיה סבוכה ונפתלת במונחים של מטרות, מבנה ודרכי הפעלה, והיא חוזרת ונחקרת ונדונה שוב ושוב. הכותבים משתמשים בעדשות הקונצפטואליות wicked" problem " בחקר שאלת המורכבות של ההתנסות המעשית המקצועית בהכשרת מורים(ITE) העומדת באופן מתמיד בדיון ובמחלוקת וכיצד יכולות עדשות אלה לקדם תשובות ( Southgate, E., Reynolds, R., & Howley, P ) .

  • סיכום

    הכותב מתמודד עם השאלה אילו בתי ספר הם המתאימים ביותר להתנסות מעשית של מתכשרים להוראה. שאלת הקשר "תוכנית הכשרה – בית ספר" נבדקה כבר רבות במונחים של יחסים, קשרים או קוהרנטיות (Boyd et al., 2009). לדעת הכותב ראוי גם לבדוק את השאלה אם סוגים שונים של בתי ספר שבהם משובצים המתכשרים, מקדמים או מעכבים את התפתחותם המקצועית. קיים ידע רב יותר על מורים מאמנים, מדריכים פדגוגיים וכיתות ופחות – על מאפייני בתי-ספר ( Ronfeldt, R ) .

  • סיכום

    מסגרות של התנסות מעשית מהוות סביבות למידה פוריות לפיתוח יכולות הוראה מותאמת של מתכשרים. מורי מורים יכולים למנף שיחות הדרכה במסגרת ההתנסות, להציב אתגרים ולהנחות מתכשרים להערכה-עצמית ולשינוי-עצמי כדי לסייע להם להבין את התנסויותיהם ולפתח יכולות אלה. חיוני לחקור טיפוסי שיח בשיחות הדרכה כדי להכיר את דרכי ההנחיה שמורי מורים נותנים לחיזוק תהליכי הכוונה עצמית, ועל הפעלת יכולתם להבחין במצבים ובבעיות שמתכשרים אינם מבחינים בהם בעצמם. מטרת המחקר הייתה לבחון אילו (1) טיפוסי שיח משוב ו-(2) טיפוסי הדרכה פדגוגית מחזקים או מזניחים הזדמנויות לפיתוח מומחיות בהוראה מותאמת בקרב מתכשרים. זאת בהתייחס ל-(3) שלושה קשיים אופייניים של מתכשרים שנחקרו רבות בספרות המקצועית: תפיסת מהלכי הוראה מוכרים כמובנים מאליהם, התמודדות עם מטרות דואליות והבנת הקשר והשפעתו (Elizabeth Soslau).

  • לינק

    הכותבים דנים בשאלה כיצד ניתן לעצב מחדש קורס בפסיכולוגיה חינוכית בהכשרת מורים תוך שימוש בתובנות מהתחום של מדעי הלמידה. המחקר על האופי המצבי של הלמידה ועל החשיבות של הקשרים((contexts חוץ-בית-ספריים לתמיכה בהתפתחות ילדים שימשו בסיס להחלטות לדרוש ממתכשרים להוראה בקורס בפסיכולוגיה חינוכית לעבוד עם ילדים במסגרות קהילתיות, לראות באינטראקציות שלהם עם ילדים "שירות" ולא "רק" הכשרה להוראה ולנהל מחקר על האופי החברתי, התרבותי והקוגניטיבי של התנסויות אלה. מדעי הלמידה כוללים מגוון רחב של דעות בשאלה מה יוצר למידה וכיצד לתכנן סביבות למידה יעילות ( Jurow, A.S., Tracy, R., Hotchkiss, J.J., & Kirshner, B).

  • לינק

    המאמר מדווח על 12 חקרי מקרה של מתכשרים להוראה, בהם נבחנה השאלה כיצד ההתנסויות במהלך העבודה המעשית משפיעות על החלטות הבוגרים להמשיך בהוראה. במחקר נבדקה השאלה כיצד משפיעות ההתנסויות המעשיות על ההנעה של המתכשרים להגיע להחלטה על כניסה למקצוע ההוראה? המסגרות העיוניות שהמחקר נסמך עליהן הן המחקר על חשיבת מורים והמסורת הפרשנית בסוציולוגיה. לאור זאת ההיעשות למורה נתפשת כתהליך מתמשך של התפתחות מקצועית, הנובעת מהאינטראקציה החברתית המשמעותית בין המתכשר לבין הסביבה המקצועית שלו ( Rots, I., Kelchtermans, G., & Aelterman, A. ).

  • סיכום

    במסגרת מוסד המחקר של פרקטיקה מקצועית, למידה וחינוך באוניברסיטת Charles Sturt חוקרי הכשרת מורים נענו להזדמנויות שנוצרו ע"י "המפנה הפרקטי" המאפיין תאוריה עכשווית מסביב לעולם ובין דיסציפלינות והפעילו תוכנית בתפישה אחרת של ההתנסות המעשית. החוקרים עובדים יחד ובמקביל, ובודקים דרכים שבהם ניתן לנצל את תשומת הלב המחודשת לתיאוריות של פרקטיקה בהכשרת מורים. מטרתם היא לבנות תיאוריות חדשות שניתן יהיה לבסס תוך שהם מקיימים אינטראקציה בתוך וסביב החינוך הגבוה, מדיניות החינוך בבתי הספר ומסגרות רגולטוריות. מסגרות רגולטוריות עלולות ליצור אילוצים ולהתוות החלטות קוריקולריות בהכשרת מורים, הן גם עלולות להתוות את הפרמטרים החברתיים והבין-אישיים של השדה שבו אנו מתנסים כמורי מורים כיום.

  • סיכום

    דו"ח אמריקאי: על מוסדות להכשרת מורים להבנות תכניות הכשרה הכוללות התמחות בתחום דעת אחד לפחות, שיהווה מסלול המשך אפשרי לסטודנטים שאינם מצליחים בלימודי ההוראה.

  • לינק

    כלי ההערכה צריכים לסוגי ההערכה ולמטרותיהם השונות, מובנית כהיענות לסטנדרטים קבועים או פתוחה לקבלת יכולות שונות. קיים מתח בשימוש בהערכות לתמיכה ולהערכת התקדמות, והשאלה היא כיצד לגשר בין מטרות סותרות אלה. המחקר מראה שההבדלים בין חונכים לבין סטודנטים לגבי היבטים חשובים של הערכה מועטים, ושהם מסכימים לגבי הדרך שבה היא מתבצעת. מנקודת המבט של הערכה, אי-הסכמות או מחלוקות בין סטודנטים לבין חונכים בתהליך החונכות עשויים דווקא לשפר את ההוראה, והדבר אמור לגבי שלוש המדינות שנבדקו. דווקא חשיפת סתירות בדעות ובגישות עשויה להוביל להבנות חדשות ולחידושים בתהליך מתון המכוון להשגת הסכמה הדדית . יחסי חונך/מאמן – מתכשר צריכים להתאפיין ביושר, בפתיחות, ברגישות, בהתלהבות, בהומור, בארגון, במודעות עצמית וברפלקציה, מאפיינים האמורים להוביל לכשירויות הוראה משופרות של המתכשרים וללמידה של התלמידים ( Tillema, H.H., Smith, K., & Leshem).

  • לינק

    התנאים הרצויים לחונכות מצליחה כוללים פיתוח של נהלים יעילים לבחירה של חונכים ולקישורם למונחים, תמיכה הקשרית בחונכות וחשיפת חונכים לאסטרטגיות של חונכות. חונכות יעילה נמצאה כתלויה בחלקה ברצון המונחים להשתתף בתהליך ובכשירות חונכיהם. המאמר בוחן תוכנית חונכות שבה חונך ומונחה עובדים יחד בדגם של חונכות עמיתים, כשהחונך הוא עמית מעט יותר מנוסה מהמונחה ומתקיימת למידה הדדית. ייחודה בכך שהיא נבנתה סביב המסגרת העיונית של תיאורית הלמידה החברתית (Bandora, 1986, Vigotsky, 1986), וציוותה חונכים ומונחים לעבודה משותפת. עיקרה היה לספק תמיכה (פיגומים) למתכשרים בשנה הראשונה ע"י מתכשרים מהשנה השנייה או השלישית שנתפשו כבעלי ניסיון רב יותר אך בטווח ההתפתחות של המונחים. רוב הנחקרים רכשו תפיסות חיוביות של חונכות עמיתים ורבים גילו אחריות ונכונות להיות חונכים-עמיתים בעתיד. התקווה היא שכאשר יעשו זאת חלק מהמתחים שהתגלו בהפעלת תוכנית ניסיונית זו ייעלמו. דגם זה – חונכות-עמיתים במסגרת של התנסות מעשית בהכשרת מורים – נמצא כבעל רווחים רבים. למרות המורכבות יש בו הבטחה להכשרת מורים שבצד השאיפה לאוטונומיה יידעו גם לעבוד בשיתופיות עם אחרים ולהתכשר טוב יותר למקצוע ההוראה ( Grierson, A).

  • לינק

    במסגרת הכשרת המורים המקובלת נדחקה לשוליים ההתנסות האישית־מעשית בכיתה, ודווקא היא הגורם החשוב ביותר בהכשרה המקצועית. ישנם שלושה מודלים של התנסות. אחד מומלץ בחום . "כל אחד יכול להיות מורה", זו התפיסה הרווחת במקומותינו. טייס, היי־טקיסט, מרצה באוניברסיטה, שר בממשלה או סתם ידוען, כולם מקבלים רישיון ללמד אף שלא הוכשרו לכך. יהיו הסיבות לתפוצתה של תפיסה זו אשר יהיו, אחת המטרות של הכשרת המורים היא, לדעת ד"ר ירון להבי, ליצור פער מספיק גדול בין אדם שהוכשר להוראה לבין אדם שלא. כך, לא יעלה הדעת לאפשר לאדם לעסוק בהוראה בלי שרכש הכשרה; והכשרה להוראה היא קודם כול התנסות מונחית בכיתה.

  • לינק

    שמונה מדינות בארה"ב החלו בתכנית ניסיונית חדשה לשינוי הכשרת המורים המדגישה הכשרה מעשית בשדה והדרכה מרוכזת , בדומה לעקרונות של תכניות ההכשרה של בתי הספר לרפואה בארה"ב. תכנית החדשנית מופעלת באופן ניסיוני בימים אלו במדינות מובילות כגון: קליפורניה, קולורדו, אוהיו וטנסי. במקום לחשוף את פרחי ההוראה להתנסות בהוראה רק בשלבים האחרונים של הכשרת המורים, מבקשת התכנית החדשה לחשוף אותם להתנסויות בכיתות לאורך כל התכנית להכשרת מורים וגם בתחילתה. לדעת שר החינוך האמריקאי , אשר תקצב את התכנית החדשה ברוחב לב , תכניות הכשרת המורים באוניברסיטאות ובמכללות האמריקאיות מדגישות יתר על המידה את עניין התיאוריות ולכן גובשה תכנית חדשה מדגישה בו-זמנית את התיאוריות ואת ההתנסות המעשית בשדה. במסגרת התכנית החדשה השיתוף והתיאום בין האוניברסיטאות , מחוזות החינוך ובתי הספר המאמנים ייתפסו מקום הרבה יותר מרכזי בתוכנית ההכשרה החדשה. יש גם לא מעט ביקורת על התכנית החדשה.

  • לינק

    עבודת דוקטורט מעניינת שנכתבה בשנת 2010 בארה"ב מציגה את כל המכלול של התמחות פרחי ההוראה בתחום המדעים והאילוצים הפדגוגיים הנלווים לכך. אוכלוסיית היעד היו פרחי הוראה בבתי הספר המאמנים בשנת ההתמחות שלהם כמורים למדעים במחלקה להכשרת מורים באוניברסיטה אמריקאית גדולה. המחקר כולל ראיונות עם פרחי ההוראה המתמחים, מורי המורים והמורים המאמנים. המחקר מגלה כי נוכח השפעתם הגדולה של המורים המאמנים במהלך השנתיים של ההתמחות בבתי הספר נחשפים פרחי ההוראה לניגודים ופערים משמעותיים בין שיטות פדגוגיות שונות , אלו שאליהם נחשפו וחונכו ע"י מורי המורים ואלו שהודרכו ע"י המורים המאמנים בבתי הספר. חשיבות המחקר הנוכחי הוא בחשיפה המלאה של הפערים הגדולים בין בתי הספר המאמנים והמוסדות המכשירים וההשלכות שיש לכך על פרחי ההוראה. . עבודת הדוקטורט הוגשה באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ( Rozelle, Jeffrey ).

  • לינק

    הערכת ההתנסות המעשית של מתכשרים להוראה היא לרוב הערכה מבוססת-למידה תוך כדי עבודה, והיא שונה מזו המתקיימת במסגרות אקדמיות. הידע הנדרש להערכת התנסות מעשית נושא שלוש צורות (Brodie & Irving, 2007): ידע דקלרטיבי, ידע פרוצדורלי וידע של תנאים/מותנה ,( conditional) שמתייחס לידיעה מתי לעשות מה בדרך הטובה ביותר האפשרית. במחקר, שתיעד דיאלוג בין 6 זוגות של מורים-חונכים ומתכשרים להוראה נמצאו יותר אי-הסכמות מהסכמות מלאות בנושא הפרקטיקום. אם מוסיפים לכך את מקרי ההסכמות החלקיות ניתן להסיק שהחונכים והמתכשרים הם בעלי דעות שונות בהתייחס למבנה ההוראה בהתנסות. הבסיס להערכה שנעשתה ע"י שני הצדדים שונה ,אולם נראה כי הם מגיעים לאותן מסקנות בהערכה המסכמת וגם במודעות להסכמות שביניהם (Smith, K).

  • לינק

    התנסויות מעשיות הן מרכיב חיוני בהכשרת מורים (O'Brian et al., 2007, Sears et al., 2004). המחקר הנוכחי, מתייחס במיוחד למתכשרים בתוכנית ההכשרה בחינוך מיוחד בגיל הרך (ECSE,) , בהיבט של הדרך בה תופשים 15 מתכשרים את ההשפעה של התנסויות מעשיות על החשיבה המקצועית שלהם, אילו הזדמנויות למידה ההתנסויות מספקות להם ונושאים אחרים המעניינים או מטרידים אותם. מטרת המחקר הייתה לאתר אירועי התנסות מעשית שנתפסו כמשפיעים ע"י המתכשרים להוראה בחינוך המיוחד לגיל הרך. עיקר הדיווחים של המתכשרים היו בקטגוריה של הוראה ממוקדת-לומד, שכן במוקד ההתנסויות עמדו התערבויות בלמידה של ילדים בודדים. בעבודה משמעותית עם ילדים ומשפחות בהתנסות ובהתמחות(סטאז') מתכשרים להוראה ראו והתנסו בדרכי העבודה הטובות ביותר, שהובילו לתחושת ביטחון ואמון וגם למחויבות לשימוש מתמשך בדרכי הוראה אלה בעתיד ( Hanline, F).

  • לינק

    המאמר בוחן את הצורך לקיים תוכניות בדגש קליני התנסותי להכשרת מורים, על בסיס הטענה בדבר מקומה החשוב והמרכזי של ההתנסות המעשית בעיני מתכשרים להוראה ומורים. על תוכניות ההכשרה לפתח יותר התנסויות מעבדתיות שתשולבנה במהלך ההכשרה. עליהן להתמקד בפדגוגיות שמטרתן לסייע למועמדים: לפתח מומחיות בגישות הוראתיות ספציפיות ובשימוש בכלים לניתוח ולהערכה, לשלב תיאוריה ומעשה, לפתח כשירויות מקצועיות כמו קבלת החלטות ופתרון בעיות ולפתח אוריינטציה לשימוש בחקר. המלצה שנייה: יש לדרוש התמחות שיש בה חונכות כמרכיב מרכזי לקראת קבלת הרישוי. על בתי הספר לתמוך בשתי הפונקציות: התפתחות מורים ולמידת תלמידים. המלצה שלישית: צריך להתקיים תהליך התאמה (Match) בשיבוץ המתמחים. על המתמחים לבחור מחוזות (בארץ אולי בתי ספר) המתאימים להם והמחוזות (כנ"ל) צריכים לדרג את סדרי העדיפויות שלהם לקליטת מתמחים. הדבר עשוי להיות רלוונטי במיוחד לצורך שיבוץ בבתי ספר המוגדרים כמאתגרים.(Levine, M )

  • לינק

    מעט מאד מחקרים התפרסמו עד כה על היעילות של מודלים שונים של התנסויות מעשיות בשדה של פרחי הוראה , ומכאן חשיבותו של מחקר זה שנערך בארה"ב והשתמש בסטנדרטים הפדגוגיים של INTASC כעוגן או מסגרת מבחינה על מנת להשוות ולהעריך מודלים שונים של התנסויות פרחי הוראה בשדה. השאלות שנשאלו ע"ע עורכי המחקר היו: האם סוג ההתנסות המעשית בשדה משפיע על יכולותיו המקצועיות של פרח ההוראה והאם סוגי ההתנסויות המעשיות בשדה גיבשו תפיסה ייחודית משלהם לגבי הידע התוכני והמעשי המועבר על ידם (Caprano, Mary Margaret; Caprano, Robert M. Helfeldt, Jack ).

  • לינק

    המאמר בוחן אחת מהבעיות המרכזיות המאפיינות את הכשרת המורים מזה שנים רבות: העדר הקשר בין הקורסים הנלמדים במוסד ההכשרה לבין ההתנסויות המעשיות בשדה. הכותב מביא מהתנסויותיו האישיות כמורה-מורים וכמנהל הכשרת מורים באוניברסיטת וויסקונסין ומהספרות העוסקת בנושא. לאחר מכן הוא מביא דיון במגוון של תוכניות הכשרה המופעלות כיום בארה"ב, שיש בהן הבטחה להעמקת למידת המתכשרים להוראה ולחיזוק יכולותיהם להיות מורים איכותיים במסגרות בית ספריות מורכבות. תוכניות אלה יוצרת מרחבים משלבים/מערבים (היברידיים) בהכשרה שבהם ידע אקדמי, ידע מעשי וידע הקיים בקהיליות מתחבר בדרכים פחות היררכיות לשירותה של למידת מורים. זהו שינוי פרדיגמתי באפיסטמולוגיה של תוכניות ההכשרה, המוביל לדמוקרטיזציה ולכוללנות (inclusiveness ) והוא חיוני להשגת המטרות הרצויות בהכשרת מורים כיום ( Zeichner, K.).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין