בעיות התנהגות בכיתה מציבות אתגר חשוב בפני המורים. ההתמודדות איתן עלולה לכלות את האנרגיה החיובית של המחנכים ובסופו של דבר אף להוביל לשחיקתם. כדי להבין כיצד ניתן להימנע משחיקה עלינו להבין טוב יותר כיצד מווסתים מורים את תגובותיהם הרגשיות לנוכח התנהגות בעייתית בכיתה, וכיצד אסטרטגיות ויסות אלה משפיעות על חוויותיהם הרגשיות. המחקר הנוכחי בדק בשני אופנים שונים שתי סוגיות אלה: כיצד מורים מווסתים את רגשותיהם לנוכח בעיות משמעת והתנהגות בעייתית של תלמידים בכיתה ומהן ההשלכות הרגשיות של ויסות זה על המורים עצמם.

אנו עוסקים רבות בדיון על מה בחינות מודדות, ונוטים לשכוח שמבחן הוא קודם כל אירוע מלמד ממדרגה ראשונה. בזמן מבחן הלומד נדרש לשלוף תוכן באווירה מאתגרת וזו כשלעצמה גורמת לו לזכור אותו טוב יותר. בבלוג של הניו-יורק טיימס פורסמו המלצות כיצד להגביר שימוש במבחן לצרכי למידה. החל מעידוד הלומד לבחון את עצמו ולהשתתף ב"מיני מבחני ביניים" לאורך כל תהליך הלמידה, דרך הקטנת תחושת הלחץ בזמן המבחן ועד מיסוד מפגשי "פתרון מבחן" מיד לאחריו על מנת ללמוד הלאה (אתר חברת מתודיקה).

מטרת המחקר המוצג במאמר היתה לבחון את ההשפעה של דגמי שימוש בווידיאו על יכולת ההערכה העצמית של מתכשרים להוראה כבר בראשית ההתנסות המעשית ועל ביצועי ההוראה שלהם. פיתוח יכולת של הערכה עצמית פותחת אפשרויות חדשות לשימוש בווידאו בתהליכי משוב בהדרכה ובחונכות (Baecher, L., Kung-Chuan, S., Jewkes, A.M., & Rosalia, C).

מטרת המחקר האקספלורטיבי המוצג במאמר זה הייתה לאפיין את הדרך שבה מורים מעריכים את עצמם תוך שימוש בנוהל הערכה-עצמית שכלל הערכה עצמית והערכת-עמיתים . מושא ההערכה: כישורי מורים לטיפוח חשיבה רפלקציה בקרב תלמידים בבית-ספר תיכון מקצועי. בספרות צוינו כמה השפעות של שימוש בקריטריונים בהערכה עצמית של מורים: מתן תובנות לחוזקות וחולשות (Ross & Bruce, 2007), סיוע במיקוד תשומת הלב בהיבטים חדשים של ההוראה (Seidel et al., 2010), תמיכה בפיתוח מושגים של הוראה טובה ויצירת תקשורת בין המורה לבין הפרקטיקה שלו (Van Diggelen, M., Van Brok, P., & Beijaard, D).

שנת ההתמחות מספקת למתמחה מסגרת שבאמצעותה הוא עשוי ללמוד להעריך את תהליכי ההוראה שלו תוך כדי התנסותו בתנאי אמת. כלי המסייע לו בכך הוא היומן הרפלקטיבי. העבודה הנוכחית מתבססת על ניתוח של יומנים רפלקטיביים ועל ניתוח הנושאים העולים מן התיעוד העצמי של המתמחים, הנוגע לתהליכי ההוראה שלהם. בזיקה למטרת מחקר זו נבחנו שאלות המחקר האלה: אילו נושאי עניין או תחומם בולטים בתיעוד העצמי של המשתתפים בהקשר של תהליכי עבודתם בכיתה בשנת עבודתם הראשונה? מהי הזיקה בין נושאי העניין והתחומים שהעלו המתמחים בהקשר של תהליכי עבודתם בכיתה בשנת עבודתם הראשונה לבין תחומי ההערכה המסכמת המופיעים בטופסי ההערכה המסכמת של משרד החינוך? הידע הטמון בממצאים אלה עשוי לסייע למכשירי מורים לטפל בשיטתיות בנושאים שמתמחים נתקלו בהם בבעיות במהלך עבודתם, לייעל את תהליך הכניסה לבית הספר באמצעות מתן משוב ועזרה, לתגבר את המערך המסייע של מתמחים בפרט ושל מורים מתחילים בכלל, לצמצם בכל אלה את אפקט "הלם הכניסה", ולהפחית את הנשירה מהמקצוע (משכית, דיצה ואלקה יפה).

בשנת 2007 הנהיג משרד החינוך הבריטי תכנית חדשנית להערכה עצמית של בתי ספר המחייבת את הנהלות בתי הספר והמורים לבצע הערכה עצמית של ההתקדמות הפדגוגית ותוכניות העבודה שלהם. לצורך כך פותח אתר אינטרנט המאפשר לבתי הספר לגשת בעצמם למערכת ההערכה העצמית הממוחשבת ולהפעילה. נתוני ההערכה העצמית שגיבשו בתי הספר מועברים אח"כ למשרד החינוך כבסיס לקבלת החלטות האם לבצע גם פיקוח חיצוני /בקרה חיצונית על ביה"ס. המחקר הנוכחי בדק את התפיסות התובנות של בתי הספר באנגליה לגבי התהליך עברו מבחינה ההערכה העצמית. ממצאי המחקר מלמדים כי עדיין תרבות הערכה בית-ספרית ברורה בבתי הספר והשונות בין בתי הספר היא רבה מאד. על הקשיים ביצירת תרבות הערכה בית-ספרית משפיעים גורמים ומשתנים כמו התנגדויות מורים , מוטיבציה , אתוס בית ספרי , מנהיגות ביה"ס ורמת המקצועיות של המורים. יצירת תרבות הערכה בית ספרית מחייבת שילוב נכון בין אתוס בית-ספרי ומוטיבציה של מורים לנתח ולשפר תהליכיפ פדגוגיים. המחקר התבסס על ראיונות עומק שנערכו עם מורים ומנהלי בתי ספר באנגליה במהלך 2008-2009 ( Hall, Christine, and Noyes, Andrew) .

ה- The ICT Mark הוא מדד אינטגרטיבי להערכת יישומי תקשוב בחינוך שפותח לאחרונה באנגליה. באמצעות סטנדרטים אלו של הערכה עצמית יכולים בתי ספר, מרכזי הכשרה ומכללות להעריך את רמת הבשלות וההתקדמות שלהם בתחומי יישומי התקשוב. מערכת הערכה עצמית זו היא חלק ממסגרת ההערכה העצמית של Becta שנועדה לאפשר לבתי הספר להעריך באופן עצמאי ועצמי את רמות ההטמעה והבשלות שלהם ביישומי התקשוב החינוכיים. ערכת ההערכה המקוונת העצמית שפותחה בשיתוף פעולה עם רשות ההערכה הממלכתית Ofsted מאפשרת בחינת היעילות והאיכות בתקשוב החינוכי עפ"י 8 קטגוריות עיקריות: מנהיגות וניהול, תכנית לימודים, הוראה ולמידה, הערכה מתמדת, התפתחות מקצועית, עידוד וטיפוח הזדמנויות ללמידה, משאבים חינוכיים והשלכות על הישגי התלמידים. השימוש בערכה המקוונת אינו כרוך בתשלום, אך ביה"ס נדרש לשלם עבור שכירת מעריך חיצוני. בתי ספר ברחבי בריטניה רואים בהשגת מדד ה- The ICT Mark כסמל איכות בחינוך ועל כן עושים כל מאמץ ליישם את מתודולוגיית ההערכה של. נכון לשנת 2006 מעל 500 בתי ספר בריטיים כבר השיגו את אות ההערכה האיכותי של The ICT Mark, תהליך המחזק את יוקרתם באזור ומשפר את ההיערכות להטמעת יישומי המחשב בבתי הספר.