-
תקציר
מאמר זה מוקדש לשאלת יכולות השיפוט המקצועי של מורים מתחילים. בעקבות המחקר, נמצא שכישורי שיפוט מקצועי של מורים השתפרו במהלך עבודה מעשית בהוראה במידה רבה יותר מאשר במהלך לימודי קורס שנועד לשפר יכולות אלו. בעקבות הממצאים, שואלים מחברי המאמר האם תכניות הכשרת מורים אכן מכינים את המורים העתידיים להשתמש בשיפוט מקצועי כראוי.
-
תקציר
מחקר בחינוך משתמש בטווח רחב של מסורות אפיסטמולוגיות הנובעות בחלקן מהטווח הרחב של הבעיות הנחקרות. בעוד שמגוון זה עשוי להיחשב כיתרון לתחום, הוא גם גורם לחוקרים העובדים בתוכו להיות חשופים לחלוקה בין אלה שכדאי להקשיב להם לבין אלה שעל "משתמשי-קצה" להתעלם מהם. אותם אנשים וקבוצות המתעניינים בתוצרי המחקר החינוכי, כגון קובעי מדיניות וספקי שירות, מצפים במידה הולכת וגוברת שממצאי המחקר יהיו נגישים, וייתרמו לשאלות הנוגעות לרב גוניות של "מה עובד". תחת אילוץ זה, תהליכי מחקר המספקים פרטים על מורכבותן של הבעיות החינוכיות, וטבעם הזמני, החלקי והמקרי של הפתרונות, נוטים להידחות כמורכבים יתר על המידה ובלתי נגישים. המגוון האפיסטמולוגי במחקר החינוכי מציג גם אתגרים עבור קליטה של מתכשרים להוראה במקצוע. המחברים מתארים חלק מאתגרים אלה בדיון לגבי מגוון אפיסטמולוגי במחקר בחינוך. הם גם מתארים הבדלים באופן שבו מסורות מחקר מבנות בעיות חינוכיות. הם טוענים שחציית גבולות אפיסטמיים היא תנאי הכרחי לפרקטיות החינוכיות של מורים ושל אלה המתכוננים להצטרף לשורותיהם (Hayes, Debra; Doherty, Catherine, 2017).
-
תקציר
שימוש בווידאו בהכשרת מורים יכול לשפר את למידתם של מורים/סטודנטים, אולם המידה/שימוש בווידאו של מורי מורים, או מה שתומך או מעכב את שימושיהם, לא תועדו. מחקר זה חוקר סוגיות אלה. נותחו 208 תגובות לסקר של מורי מורים לגבי הפרקטיקות שלהם על פני 977 קורסים בהכשרת מורים במהלך שנת לימודים אקדמית (רפלקציה עצמית, דיון עמיתים, דיון מונחה בידי מרצה, חקרי מקרים, ומולטימדיה) (Tanya Christ , Poonam Arya, Ming Ming Chiu, 2017).
-
לינק
עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה פורסם מאמרו המטלטל של פרופ' יהודה אלקנה, "בזכות השכחה", שבו קרא למדינת ישראל לשכוח את השואה ולהביט קדימה אל עתידה. אלא שעל סף התבגרותו של הדור הרביעי לשואה, דומה שישראל מעדיפה להישמע לציוויו של המשורר אברהם שלונסקי, "דבר לא לשכוח – עד דור עשירי", מבלי להשתהות לרגע ולשאול: מה כבר שכחנו ועלינו לזכור, ומהו הדבר שעל הדור הבא ללמוד כדי לא לשכוח? ספר זה עוסק בהוראת השואה כנושא מרכזי בהוויה הישראלית ומציע כיוונים חינוכיים חדשים ומקוריים בתחום. ביסודו קריאה אמיצה לחלץ את נושא השואה מרחבת הטקס בחצר בית הספר או באתר ההנצחה ולהפוך אותו נושא לדיונים ביקורתיים, ערניים ואמיצים בכיתה. כותבי הספר רואים בהוראת השואה דרך ואמצעי לקידום סובלנות, לצמצום גזענות ולאהבת אדם (שרון גבע).
-
לינק
מחקר זה מנסה לבדוק את השפעת תכנית "אקדמיה-כיתה", תכנית חדשה בהכשרת מורים, על התפתחותם המקצועית של הסטודנטים, מנקודת מבטם. המחקר בוחן את ההשפעה של תכנית ההכשרה החדשה על יחסי הסטודנטים עם המורים המכשירים, המדריכים הפדגוגים ותלמידי בית הספר. אוכלוסיית המחקר הינה 32 סטודנטים שנה ג' הלומדים במכללת סכנין המתנסים שלושה ימים בשבוע בבתי ספר סמוכים (Assadi, Nabil; Murad, Tareq, 2017).
-
תקציר
המחויבות לכונן מערכת של הכשרת מורים "המובלת על ידי בתי הספר" באנגליה, אשר הוכרזה בידי ממשלת הקואליציה ב-2011 ונשמרה בנוקשות לאחר מכן, ייצגה פרידה מרחיקת לכת מסוגים קודמים של עמיתות בהכשרת מורים ראשונית. ב-2014, הממשלה כוננה "סקירה של הכשרת מורים ראשונית", בהובלתו של מנהל בית ספר יסודי, סר אנדרו קרטר. דבר זה נתן אות להכרה בהכשרת מורים כ"בעיית מדיניות", במונחים של מרילין קוכרן-סמית. הדוח, שפורסם בתחילת שנת 2015, היה מגוון יותר ממה שניתן היה לצפות, אף על-פי שמספר מתחים עמוקים הופיעו בקריאה אנליטית צמודה יותר; ארבעה ממתחים אלה דומים לאלה שהוגדרו בעבר על ידי קוכרן-סמית ושניים הם מופעים חדשים. מאמר זה מזהה ודן במתחים אלה כפי שהם מופיעים בסקירה של קרטר ומקשר אותם לדיונים רחבים יותר אודות הקשרים בין הוראה, הכשרת מורים, עדויות ומחקר, ותהליכי קביעת מדיניות בחינוך (Mutton, Trevor; Burn, Katharine; Menter, Ian, 2017).
-
לינק
מחברי המאמר מציגים בפנינו יוזמה פדגוגית המתמודדת עם "הטמעת תקשוב בתכנית להכשרת פרחי הוראה בראשית דרכם האקדמית". רבות נכתב על הצורך בשילוב פדגוגיה תקשובית במערך ההכשרה. היוזמה המתוארת מציגה לנו דוגמאות לשימוש בתקשוב בקורס ליבה תוך התמקדות בכמה פעילויות וכלים שנעשה בהם שימוש לקידום עקרונות פדגוגיים מרכזיים. בשילוב עם רפלקציה על היוזמה מוצגים עקרונות שלאורם ניתן לקדם שימוש אופטימלי בכלי תקשוב בתכניות להכשרת מורים (תמי ראובני ואריאל שריד).
-
תקציר
סקירה זו הינה סקירת רוחב, אשר תציג את עולם המושגים הקשורים לרפלקציה בהכשרה להוראה באופן כללי, ותתייחס באופן פרטני להוראה רפלקטיבית ומרכיביה, הדרכה רפלקטיבית, ורפלקציה ככלי איכותני וכמותני בהכשרת מורים. הסקירה תציג את נושא הרפלקציה ככלי תיאורטי, אשר ניתן לכמת במסגרת הכיתה, הן ביחס להכשרת מורים כחלק מחידושים בתחום החינוך, והן במסגרת הוראה רפלקטיבית וחינוך של תלמידים לרפלקציה על ידי המורים עצמם. הסקירה עוסקת ב-5 סוגי מודלים של הוראה רפלקטיבית בארץ וברחבי העולם, אשר ימחישו את היישומים השונים של הנושא בהכשרת מורים ובהוראה בכיתה (עמליה רן).
-
תקציר
מחקרים קודמים לגבי חרדת מתמטיקה נטו להתמקד בתחושות הפיזיות המופיעות במהלך מצבי היבחנות. מחקר זה מנתח כיצד שלוש מועמדות להוראה בבתי ספר יסודיים תיארו, הסבירו, ושייכו את התנסויותיהן לגבי חרדת מתמטיקה בזמן שלמדו מתמטיקה כתלמידות מהגיל הרך עד סוף בית הספר התיכון ובזמן שלמדו ללמד מתמטיקה. מחקר הכותבת חושף שחרדת מתמטיקה עשויה להגיע מעבר למצבי הערכה ולהשפיע על היסטוריות מתמטיות גדולות יותר של מועמדות להוראה בבתי ספר יסודיים (Kathleen Jablon Stoehr, 2016).
-
תקציר
בעוד שהלמדנות על מחקר מורים ממליצה על הערך שבעבודה זו עבור ההוראה והלמידה, ישנם אתגרים בקיומה מעבר להכשרת המורים, בין היתר משום שמורים עשויים שלא לדמות את עצמם כחוקרים. בהתבסס על תיאוריות תרבותיות-חברתיות של זהות, מאמר זה משתמש בניתוח שיח כדי לשקול כיצד מרצה בקורס לתארים מתקדמים על מחקר מורים תמך במורים בפועל (inservice teachers) בהבניית זהויותיהם כמורים חוקרים (Taylor, Laura A. , 2017).
-
סיכום
למידה מקצועית של מורי מורים נתפשת כתהליך המושפע מביוגרפיה, זהות, כישורים, ערכים והלכי רוח המשוקעים בקהיליות למידה שונות. כיום מתקיימים נתיבים שיטתיים מועטים ללמידה מתמשכת של מורי מורים והתיעוד מועט אף הוא. לנוכח המיצוב התעסוקתי הייחודי והיעדר מיקוד פורמלי בעיסוק זה, נקודת המוצא של הכותבים היא במיצוב הפרקטי של מורי מורים בהקשרים מקומיים, לאומיים אזוריים וגלובליים. בהתבסס על שני דוחות שעסקו בקידום ובתמיכה בחזון משותף ובהבנה משותפת של המשמעות של "איכות" בהכשרת מורי מורים ובנגישות להזדמנויות איכותיות של התפתחות מקצועית נוסחו שתי שאלות מנחות לסקר: (1) אילו פעילויות של למידה מקצועית מורי מורים מעריכים ברמה גבוהה? (2) כיצד ניתן לממש/להפעיל פעילויות אלה? הסקר כולל מעקב אחר 1,158 מורי מורים במדינות המשתתפות בפורום בין-לאומי למורי מורים: בלגיה, אירלנד, ישראל, הולנד, נורבגיה ובריטניה (Cerviansky, G., Guberman, A., & MacPhail, A).
-
סיכום
ההרצאה מתמקדת בסוגיית הזיקה והפער בין מחקר חינוכי איכותני לפרקטיקה בשדה החינוך, אשר נחקרה במסגרת הקורס "מחקר איכותני בעבודת החינוך". הקורס זימן לסטודנטים בתכנית הכשרת אקדמאים להוראה בחינה מעמיקה וביקורתית של ההקשר החינוכי שבו הם פעלו בשדה החינוך, באמצעות היכרות והתנסות עם כלי מחקר איכותניים. בשונה מרוב המחקרים האיכותניים, הבוחנים תופעה לעומק תוך התמקדות במספר קטן של נחקרים, במחקר הנוכחי השתתפו מעל ל-500 סטודנטים, אשר למדו בקורס אצל מרצים שונים, לאורך שמונה שנות קיומו. הדיון בממצאים שופך אור על העמימות והמורכבות ששדה החינוך מזמן ומציע שינוי אופרטיבי בתכניות להכשרת המורים (יהודית וינברגר).
-
מאמר מלא
בישראל המדען הראשי במשרד החינוך אמון על אישור ההיבטים האתיים של מחקרים הנערכים בשדה החינוכי. כרגולטור, המדען הראשי נדרש לבדוק בקשות רבות של חוקרים המבקשים היתר לאסוף נתונים בקרב תלמידים וצוותי החינוך בגני הילדים ובבתי הספר. העומס של הבקשות הוביל מהלך של הרחבת מעורבות המוסדות האקדמיים בבדיקה ושל דיון בהיבטים האתיים של מחקרים בתחום החינוך באמצעות ועדות אתיקה מוסדיות. פעילות הוועדות מוסדרת בחוזר מנכ"ל עה/9(ב) שפורסם במאי 2015. על פי הנחיות המדען הראשי של משרד החינוך, יש לצרף לבקשות להיתר לביצוע מחקר המוגשות לו המלצה מטעם ועדת האתיקה המוסדית. איסוף מידע שאינו מתלמידים או על אודותיהם ב-15 מסגרות חינוכיות לכל היותר אינו מחייב אישור מטעמו, וניתן להסתפק באישור של ועדת האתיקה המוסדית ושל מנהלי המסגרות החינוכיות שבהן המחקר נערך. כמו כן, הנחיות המדען הראשי ממליצות שוועדת אתיקה מוסדית תתמנה על ידי ראש המוסד, ויכהנו בה לא פחות משישה חברי סגל, ובהם משפטן, פסיכולוג, איש חינוך ואנשי סגל בכירים המייצגים דיסציפלינות רלוונטיות למחקרים הקשורים לשדה החינוך. הנחיות אלו עוררו את הצורך של מכון מופ"ת כמו גם של המכללות להוראה להקים ועדות אתיקה מוסדיות (עינת גוברמן, רינת ארביב-אלישיב).
-
לינק
ספר זה מספר את סיפורם של משתתפי ובוגרי תכנית מצטיינים באוניברסיטה העברית, שהכשירו את עצמם להוראת מקצועות היהדות. מדובר במשתתפים שעל פי כישוריהם יכלו להתקבל ליוקרתיות שבמחלקות האוניברסיטה, אך בחרו בהוראה. הספר מלווה את הבוגרים, משתתפי המחזור הראשון של התכנית, מהשנה הראשונה לכניסתם לתכנית ועד לסיום השנה החמישית להיותם מורים מן המניין בבתי הספר ברחבי ישראל, ומספר את סיפור ההכשרה וההוראה כפי שהוא משתקף מעיניהם. המחקר מעלה תמונה אופטימית למדי ומצביע על כך כי "אפשר גם אחרת", וכי האכזבה מתהליכי ההכשרה אינה גזרת גורל (אשר שקדי).
-
תקציר
מחקר מועט חקר את הגורמים המקדמים השתתפות של מורים מתחילים בפעילויות למידה מקצועית הקשורות להוראה דיפרנציאלית (differentiated instruction). מחקר זה בוחן גורמים סביבתיים לפעילויות למידה של הוראה דיפרנציאלית במדגם של 272 מורים מתחילים מ-72 בתי ספר יסודיים. ניתוחי נתונים היררכיים (multilevel analyses) מראים שהכשרת מורים, דיאלוג רפלקטיבי, פומביות של הפרקטיקה, סוג החינוך והגיוון באוכלוסיית התלמידים קשורים לשימוש של מורים מתחילים בפעילויות למידה של הוראה דיפרנציאלית (De Neve, Debbie; Devos, Geert, 2016).
-
תקציר
בעוד שנשמעות קריאות רבות להגברת מקצועיותם של מורים, קיים מחקר אמפירי מועט בארה"ב הבוחן את הבנתם של מחנכים את המושג. חקר מקרה השוואתי זה השווה את ההמשגה של מקצועיות בקרב סגל הוראה וסטודנטים במכללה לחינוך אל מול ההמשגה של הקונסטרוקט בקרב סגל הוראה וסטודנטים במכללה לסיעוד ובבית ספר לעבודה סוציאלית. הממצאים חשפו שניתן לאפיין את מושגי המקצועיות שהובעו בידי מחנכים כמוגבלת, בידי האחיות כמקצועיות של מעמד, ובידי עובדים סוציאליים כמקצועיות פעילה. מן הממצאים עולה כי על מנת להעצים מורים להיות אנשי מקצוע במלואם, נדרשת תשומת לב מכוונת לפיתוח מקצועיותם (Bair, Mary Antony, 2016).
-
תקציר
מחברות המאמר הן שתי מורות מורים שעבדו בשיתוף פעולה כדי להורות בשיתוף שיעור בין-תחומי באנגלית ובהיסטוריה אמריקנית לתלמידי כיתות י"א בבית ספר תיכון עירוני. הן רצו להבטיח שהשיטות שבאמצעותן לימדו פרחי הוראה היו שיטות עכשוויות ואפקטיביות. המאמר דן באמונות הבסיסיות שהשפיעו על הוראתן, בתכנית הלימודים הבין-תחומית שהן לימדו, בחלק מהאתגרים שבהם נתקלו, ובתמונה מתומצתת של השקפות התלמידים לגבי תכנית הלימודים (DiCamillo, Lorrei; Bailey, Nancy M., 2016).
-
תקציר
קיים צורך הולך וגובר במורים מקוונים מוסמכים כדי ללמד את האוכלוסייה המתרחבת של התלמידים המקוונים מגיל הגן ועד תום התיכון (K-12). על מנת לענות על צורך זה, יש לספק למורים הזדמנויות למידה לרכישת סוגים ספציפיים של ידע ושל מיומנויות הנחוצים כדי ללמד באופן מקוון. בסקירה שיטתית זו של הספרות, המחברים עושים שימוש במסגרת המושגית של "ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי" (TPACK) כדי לקבץ את סוגי הידע והמיומנויות הדרושים כדי ללמד באופן מקוון וכדי לבחון הן את המידה שבה תכניות קיימות מתייחסות לאלמנטים אלה, הן את המידה שבה אלמנטים אלה מבוססים על מחקר אמפירי (Moore-Adams, Brianne L.; Jones, W. Monty; Cohen, Jonathan, 2016).
-
סיכום
כותבת המאמר מאירה שתי בעיות מעשיות מרכזיות שחשפה במסגרת מחקר עצמי על קורס מתודולוגי באוריינות (קריאה, כתיבה) שלימדה בכיתת מתכשרים שלמדו במסגרת " Teach For America" (TFA): 1. תפיסת החסר (deficit perspectives) ו-2. העדר אוטונומיה. זאת בתקופה המאופיינת בפיקוח מדינתי ומחוזי קפדני (סטנדרטים) שהמתכשרים ומורים חווים בבתי-הספר. טענת הכותבת היא שתפיסת ההכשרה במסגרת ה-TFA מחזקת במשתתפים תפיסה טכנית/מרשמית של ההוראה וראיה סטראוטיפית של תלמידים.
-
סיכום
הכשרת מורים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין