הכשרת מורים
מיון:
נמצאו 985 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • תקציר

    המחקר בוחן גישות פדגוגיות בשימוש באתרי ויקי (wiki) בהוראה ובלמידה במכללות להכשרת מורים. הוא מתמקד בהנעה של מרצים להוראה מבוססת-ויקי; בסוגי קורסים; בשיטות הוראה; בהערכה; במבנה התוכן; במאפייני שיתוף פעולה בין סטודנטים ובתוצרי למידה; ובמעורבות של מרצים בתהליך הלמידה. המחקר מבוסס על ראיונות מובנים למחצה עם 11 מורי מורים משש מכללות לחינוך בישראל (Goldstein, Olzan; Peled, Yehuda, 2016).

  • תקציר

    הכשרת המורים, כדיסציפלינה, נמצאת תחת ביקורת מתמשכת מצד גופים ממשלתיים ומחקריים לגבי איכות ההכנה המקצועית והיעדר בסיס מחקרי חזק. המחברים משיבים לביקורות מסוג זה באמצעות התייחסות לאפשרויות של בחינה נוספת של מחקר הפרקטיקה ושל פרקטיקת המחקר הן בהכשרת המורים הראשונית הן בהכשרה המתמשכת (Miles, Rebecca; Lemon, Narelle; Mathewson Mitchell, Donna; Reid, Jo-Anne, 2016).

  • תקציר

    אחד מהדיונים החמים והחשובים יותר בהכשרת מורים כיום נוגע לשיטות הוראה שבהן משתמשים בתכניות ההכנה ולידע ולמיומנויות שהמועמדים להוראה צריכים לרכוש. במחקר זה, המחברת בוחנת את ההתבוננות בלמידה כגישה פדגוגית המיועדת לגרום למעבר של מועמדים להוראה מהתפיסות הטכניות של הוראה שהם מביאים לשדה לעבר תפיסה המתיישבת יותר עם המחקר לגבי האופן שבו אנשים לומדים לשם הבנה (Hughes-McDonnell, Fiona J., 2016)

  • לינק

    רבים מדברים על אודות "חדשנות פדגוגית", אך נשאלת השאלה – מה למעשה עומד מאחורי מושג זה? הספר הכשרת מורים במבוך החדשנות הפדגוגית מציג פסיפס מגוון של נקודות מבט על חדשנות פדגוגית בהכשרת מורים בישראל ועל משמעויותיה. דיון זה אינו מצטמצם לדיון מהסוג ה"טכני", הבוחן דרכים חדשות ויצירתיות לפתרון בעיות. אדרבה, פעמים רבות הוא מגלם בתוכו שאלות פוליטיות-אידאולוגיות רחבות, שמאחוריהן מיוצגות תפיסות עולם מגובשות ועמדות ערכיות. בתקופות של שינוי וחוסר יציבות גובר הצורך בדיון ער בשאלות פדגוגיות למיניהן ומתפתחת נטייה להציע כיוונים חדשים של חשיבה ועשייה (יעל פויס).

  • לינק

    פרופ' יחזקאל טלר שיגר מכתב חריף להנהלת המועצה להשכלת גבוהה שבו גינה את ההחלטה לאחד את המכללות לחינוך עם האוניברסיטאות. פרופ' טלר: מדובר בהצעה גרועה שלא ייצא ממנה כלום. המל"ג: ההחלטה התקבלה לאחר הליך בחינה מקצועי ומעמיק שנעשה בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים (אורנה נירנפלד).

  • תקציר

    מטרת מאמר זה היא להמשיג מחדש את אוריינות ההערכה של מורים (teacher assessment literacy) על ידי קישור בין שני תחומי מחקר: הערכה חינוכית והכשרת מורים. המאמר נפתח בסקירה מקיפה של מחקרי אוריינות הערכה. באמצעות סינתזה וניתוח של 100 מחקרים אודות אוריינות הערכה של מורים, המחקר מציע מסגרת מושגית חדשה של אוריינות הערכה של מורים הלכה למעשה (Xu, Yueting; Brown, Gavin T.L.. , 2016).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על ניתוח של דאגות לגבי ניהול הכיתה של פרחי הוראה בחינוך לגיל הרך לפני תחילת הקריירה שלהם ובוחן בנוסף את הקשיים שהם חוו בניהול כיתה בשנת ההוראה הראשונה שלהם ואת אסטרטגיות ההתמודדות שלהם. שישה עשר פרחי הוראה בחינוך לגיל הרך שנרשמו לאותה תכנית להכשרת מורים רואיינו מיד לפני סיום לימודיהם, ורואיינו שוב בתום שני הסמסטרים הראשונים לאחר תחילת עבודתם בבתי ספר ציבוריים (Akdag, Zeynep; Haser, Cigdem, 2016)

  • תקציר

    למידה פרקסאולוגית התגלתה כמסגרת תאורטית פוטנציאלית בעלת פוטנציאל רב לתמיכה ולשיפור תכניות להכשרת מורים. מאמר זה מציג מחקר השתתפותי בגיל הרך הכולל ארבע קבוצות של סטודנטים. בתגובה ל"סטנדרטים החדשים להוראה" במאה העשרים ואחת ולהתנסויות המעשיות המוגברות, מתכשרים להוראה בקמפוס אזורי במערב התיכון היו מעורבים בלמידה פרקסאולוגית אקדמית, שהציעה הזדמנות להגביר את השליטה בתוכן ולחזק את המיומנויות הפדגוגיות באמצעות התנסויות אותנטיות (Winterbottom, Christian; Mazzocco, Philip J. , 2016).

  • סיכום

    למידה בתוך ובין תרבויות שונות היא חלק אינטגרלי של הכשרת מורים במאה ה-21. ככל שמוביליות של מורים, מורי מורים וסטודנטים בחינוך מתרחבת חשוב להבין כיצד הנושאים, ההזדמנויות והאתגרים השונים, העולים בהקשר זה משפיעים על למידה ועל הכשרה. מאפיין אינהרנטי לעבודה בתרבויות בין-לאומיות שונות מתמצה במושג "מרחבי גבול" (boundary spaces) הנוצרים בתהליכי מעבר. כאן מדובר בהתנסות מעשית של מתכשרים ו/או מורי מורים בארץ או בתרבות אחרת. השינוי יכול להתבטא במעבר במונחים שונים: גיאוגרפיים, חברתיים, תרבותיים, לשוניים, אישיים או מקצועיים. במחקרים עצמיים קודמים בחנו הכותבות את ההשתמעויות של תהליך התנסות זה על למידה והוראה במרחבים החדשים שבהם עבודתן הקודמת כמורות בית ספר "פגשה" את עבודתן כמורות מורים. המחקר הנוכחי מטפל במעבר מהקשר (context) בין-לאומי אחד להקשר בין-לאומי אחר ובהתפתחות היכולות שלהן, כמורות מורים, לזהות, להבין, לדון ולנהל את שני המרחבים (Williams, J, & Berry, A).

  • תקציר

    תוקפנות בבית הספר הפכה לאתגר מרכזי עבור מחנכים. תחת ההנחה שאמפתיה של מורה קשורה לתוקפנות של תלמיד, המחברים מציעים תכנית הכשרה קבוצתית, המפעילה ביבליותרפיה עבור מורים כדי לסייע לתלמידים התוקפניים שלהם (Zipora Shechtman, Rony Tutian, 2016).

  • סיכום

    התוכנית למצוינות בהוראה בישראל שואפת להכשיר מורים מצוינים שיהיו גם סוכני שינוי במערכת החינוך. הקשר המחקר הוא תוכניות למצוינים באחת מהמכללות להכשרת מורים בארץ. המחקר נעשה בפרדיגמה איכותנית והתמקד ב-21 סטודנטים ומורים מתחילים שהשתתפו בתוכנית. נמצא פער במעבר מההכשרה לכיתה, מהעולם האקדמי למקום העבודה, בין הציפיות והתקוות לבין מה שקורה בפועל בעבודה היומיומית בכיתה ובבית הספר. בעוד הסטודנטים שלמדו במסלול המצטיינים הציגו חזון פרופסיונלי של השפעה והכנסת שינוי בבית ספר ובכלל במערכת החינוך הישראלית, בוגרי התוכנית, העובדים כבר כמורים, דיווחו על העדר עניין והעדר יכולת לעשות זאת, ועל הסתגלות לעבודה בגבולות ובאילוצי בית הספר (Shayshon, B., & Popper-Giveon, A).

  • לינק

    תכניות רבות להכשרת מורים מנסות לחולל שינוי בתפיסות הלמידה של המורים, אך אינן משיגות את יעדיהן, ומורים מתקשים לזמן דרכי למידה עמוקות-אקטיביות. בעיית הלמידה אף מחריפה במערך לימודי היהדות שהלמידה בהם דרך חיקוי ושינון מגבירה את הניכור של התלמידים ממקורות תרבותם היהודית. תרומתו וייחודו של מחקר זה, אשר עקב אחר קבוצה של סטודנטים-מורים המשתייכים לתכנית להכשרת סטודנטים מצטיינים להוראת מקצועות היהדות ומלמדים בבתי ספר ממלכתיים, הוא בכך שבחן את תפיסות הלמידה של כל אחד ואחת מן הנחקרים בשני תחומי למידה: תוכני היהדות ונורמות התנהגות (גילת כץ).

  • סיכום

    מאמר זה דן באמות המידה להצטיינותם (ולא רק מצוינותם) של מורים. לטענת המחברת, מורים הם אוּמנים, מומחים בתחומם מבחינה מדעית ומחקרית ומבחינת הפרקטיקה היישומית והפדגוגית. הם יכולים לחבר בין תיאוריה למציאות ולפעול בהקשר חברתי, פוליטי ותרבותי. מאידך, להיות מורים זו יצירת אָמנות, שמשמעה להיות בעלי שאר רוח, דמיון יצירתי, ועוד. זוהי היכולת לצייר בנפשם של הלומדים רעיונות, ולשרטט בהכרתם שאלות ביקורתיות ונוקבות וסוגיות, שאין עליהן מענה מיידי. היא כוללת מוזיקליות ליצירת כמיהה להרמוניה, לאסתטיקה, לאתיקה, לאהבת היופי שבקואורדינציה, לדעת לזהות שיר מרגש ולהגיב לספר או לטקסט מדעי, ולהבין את הסוגות האמנותיות וממה הושפעו. המאמר מציין את תכנית רג"ב (ראש גדול בהוראה) במכללת סמינר הקיבוצים כדוגמה הממחישה תפיסה זו של מורים ושל הוראה (תמר קטקו).

  • תקציר

    המאמר בוחן את הבחינה ותהליך התיקון של "המודל של פרקטיקה הולמת" (Model of Appropriate Practice), מחוון הערכה לפרחי הוראה המבוסס על "מסגרת ההוראה" (Framework for Teaching) של שרלוט דניאלסון (Charlotte Danielson). המטרה הייתה לאשש את איכות המחוון. ניתוח גורמים שימש כדי לבחון את העקביות הפנימית וכדי לתקף אותו. הניתוח הניב מחוון הכולל 16 פריטים שהראה הערכות חזקות של מהימנות ושל תוקף על פני ארבעה תחומים של הוראה – הכנה ותכנון, סביבת הכיתה, הדרכה ותחומי אחריות מקצועיים. נידונה החשיבות של תהליך זה לשיפור ההוראה והכשרת המורים (Camille L. Bryant, Saoussan Maarouf, Jan Burcham, Deirdre Greer, 2016).

  • תקציר

    פרחי הוראה רבים הם בני דור האינטרנט ומצופה מהם שיכירו את טכנולוגיות המידע והתקשורת השונות, עם זאת מספר מחקרים ציינו שהם לא בהכרח מסוגלים להשתמש בהם להוראה וללמידה. הרעיון של ידע טכנולוגי פדגוגי של מורים הוא מרכזי לדאגה זו. במחקר זה, המחברים משתמשים בתשובות של 146 פרחי הוראה לשאלות פתוחות לגבי ההתנסויות והידע בטכנולוגיות מידע ותקשורת ובפדגוגיה אשר הביאו עמם כאשר החלו את תכנית הכשרת המורים באוניברסיטה (Kontkanen, Sini; Dillon, Patrick; Valtonen, Teemu; Renkola, Sami; Vesisenaho, Mikko; Vaisanen, Pertti., 2016).

  • לינק

    המאמר דן באופן שבו מחנכים יכולים לרתום את כוחה של הטכנולוגיה כדי לערב את התלמידים שלהם באירועים ובפרקטיקות אוריינות אותנטיים המיועדים לקדם ידע, מיומנויות ונטיות הדרושים לתלמידים כדי לפתח אוריינות גלובלית במאה ה-21. יוזמות ופרויקטים המיועדים ליצירת אוריינות גלובלית מתוארים בתחומים כגון חיבור קהילות של קוראים ושל כותבים; יצירת הבנה תרבותית באמצעות ספרות ופולקלור; יצירת תקשורת על פני זמן ומרחב; ושיתוף פעולה עם שותפים ללמידה על פני הגלובוס (Dwyer, Bernadette, 2016).

  • לינק

    כותבי המאמר מתמודדים עם השאלה "מה נדרש כדי להעמיד הכשרה לשוויון וצדק חברתיים (אף כי יש להדגיש שיש הבדלים בין שני ערכים אלה פילוסופית ומעשית) בחזית ובמרכז של תוכניות להכשרת מורים?". על בסיס מחקרים ותכנון מחדש, הם מציגים ארבעה כיווני פעולה חיוניים ("מטלות") לקידום הטיפול בכך. כבר לפני למעלה מעשור נטען כי הצבת ערכים של הגינות/צדק בחזית ובמרכז ההכשרה דורשת שינוי רדיקלי של מטרות, מחויבויות והסדרים (Nieto, 2000), אך לא נראה שנעשה די בנידון (Cochran-Smith, M., Ell, F., Grudnoff, L., Haigh, M., Hill, M., & Ludlow, L).

  • תקציר

    תקציר מנהלים זה דן ברמת ההתמקצעות של מורים מקצועיים בבתי ספר יסודיים בארצות הברית. משום שהוראת מקצועות בבתי ספר יסודיים אינה ברמה מספקת, סקרו מחברי התקציר ארבע מערכות חינוך מצטיינות על מנת להבין כיצד ניתן לשפר את רמת ההוראה בארצם. הדגשת חשיבות מומחיותם המקצועית של מורים על ידי מנהיגים חינוכיים רלוונטית לכל חלקי מערכת החינוך, החל מהכשרת המורים, דרך פיתוח תכנית הלימודים וחומרי הדרכת מורים ועד לדרישות מן התלמידים לפתח הבנה מעמיקה של החומרים המקצועיים.

  • תקציר

    מאמר זה בוחן כיצד מורת מורים אחת פעלה כדי לסייע ללמידה של פרחי הוראה על פני מסגרות הכשרה מבוססות שדה ומבוססות אוניברסיטה. תוך שימוש בתיאורית הלמידה החברתית-תרבותית כעדשה, הניתוח מתבסס על נתוני חקר מקרה אשר נאספו משני פרחי הוראה מאותה תכנית להכשרת מורים, שהתנסו בשיבוצי הוראה סמוכים אך שונים ביותר בבתי ספר עירוניים. הממצאים מבטאים את רפרטואר המהלכים של מורת המורים בניסיונה לתווך את התפתחות פרחי ההוראה כאנשי מקצוע מכווני הגינות ורפלקטיביים (Stillman, Jamy; Anderson, Lauren, 2016).

  • לינק

    טענות הכותבים במחקר: א. יש שלוש גישות להמשגת קשר מורה/משפחה/קהילה: 1. מעורבות בהובלת ביה"ס כשמורים, מנהלים ו/או מתכשרים הם היוזמים; 2. מעורבות שיתופית ושוויונית לפיה משפחות וחברי קהילות נתפסים כבעלי ידע שראוי לשתף בו מתכשרים ולבנות על פיו את ההוראה;3. סולידריות שבה אנשי הקהילה והמשפחות מהווים חונכים ומורים למתכשרים ולמורים, וקולם והידע שלהם נמצאים במרכז.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין