הוראת מדעים
מיון:
נמצאו 74 פריטים
פריטים מ- 61 ל-74
  • לינק

    המחקר המדווח מבוסס על נתוני השלב השלישי של מחקר SITES2006, שהתנהל בשנים 2007-2005 כסקר של בתי"ס ומורים (Law, Pelgrum & Plomp, 2008). מטרתו לזהות יישומים פדגוגיים משולבי תקשוב במתמטיקה ומדעים בכיתות ח' בחטיבות ביניים. מורים למתמטיקה ולמדעים משתמשים בתקשוב לעיתים רחוקות בשיעוריהם, בהשוואה לעמיתיהם בעולם, במיוחד בהוראת המתמטיקה. המורים אמנם מקבלים עידוד לפתח מיומנויות תקשוב, במיוחד בתחום שילוב האינטרנט בהוראה ופיתוח משימות לימודיות אותנטיות, אולם מיעוטם מקבל עידוד לטיפוח מיומנויות של שיתופיות בלמידה באמצעות התקשוב. בהמשך, מתברר כי השימוש בתקשוב לרוב אינו מקדם פרדיגמות פדגוגיות חדשניות, אלא משמש להנצחת הוראה ומידה מסורתיים. בכך ישנה סתירה מסוימת בין העמדות ובין הפרקטיקה, כאשר התקשוב נתפס כמעצים יכולות הוראה וכמקדם הוראה ומידה אפקטיביים ( אלונה פורקוש-ברוך).

  • לינק

    מחקר זה בוחן מודל חדש של הוראת עבודת החקר האקולוגית, ה"ביוטופ", תוך הטמעת הנחיית עמיתים (תלמידים "מומחים" מנחים תלמידים "טירונים") ולמידה שיתופית ככלי לשיפור יעילות הוראת ולמידת עבודת החקר האקולוגי. בנוסף, בחן המחקר את עבודת הביוטופ ככלי לפיתוח אוריינות סביבתית. שאלות המחקר: 1. מהם מאפייני ההנחיה של כל תלמיד מנחה, והאם יש תועלת למנחים מעצם פעולת ההנחיה?2. מהם מאפייני השיח, המתרחשים במהלך עבודת החקר, בין התלמידים, והאם השיח מאפשר למידה משמעותית ?3. מהם מאפייני האוריינות הסביבתית הנרכשים במהלך השהייה בשדה המחקר? מחקר זה ממליץ על שינוי בתהליך הוראת פרויקט החקר האקולוגי, הביוטופ. יש לעודד את מעורבות התלמידים בתהליך הלמידה על ידי שיתופם בתהליך הוראת העמיתים והלמידה השיתופית. הוראת העמיתים והלמידה השיתופית מעודדת את התלמידים ללקיחת אחריות ובעלות על עבודת החקר ומקדמת הבנה מעמיקה של המערכת הנחקרת (רונית רוזנשיין ).

  • לינק

    למידה מתווכת מוסיפה להוראה הקונסטרוקטיביסטית. הלמידה המתווכת מאפשרת ירידה לפרטי תהליך הלמידה והחשיבה, שמונע מתלמידים רבים לא להצליח בלמידת מדע. לטענת הלמידה המתווכת, לעתים קרובות נובעת אי ההבנה מתהליכי למידה פגומים ברמת הקלט. הגירוי אינו מגיע כלל אל החשיבה, ואינו מתחיל ליצור את תהליכי הלמידה המצופים מהלומד. ישנה חשיבות להתייחס לאופן הראייה של לומדים את סביבתם. המחקרים שהובאו במאמרו של ד"ר ירון שור על אופן ראיית תלמידים את סביבתם, הצביעו כל כך שהתלמידים רואים את סביבתם באופן מגוון מאד. היכולת של מורה להביא לשינוי האופן בו תלמידים תופסים את סביבתם מחייבת אותו להתייחס אל האופן בו הם רואים את הסביבה. לעתים ישנם תלמידים שאינם רואים כלל את התופעה אליה מתייחס המורה. הדבר יכול להיות בסביבה הטבעית, או בהדגמה של ניסוי או בתיאור שנכתב על הלוח או בתמונה המוצגת ללומדים. הצעד הראשון בהוראה מחייב תיווך להתבוננות. בהמשך, אם ההוראה מתייחסת אל ההקשר הספציפי של התופעות היא יכולה להשפיע על האופן בו רואים הלומדים את סביבתם. היא מציידת את הלומדים בכלים, במשקפיים חדשים, באמצעותם הם יכולים לראות את סביבתם באור חדש. ההוראה יכולה לאפשר לתלמידים לנצל את הכלים שרכשו ולהתבונן שוב בסביבתם. זוהי יצירה של חוויה חדשה.

  • לינק

    ג'יי הורוויץ כתב מאמרון חשוב על יישום מוצלח של Personal Learning Network בתחומי הכשרת המורים. במשך כחמישה חודשים, מתחילת שנת הלימודים הנוכחית, יורם אורעד, במכללת דוד ילין, מנהל חלק ניכר מקורס בהוראת הפיסיקה על גבי בלוג. בבלוג הזה הוא מעלה נושאים לדיון, והסטודנטים מגיבים לנושאים האלה, כאשר עיקר הפעילות היא פרסום רפלקציה על העבודה המעשית שלהם. מתוך תשעה הסטודנטים בקורס שבעה מנהלים בלוגים די פעילים (בערך 20 מאמרונים במשך חמישה חודשים). אפשר להגיד שהבלוג של יורם מהווה אתר של הקורס – אתר שמופק על תשתית קלה וידידותית, ואילו הבלוגים של הסטודנטים הם המחברות האישיות שבדרך כלל אינם זוכים לפרסום.

  • סיכום

    המחברים משלבים במאמר עדויות של חקרי מקרה של יכולות של מורים מתחילים בהקשר של חשיבת תלמידים. הם מציעים את המונח Framing כדרך חלופית המסבירה את התייחסות המורים לחשיבת תלמידים.המחקר מוסיף לטענות הקיימות שמורים מתחילים מסוגלים להקדיש תשומת לב לחשיבת התלמידים כבר בראשית דרכם המקצועית, אך מה שהם מבחינים בו בכיתה תלוי בחלקו בדרך שבה הם מסבירים לעצמם (Framing) של מה שהם עושים. כאשר מורים מתבקשים להפנות תשומת לב למטרות תוכנית הלימודים, לסטנדרטים ולהתנהגויותיהם הם לא מפתיע שהם לא מבחינים בחשיבת התלמידים. (Levin, D. M., Hammer, D., & Coffey, J. E.)

  • סיכום

    המאמר בוחן את תפיסותיהם המקצועיות של מרצים דיסציפלינריים המלמדים את מקצועות המדעים במכללות לחינוך. ממצאי המחקר מלמדים, כי מרכיבים אובייקטיבים של המציאות המכללתית, וביניהם אילוצים שונים והאופן שבו הם נתפסים בעיני המרצה, נקלטים באופנים שונים על ידי מרצים שונים ומשפיעים על תפיסת תפקידם. ניתוח הממצאים העלה חמישה טיפוסים שונים של מרצים דיסציפלנריים: "המדען", "המחנך לערכים", "המומחה להוראה", "מטפח הלמידה" ו"הנכנע לאילוצים", המובחנים זה מזה בתפיסותיהם במגוון נושאים הקשורים לתפקידם ולנטיותיהם האישיות (לאה אקשטיין, עמוס דרייפוס)

  • סיכום

    שאלת המחקר המרכזית היא: מה ניתן ללמוד משינויים בתהליכי החשיבה שתוארו בסיפורי מורי המורים למדעים על התפתחותם הפרופסיונלית. שאלות המשנה הן: כיצד מתארים מורי המורים את השינויים שעברו, ומה היו הקשיים בתהליך. המחקר מושתת על מחקרים קודמים בנושא של התפתחות פרופסיונלית של מורים, של מורים למדעים, של מורים באקדמיה ושל מורי מורים. הניתוח נעשה בשיטה מעורבת, תוך תפיסת הריאיון כטקסט. ממצאינו מדגישים את חשיבותן של שאלות העוסקות בידע הנחוץ למורי-מורים למדעים, וכן את שאלת האופן שבו תופסים מורי המורים את תפקידם כמכשירי מורים. הידע של מורה מורים למדעים הוא מורכב ואין למצותו ברשימת פריטים כזו או אחרת. הוא אישי ומעוגן בהקשר. המחקר תורם להבנה חדשה של מקומם של תהליכי שינוי בחשיבה בתהליכי ההתפתחות המקצועית של מורי-מורים למדעים (חוה גרינספלד, אילנה אלקד-להמן)

  • לינק

    מאמר זה עוסק בניסיונם של קבוצת החוקרים לפתח שיטה פדגוגית המבוססת על יישום רעיונות של מורכבות ו"ארגון עצמי" בתחום החינוך. הקונטקסט למחקר זה הינו קורס לשיטות מדעיות, שהיווה חלק מתכנית ההכשרה למורים המיועדים להשתלב בבתי ספר יסודיים. ישנו צורך במודל פדגוגי חדש, המאופיין במידה גדולה יותר של פתיחות וגמישות, אשר יטפח בקרב הסטודנטים להוראה את הכישורים הנדרשים להתנהלות יעילה בסביבת החינוך המורכבת והדינאמית. מסגרת תיאורטית כזו מתפתחת היום מן המדע החדש של המורכבות. מדובר בתחום אינטר-דיסציפלינארי, הנובע מתוך התפתחויות חדשות במספר דיסציפלינות מדעיות כגון ביולוגיה, כימיה, טכנולוגיה, אקולוגיה וכולי. מדע חדש זה מתמקד באבולוציה של המורכבות בתוך ובין המערכות הפועלות בעולם. התהליך הספונטני והדינאמי בו נוצרים סדרים חדשים מורכבים מתוך מה שנדמה על פני השטח כמצב כאוטי, מכונה "ארגון-עצמי". הרעיונות הקשורים ל-"ארגון עצמי" הם; קשר בין תופעות ורשתות הנראות אקראיות על פני השטח, פתיחות מערכתית, והתנאים בהם הבלתי צפוי הופך לחדש ( Laroche, Lyubov. Nicol, Synthia. Mayer-Smith Jolie).

  • סיכום

    ראובן לזרוביץ ורחל הרץ-לזרוביץ מבקרים בפרק החמישי של הספר "למידה בדרך החקר: אתגר מתמשך" את החד-צדדיות של העיסוק בחקר מן ההיבטים הקוגניטיביים בלבד, שכן עיסוק כזה מזניח לדעתם היבטים נוספים של המחקר המדעי. המחברים מתארים שתי שיטות ייחודיות של הוראה שיתופית שפותחו בישראל: קבוצת חקר ושיטה הקרויה "הוראת עמיתים בקבוצות חקר קטנות". שני המודלים האלה הם ייחודיים לישראל ויישומם לווה במחקרי הערכה מעצבת ומסכמת. המחברים מתארים, מגדירים ומבררים מושגים בהוראה שיתופית, מתוך זיקה לתיאוריות שעיצבו אותם ומנתחים דוגמאות נבחרות, המעוגנות בתחומי תוכן ספציפיים בביולוגיה, כמו כן הם דנים בתוצאות, במסקנות ובלקחים של כמה מחקרים בתחום הוראת הביולוגיה, שבוצעו בארץ על פי שיטות ההוראה המתוארות.

  • לינק

    בשנים האחרונות מודגש הצורך בארה"ב לעודד שילוב למידת חקר בהוראת המדעים כחלק מניסיון לפתח מיומנויות חשיבה של תלמידים לפתור בעיות אמיתיות. המאמר מתאר בהרחבה את פרויקט INSITE שנמשך כ-4 שנים באינדיאנה בארה"ב ונועד להקנות למורים מדעים יכולות בשילוב הוראה מאתגרת בעיות (PBL) בכיתות שלהם. נקודת המוצא הייתה להקנות למורים יכולת הוראה המבוססת על איתור, גיבוש והצגת שאלות חקר הלקוחות מההקשר של העולם האמיתי. שאלות חקר נועדו לעורר את כל תהליך פתרון הבעיות באמצעות יצירת פרויקטים ותוצרים על ידי התלמידים כולל שימוש בכלים מתוקשבים לשיתוף פעולה בין התלמידים. (James D. Lehman , Melissa George, Peggy Buchanan Michael Rush)

  • לינק

    לתהליכי הערכה המתבצעים לפני תהליך הוראה-למידה יש חשיבות רבה בתכנון תכנית הוראה-למידה (Proactive Evaluation ). הנחת יסוד זו נשענת על הגישה הקונסטרוקטיביסיטית שעל פיה ילדים אינם מגיעים לבית הספר "טבולה רסה" הם מצוידים ברעיונות ובתפיסות שנוצרו אצלם במהלך התנסויותיהם ובעקבות למידה קודמת במסגרות פורמאליות ובלתי פורמאליות כדי לאתר את הידע והתפיסות הקודמות של התלמידים בנושאי הלימוד המתוכננים ולהביא לידי שינוי תפיסתי, דרוש מערך תכנוני הכולל אסטרטגיה לאיתור התפיסות הקודמות ולתכנון והתערבות חינוכית מתאימה. במאמר מציגה המחברת ממצאים של הערכה שבוצעה באמצעות מחקר פעולה שהועבר בכיתה ד'. מחקר פעולה זה בוצע במסגרת ההכשרה במסלולי יסודי (התמחות מדעים) במכללת סמינר הקיבוצים. על בסיס ממצאי מחקר זה מוצעת גם תכנית התערבות לשינוי תפיסתי אצל התלמידים (לאורה נתיב)

  • לינק

    המחקר עוקב אחרי הקורס "אור וצבע" בשנים תשס"ג–תשס"ה במכללת אורנים. המטרה הקורס (תכנית המכללה) היא, ללמד את הסטודנטים אופטיקה, כלומר לפתח את ההבנה המושגית בתחום – ידע תוכן (קורס דיסציפלינארי). השיעור מתבצע במעבדה לפיסיקה שבה נמצאים מחשבים. פרחי ההוראה מקבלים משימות בקורס: חלקן משימות מעבדה, חלקן נעזרות בסימולציה וחלקן משימות של נייר ועיפרון. ההסברים שניתנים על ידי הלומדים משתמשים בייצוגים חזותיים של מודל מדעי (אסנת אלדר)

  • סיכום

    סיורים לימודיים באתרים שמחוץ לבית-הספר, כגון: ביקור במוזיאון, פעילות לימודית בבית-ספר שדה, ביקור במפעל או במרכז מבקרים, הינם לרוב אירועים חד-פעמיים, שלא מתלווית להם פעילות מכינה ואין להם המשכיות. שילוב של סביבת לימודים וירטואלית (Virtual Space) עם סביבת לימודים פיזית (Physical Space) עשוי לתת לפעילויות כאלה משמעות מתמשכת, המעשירה הן את תוכנית הלימודים והן את הפעילות החוץ-כיתתית, ומעצימה את תהליך הלמידה. הפעילות החינוכית המשולבת ברמת הנדיב הינה דוגמה למודל פדגוגי, המשלב אתר פיזי שבו מתבצעות פעילויות לימודיות בשדה ואתר אינטרנט תכני-אינטראקטיבי. פארק הטבע הגדול מזמן מגוון גדול של נושאי טבע וסביבה, שעבורן נבנו מודולות לימודיות מתאימות (סלעית רון, סמדר רייספלד, נורית קינן, רחל מינץ)

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה בחינת השינוי קְדַם-אַחַר (pre-post) בכושרי שאלת שאלות, פתרון בעיות והמשגת מושגי בסיס, בהקשרם למטה-קוגניציה, באמצעות פיתוח מכוון של כשרים קוגניטיביים מסדר גבוה יותר אצל מורים משתלמים בקורס קיץ ייחודי במסגרת הכשרת מורים למדע. תוצאות המחקר מחזקות ותומכות בפיתוח ויישום של קורסי פיתוח מקצועי, מקדמי כשרים קוגניטיביים מסדר גבוה יותר למורי מדע, וכן בפיתוח ויישום של אסטרטגיות הוראה והערכת HOCS במערכת החינוך על כל רמותיה. כל זאת – תוך פיתוח מכוּון של יכולות הרפלקציה והמטה-קוגניציה של הלומדים (אורי צולר, מרי לו, פמלה אבדר ומיגן ריורדן)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין