המחקר בחן מרכיבי הכשרה להוראה מתוקשבת בארבע מכללות לחינוך מהמתקדמות בתחום. האסטרטגיה המוצלחת להכשרה להוראה מתוקשבתנשענת על המרכיבים הבאים: רכישת חוויות למידה תוך חשיפה לדגמים מגוונים של הוראה מתוקשבת, מיומנויות בתכנון לימודים והתנסות בהוראהמתוקשבת, מיומנויות השימוש בכלים מתוקשבים ועמדות חיוביות כלפי שילוב התקשוב בהוראה ( ISTE-2002-2008 ). יישום ההכשרה מותנה בנגישות הסטודנטים למחשבים ואינטרנט וזמינות התמיכה הטכנית. במחקר השתתפו 1143 סטודנטים וארבעה רכזי תקשוב. הנתונים נאספובאמצעות שאלון לסטודנטים, ראיונות עם רכזי תקשוב וניתוח תכניות לימודים. נמצא כי התנאים הנחוצים להכשרה להוראה מתוקשבת מתקיימים במכללות: רוב הסטודנטים מגיעים מיומנים בשימוש בכלים בסיסיים; לרובם עמדות חיוביות; מחשבים, אינטרנט ותמיכה טכנית זמינים להם. בהתייחס להיבטים הפדגוגיים של ההכשרה נמצא כי סטודנטים נחשפים ברוב הקורסים לדגמים מסורתיים של שילוב תקשוב (חיפוש באינטרנט, התכתבות בדוא"ל, הצגת עבודות באמצעים דיגיטליים). דגמים מתקדמים המשלבים משימות של למידה שיתופית, חקר, הוראה סינכרונית ולמידה מרחוק נמצאו כנדירים. המשימות של תכנון לימודים בסביבה מתוקשבת משולבות בקורסים בודדים והיקף התנסות הסטודנטים בהוראת שיעורים מתוקשבים מועט מאוד. בתקופה אחרונה מצטמצם היקף הקורסים הנועדים להכשרה להוראה מתוקשבת בעקבות אילוצי המתווה החדש של המועצה להשכלה גבוהה. תמונת המצב הנוכחית של הכשרה להוראה מתוקשבת מעוררת צורך לבחון מחדש את היעדים של הכשרת מורים בעידן טכנולוגיות המידע ודרכי המימוש שלהם (אולז'ן גולדשטיין ועמיתים) .

הגב' סמדר בר-טל הציגה בהרצאתה בכנס מיט"ל 2009 חקר מקרה של הוראה מתוקשבת: פרדיגמה פרשנית – שילוב של נקודת מבט של הנחקרים עם מבטה של החוקרת. הנתונים נאספו במכללה גדולה במרכז הארץ. המחקר כלל אפיון של ארבעה דפוסים עיקריים של דפוסי הוראה בקרב מורי המורים בזיקה למקצועות ההוראה שלהם. מסקנות: במעבר להוראה מרחוק נוצרה פדגוגיה חדשה , בולט הצורך והחשיבות בהכשרה מוקדמת, מותאמת ולא אחידה של מורי המורים בהתאמה לדפוסים הקשורים לסגנון הוראה ותחום הוראה. לדפוס ההוראה של מורי המורים במכללה להכשרת מורים המלמדים מרחוק, יש השפעה עצומה על ארגון וייצוגי מידע, ארגון וניהול ההוראה, קשרי וסוגי אינטראקציה, תוך ניצול אפשרויות הטכנולוגיה והתאמתם לסגנונות למידה שונים של סטודנטים במגוון מקצועות לימוד.

המחקר שהוצג בכנס מיט"ל 2009 הוא חלק ממחקר מקיף תלת-שנתי שבודק את שילוב טכנולוגיות המידע במכללות לחינוך בהיבטים הבאים: מדיניות ותהליכי הטמעה, שילוב התקשוב בהוראה בקרב המרצים, הכשרת פרחי הוראה להוראה מתוקשבת, חדשנות פדגוגית, השלכות על תרבות המכללות. המחקר נערך בחסות רשות המחקר של מכון מופ"ת. במחקר השתתפו 10 חוקרות מ-5 מכללות לחינוך. שאלות המחקר : באיזה מידה ובאילו דרכים משלבים מורים המורים את הטכנולוגיה בהוראה? מהם קשרי הגומלין בין אוריינות להוראה מתוקשבת לבין נתוני רקע של סגל הוראה, מערך תמיכה פדגוגית, טכנית ומינהלית במכללות, קשיי המרצים? רוב המרצים משלבים בהוראה משימות מתוקשבות בסיסיות (חיפוש באינטרנט, עבודות מוקלדות, תקשורת בדוא"ל), אך מעטים (כ10%) משלבים משימות מתקדמות (ויקי, בלוג ועוד, חקר). רבע מהמרצים משלבים משימות הממוקדות בהכשרת סטודנטים להוראה מתוקשבת. מיומנויות: רוב המרצים משתמשים במידה רבה בכלים בסיסיים (דוא"ל, מעבד תמלילים, אינטרנט) ומעטים משתמשים בכלים מתקדמים (ויקי, בלוג, מפגשים סינכרוניים).

אריאלה לונברג כתבה מאמרון חשוב על התכונות הרצויות ממורה מקוון . מורה מקוון טוב הוא ככל מורה טוב אחר- אך נראה כי יש בכל זאת כמה תוספות הכרחיות. היכרות עם יישומים היא הכרחית, אך ללא ספק היכולת והנכונות לחקור ולהתנסות בהם באופן עצמאי נדרשת יותר. לעיתים קרובות היא שומעת משפטים האומרים: "אבל לא לימדו אותי, כיצד אוכל לדעת לבנות מצגת/ לכתוב דף במעבד תמלילים/ …". נדרשת גם בקיאות טכנית שפירושה- התמודדות עם תקלות נפוצות, הכרת היישומים הבסיסיים באופן שיאפשר את ההשתחררות מחוסר האונים, התלות בבעל/ בן/ בת… מסוגלות לשנות את השיעור המתוכנן אם משהו משתבש ולהכיר את החלופות. ורצויה גם פתיחות של המורה המקוון לשינוי פרדיגמות ההוראה העתיקות ( אריאלה לונברג) .

המספר של בתי תיכוניים וירטואליים בצפון אמריקה ( קנדה וארה"ב ) הולך וגדל משנה לשנה , אך המחקרים שנערכו לגביהם מצומצמים למדי. נכתבים , אמנם, לא מעט מאמרים וכתבות על פעילות בתי הספר הוירטואליים ונכתבים גם ספרי עזר למורים , אך המחקר המהותי בשטח הוא כאמור מצומצם ולכן תרומתו של המחקר הנוכחי( שעדיין נמשך ) לא תסולא בפז. אוכלוסיית המחקר הייתה 16 מורים מבתי הספר התיכוניים הוירטואליים בארה"ב הנמנים על רשת, התיכון הוירטואלי (Michigan Virtual School (MVS) במדינת מישיגן . המחקר נערך בשיטות איכותניות ומלבד ראיונות עומק עם המאמרים נערכו גם תצפיות ובסופו של דבר נערכה הצלבת מידע (research triangulation ) בין סוגי הנתונים השונים שנאספו . ממצאי המחקר הראשונים ( שעדיין לא נותחו לעומק ע"י החוקרים ) מגלים כי מהמורה המלמד בביה"ס הוירטואלי נדרשים כישורים ומיומנויות שונות בתכלית מהמורה המלמד בכיתה פנים-אל-פנים . המורה הוירטואלי נדרש להתמודד בו-זמנית עם טכנולוגיה משתנה ועם תכני לימוד משתנים . בגלל היקף המידע באינטרנט הוא לא יכול להיות צמוד לספר הלימוד , אלא צריך ללמד בצורה דינאמית יותר עם תכנים מחודשים ומעודכנים כל הזמן. המורה הוירטואלי צריך להציג את התכנים בדרכים הרבה יותר מגוונות, החל מטקסטים מעניינים ורלבנטיים באינטרנט וכלה בסרטי וידאו שמאתגרים את התלמידים ( Meredith DiPietro , Richard E. Ferdig, Erik W. Black, Megan Preston).

אחת ההרצאות המרתקות בכנס הבינלאומי ED-MEDIA בוונקובר בארה"ב הייתה הרצאתה של Elaine Maher מאירלנד החוקרת היום בעבודת הדוקטורט שלה את השפעת ההוראה המקוונת על הזהות העצמית של המרצים באוניברסיטאות ובמכללות. שאלת המחקר שלה היא האם הוראה מקוונת במכללות ובאוניברסיטאות מובילה לשינוי בזהות המקצועית של המרצה. האם נוצרת תחושת זהות עצמית ייחודית ושונה של אותם מרצים המלמדים בקורסים מתוקשבים מלאים? האם המרצים שהתנסו בשילוב הטכנולוגיות המידע בצורה רציפה יצרו סוג של אינטראקציה אחרת עם התלמידים שחוללה אצלם תחושת זהות ייחודית? המסקנות קצת מפתיעות.

עבודת מחקר (דוקטורט) השוואתית בארה"ב שבחנה את השימוש בבלוגים ככלי עזר להוראה בבתי ספר תיכוניים. המחקר בדק באופן השוואתי 3 קבוצות תלמידים. האחת שכתבה יומן קריאה באנגלית כל שבוע, השנייה שכתבה יומן קריאה באמצעות מעבד תמלילים כל שבוע, והשלישית שכתבה יומן קריאה בצורת בלוג כל שבוע. ממצאי המחקר מלמדים כי הקבוצה של תלמידים שכתבה את יומן הקריאה השוטף במתכונת של בלוג באינטרנט הגיעה למיומנות הטובה ביותר בכתיבה באנגלית הן מבחינת אוצר מילים והן מבחינת סגנון.מסקנות המחקר: מורים השוקלים ליישם כתיבה באמצעות בלוגים בכיתה הלומדת ספרות אנגלית יכולים היום להתבסס גם על בלוגים (Roth, Nicole L)

מטרת המחקר לבחון כיצד משתנה, לאורך זמן, תפיסת המרצים לגבי היבטים שונים בשילוב האינטרנט בהוראה. שאלות המחקר העיקריות נחלקות לשלושה מישורים, והם: 1. במישור המרצה- אילו שינויים חלו במוטיבציית המרצה, בתפיסתו את שילוב האתר בתהליך ההוראה ומידת התמודדותו עם קשיים בפיתוח האתר, 2. במישור האתר – אילו שינויים חלו במידת ואופן השימוש בתכנים באתר, במידת מעורבות המרצה בקבוצות דיון ובמידת השימוש באינטרנט כמאפשר תקשורת עם הסטודנטים, ו3. במישור הסטודנט – אילו שינויים חלו בתפיסת המרצה את רמת מוטיבציית הסטודנטים, את מידת הלמידה ברשת ואת מידת התמודדות הסטודנטים עם קשיים טכנולוגיים. (ענת שמלא, רפי נחמיאס)

נושא המחקר: שתיקה מקוונת, מתי ניתן לצפות למענה? מדוע לא עונים? מה קורה כאשר לא מקבלים מענה? בהוראה מקוונת סטודנט מאוכזב ממענה איטי או שתיקה של המורה.מענה מתקבל מהר, או כלל לא. ניתן להגדיר שתיקה מקוונת באופן כמותי: אי קבלת מענה למשך ארוך מ- 10x זמן תגובה ממוצע. ומה לגבי הוראה מקוונת? שיחה דורשת מענה מהיר, מענה לא מהיר יוביל לתסכול, כעס, התנתקות, סטנדרטים למענה צריכים להיות סבירים, שקופים ומכובדים בכל הארגון, מחקר עשוי לשפוך אור על השלכות בנושאי: גודל כתה אופטימאלי, time zones, הכנהאוריינטציה (induction), הכשרת סגל, שביעות רצון תלמידים, ייעוץ לתלמיד, מנהלה (יורם קלמן)