במאמר זה מציעה המחברת כלים להכוונת הסטודנט לניתוח התצפיות בשיעור בהתמקד על סוגי הידע השונים הדרושים למורה כדי להתפתח במקצוע ההוראה. שני הכלים העיקריים לניתוח התצפיות בשיעורים בהתנסות בהוראה: א. רשת סמנטית (semantic net) ב. משפטי מיפוי ( mapping sentence) סיכום: הרשתות הסמנטיות עוזרות לפרח ההוראה ללמוד את מבנה הידע של המושגים הפדגוגיים של המורה במיוחד לאור ההתבססות על מבנה ידע של המורה המומחה. מדוע? הרשת הסמנטית של מורה מומחה מפותחת ולרוב קיימים בה קשרים בין כל המושגים שהוצגו בשיעור, ואכן ניתוח כזה יעזור לפרח ההוראה לראות קשרים כאלה כבר בתחילת דרכו. (אמאל שריף-רסלאן)

תיאור וניתוח של פרויקט ניסיוני בהוראת וידאו לקבוצת תלמידים חלשה, משכבת כיתות י' ץ המאמר מנסה להסיק מסקנות לגבי מידת יכולת של בית הספר להתמודד עם אוכלוסיות חלשות, לתמוך ביוזמות חינוכיות בלתי מקובלות, ובנוסף לעמוד על הקשיים איתם מתמודד המורה שבוחר בדרך שונה מהמקובל. סיכום המחבר: הממצאים שנחשפו בניתוח זה מאירים נקודות חשובות למחשבה ולדיון לעוסקים בתחום הוראת הווידיאו והקולנוע בבתי הספר. רצוי להמשיך ולפתח כלי הוראה אלו כאמצעי חינוכי יצירתי במיוחד בבתי ספר שבהם התלמידים טעוני טיפוח ולא בהכרח כנושא לימודי אומנותי או כמגמה לבגרות. כמו כן, רעיון הפרויקט הניסיוני והצגתו עשוי להוות תרומה להכשרת מורים לתקשורת, וידאו, וקולנוע. (אמיר הר גיל)

מאמר זה בוחן את שיקולי הדעת של מורים טירונים בניתוח אירוע שהתרחש במהלך עבודתם בהוראה. המאמר מציג מחד את הפוטנציאל הטמון בשימוש בחקר אירוע כאמצעי לטיפוח שיקולי הדעת של המורים בהתמודדות עם דילמות בהוראה, ומאידך הוא מצביע על קשיים שעולים מניתוח שיקולי הדעת של המורים (פנסו צופיה, שהם עדנה, שילוח נעמי).

כולנו יודעים לפתוח PowerPoint ולהראות שם כמה שקפים, אבל כדי לבנות מצגת טובה צריך עוד כמה כלים. המאמר הנוכחי סוקר את הנקודות שעליכם לתת עליהן את הדעת לפני כתיבת המצגת ובמהלכה. 1. איך יודעים למקד מהו הנושא של המצגת ומי קהל היעד? 2.כמה שקופיות להכין? 3.איך מכינים ראשי פרקים למצגת ולמה זה חשוב? 4. באיזה סגנון כתיבה להשתמש במצגת ואיך לכתוב אותה? 5. איך לעצב את התוכן במצגת? 6. איך כדאי לעצב את המצגת מבחינה גרפית? מאמר מועיל שכתבה שלומית הברון, מומחית לניהול תוכן הכולל גם ביבליוגרפיה מועילה.

שיטת הוראה ייחודית בשם GIVES ) Games Inhibit Violence – Educational Scheme), שיטה העושה שימוש במישחקים למיניהם לעיצוב ההתנהגות, לוויסות אקלים הכיתה ובית-הספר ולשיפור משמעותי של התנהגות תלמידים. כל זאת תוך מתן תמיכה מרבית למורה, לתלמידים הסובלים מהאלימות ואף לתלמידים האלימים עצמם. (פנינה קנטי, בעז שולרוף)

מאמר זה מציג אינטגרציה של ארבעה מחקרים שנעשו על-ידי חוקרים שונים בשיטות מחקר שונות, במוסדות שונים, ועל אוכלוסיות שונות של מורים. מחקרים אלה הגיעו למסקנות דומות לגבי ממדי על, לגבי טכניקות ואסטרטגיות של הוראה יעילה באוניברסיטה, וגם לגבי המאפיינים של מורים מצטיינים. סיכום המאמר מציג רשימת ממדים ואסטרטגיות של הוראה יעילה ושל אופן השימוש בהם על-ידי מורים מצטיינים. (נירה חטיבה)

הפרויקטים והפעילויות זוכים לפופולריות רבה בקרב המורים, ונהנים מגיבוי של תיאוריות הגורסות, כי גיוון המטלות, המשימות והשיטות עושה את הלימוד נעים יותר וקל יותר לזכירה. אבל, הפעילויות והתכנים המסורתיים של השיעור נדחסים ונקצצים. הפרוייקטים והפעילויות זוללים זמן ברעבתנות. כדי לפנות להם מקום יש לכווץ את הזמן המוקצב לקריאה, כתיבה, הקשבה, דיאלוג ביקורתי וחקירה מונחית. הלימוד הרציני עובר למושב האחורי.איזון הוא מילת המפתח בחינוך. לפעמים צריכים המורים להפעיל את התלמידים ולפעמים עליהם לשמש להם כמומחים וכמורי דרך. פעילויות ופרויקטים עולים יפה אם הם מותאמים לתלמיד, מעודדים את הצמיחה האינטלקטואלית בדרכים שהתלמיד אינו מודע להן, ומתבססים על ידע שמעניק למשימה עומק ותוכן עם השלמתה. ברירה, ארגון, מיקוד, הצגה, תרגול, ביקורת עמודי התווך של תכנית הלימודים כל אלה צריכים להילקח בחשבון (Gillbert T. Sewall)

שיטות הוראה חלופיות ומחקרים על תוכניות ההתערבות בכיתה ההטרוגנית. הסקירה כוללת 3 חלקים: הגדרת המושגים "הטרוגניות" ו"כיתה הטרוגנית", מאפייניה של השונוּת בין התלמידים, וסקירת ספרות על שיטות התערבות בחטיבות הביניים בישראל. (יצחק קשתי, אטל פרידמן, טלי בן-יהודה, אירית אלרועי, איילה שקולניק, מיכל שמש)