המחבר סוקר את הספר "Teaching methods that really work! Evidence based methods of instruction" מאת Heckler, J.B בהוצאת World Literacy Initiative. המטרה של World Literacy Initiative (שנוהל על-ידי Jan Heckler) היא לסייע למדינות מתפתחות לגייס ולפתח משאבי למידה נכונים, אך גם מורים ומורי מורים במדינות מפותחות יכולים ללמוד מספר חשוב זה. הספר כולל ששה פרקים המחולקים לשלושה חלקים שנערכו בזהירות ברצף כדי ללמד, לשלב ולסקור את המרכיבים העיקריים של שיטות הדרכה מבוססות עובדות (evidence-based methods of instruction). הספר מתוכנן לשלב פרקטיקות רבות המבוססות על עובדות שקיבלו תימוכין ( Hursh, Dan).

מאמר זה מנסה לספק תמונה ברורה יותר לגבי למידה מאותגרת בעיות (PLB). המחבר בוחן את פרקטיקות היישום הנוכחיות של למידה מאותגרת בעיות (PLB) ומזהה את המשתנים המבלבלים שעשויים לשחק תפקיד לגבי תוצאות מחקר סותרות או בלתי עקביות בלמידה מאותגרת בעיות (PLB).

המחברת מסבירה את השימוש בכיתה ההפוכה. הכיתה ההפוכה היא ההפך מההוראה המסורתית. במקום שההרצאות יינתנו בכיתה והמשימות ייעשו בבית, מתרחש ההיפך. התלמידים צופים בהרצאות בבית, באמצעות סרטי וידאו או פודקאסטים, וזמן השיעור בכיתה מוקדש לפרויקטים או למשימות המבוססים על הידע הזה (Wright, Shelley, 2011).

הדמיות ועצמי למידה באו לענות על הצורך שהתלמידים יהיו מעורבים ושותפים בחוויית הלמידה. כל עצם למידה מהווה יחידת לימוד קצרה וממוקדת. הדמיה ממוחשבת מתארת תהליך טבעי או מעשה אדם, היא מאפשרת לתלמידים להיות שותפים בהפעלת ההדמיה . הם יכולים לחזור על הפעולה מספר פעמים ובהדמיות משוכללות יותר יכולים לתת בכל פעם נתונים שונים ולראות מה קורה. כאן התלמידים קובעים את הקצב ומספר הפעמים של ההפעלה.

מחקר זה משווה את התפיסות של תכנון שיעורים אפקטיבי, שנאספו במשך שלוש שנים מקורס בשם "שיטות לביה"ס התיכון" (Methods of Secondary Education) שנלמד ב- New York State institution שקיבל הסמכה מה-NCATE. רשימות של אנקדוטות, הקלטות וידאו של שיעורים של פרחי הוראה וראיונות עם מורים חדשים (novice teachers) חשפו שש מלכודות נפוצות שמורים נופלים לתוכן בעת פיתוח ראשוני של חוויות הלמידה. מתוך מטרה להכליל ממצאים אלה למורים ברמות ניסיון שונות, המחברים ראיינו מערך של פרחי הוראה הנמצאים בשנת הוראה ראשונה או שנייה, תוך שהם מחפשים אחר המאבקים הנפוצים בעת תכנון השיעורים ( Karrie A Jones, Jennifer Jones, Paul J Vermette).

מפת מושגים היא תיאור חזותי ותמציתי של מושגים, שיש ביניהם קשר לוגי. המפה מורכבת ממושגים, וביניהם חיצים המתארים את הקשרים בין המושגים. השימוש במפת מושגים מאפשר לימוד משמעותי של החומר הנלמד, וניתן לפתח בעזרתו את החשיבה הביקורתית ואת היצירתיות של הלומדים. כמו כן, ניתן להשתמש במפת המושגים ככלי מהימן להערכה של הישגי התלמידים, בניגוד למבחנים האובייקטיבים הנהוגים במערכת החינוך. בסקירה ניתן לקרוא על סוגים שונים של מפה מושגית , מאפיינים דידקטיים של מפה מושגית ודוגמאות למפה מושגית בחינוך.

אילו יכולות מתמטיות חייבות להיות למורה כדי ללמד את המקצוע היטב? שאלה זו הוכחה כקשה לחקירה. נקודת מבט עכשווית טוענת שהידע במתמטיקה של המורים "נותר בתוך הכיתה אלא אם כן הוא לווה ברפרטואר עשיר של ידע מתמטי ומיומנויות הקשורות ישירות לתכנית הלימודים, להוראה וללמידה של התלמיד". לרוע המזל, אין קונצנזוס לגבי "הידע והמיומנויות" שעשויים להפעיל את המורים למתמטיקה לשלב את הידע המתאים. קיימות שתי פרספקטיבות, אך אף אחת מהן לא לוותה בבסיס מחקר שמאפשר טיעונים חזקים לגבי הפרקטיקה. רוב המחקרים העכשוויים מתמקדים בידע המפורש של התוכן של תכנית הלימודים ובאסטרטגיות למידה. ניתן להעריך ידע כזה ישירות דרך תצפית, ראיון או מבחן כתוב, עם דגש מחקרי מקביל על התכנים הפורמליים של תכניות להכשרת מורים. אסכולת חשיבה ה שנייה, שהוצגה כאן, היא שרוב היכולות החשובות נוטות להיות יכולות טקטיות וסמויות מבחינה קוגניטיבית כמו מיומנויות המעורבות בנגינת פסנתר בקונצרט, מיומנויות שנלמדו אך לא בהכרח זמינות בתודעה. ברגעים מתאימים יודעים המורים היעילים כיצד לשלוף ידע זה וליישמו הלכה למעשה בכיתה (Brent Davis)

נושא המשמעת מהווה מקור דאגה למורים, ולעתים נוגד את האידיאלים שבשמם מורים בוחרים במקצוע ההוראה. ואכן, כבר בשלב מוקדם בדרכם המקצועית מגלים המורים כי כחלק מתפקידם עליהם להשתמש באסטרטגיות של פיקוח על המשמעת, וזאת באמצעות דרכים שתעוררנה מוטיבציה בקרב תלמידיהם להתנהג בדרכים הולמות. מחקר גישוש זה נועד לבחון את נטייתם של מורים מתחילים בנושא ניהול כיתה בקשר לגישת "התלמיד במרכז" מול גישת "המורה במרכז". המחקר התמקד בשאלה: אם מורים מתחילים מבטאים נטייה לגישת ה"תלמיד במרכז" או לגישת "המורה במרכז"? מורים מתחילים משתמשים בגישה המפקחת לגבי נושאים הקשורים בשליטה ובאלימות. אולם בנושאים הקשורים ליחסי מורה-תלמיד, אמון בתלמידים, משמעת והוראה, המורים נוטים לגישה ההומניסטית ( טימור, צפי).

איכות ההוראה היא המפתח לקידום ההישגים הלימודיים, הערכיים והמוסריים בבית הספר. מורים איכותיים הם מורים אפקטיביים ומעוררי השראה, הלהוטים לשוחח על הכשלים שהציגו במהלך ההוראה ולשנות את דפוסי ההוראה שלהם. שינוי בדפוסי ההוראה הוא דרישה מרכזית כדי ליצור שיעורים אפקטיביים, להעלות את רמת ההישגים ולהגביר את תחושת ההצלחה והמסוגלות של כלל התלמידים. מאמר זה מעלה מספר תובנות מרכזיות מתוך חדר הכיתה. ניתוח התנהגויות ההוראה מאפשר הבנה ראשונית של חלק מהן והתמקדות בשימור או בשיני הנדרש. המאמר מתבסס על מאות תצפיות הוראה שנערכו בעשר השנים האחרונות בבתי ספר יסודיים, בחטיבות ביניים ובבתי ספר על יסודיים ברחבי הארץ ( גוטרמן, קובי).

מחקר בארה"ב אשר חקר את הסוגיה של הנעת שינויים בפרקטיקות ובאמונות של מורים לגבי למידת המתמטיקה במהלך שיתוף פעולה בן תשעה חודשים. המחברים חקרו דפוסים של שינוי באמונות ובפרקטיקות לגבי הנעה במתמטיקה בקרב שלושה מורים בבתי ספר מסוג חטיבות ביניים במהלך פרוייקט התפתחות מקצועית בן שנה בשיתוף עם חוקר באוניברסיטה. התוצאות משקפות את החשיבות של הצבת אסטרטגיות ההנעה בהוראת תחום התוכן ובמתן תמיכה מתאימה לשינוי קונספטואלי של המורה. המחברים בוחנים הן את ההסברים האישיים והן את ההסברים ההקשריים עבור שינוי פרקטיקות הוראה וכן מכשולים לגבי שינויים כאלה ( Kristen Bogner Warzon , Andrea Christensen , Julianne C. Turner ).

ספר זה נועד למורים לגמרא להתמודד עם הבעיות הייחודיות של הוראת גמרא. הוא מנתח את הקשיים העומדים בפני התלמיד הצעיר, שאינו אמוּן עדיין על לימוד גמרא, ומציע דרכי הוראה והכְוונה מתודית להתגבר עליהם. קשיים אלה הם בתחום הטכניקה (הֶעדר ניקוד והֶעדר סימני פיסוק בדף הגמרא, שימוש במילים ארמיות ועוד), בתחום ההניעה (מוטיבציה) (פער בין המציאות והנורמות המתוארות בגמרא ובין אלה של ימינו, נושאים שנראים כ"בלתי-מעשיים" וכו') ובתחום ההכרה (כגון מונחים ומושגים שאינם מוכרים לתלמיד, דרכי חשיבה שאינו רגיל בהן או הלכות הנראות לו כתמוהות). הספר כולל מספר רב של הצעות מעשיות לקירוב החומר לתלמיד – מבחינה רגשית ומבחינה קוגניטיבית– להפכו לרלוונטי לו, להקנות לו בהדרגה את הקריאה הנכונה בגמרא ( יצחק מ` שלזינגר, יוסי מלמד, שלמה ריבלין ) .

מאמר זה דן בחקירה איכותנית של תפקיד הרגשות בתהליך הלמידה, כפי שהתפתחו דרך ה-praxis של מורה אחד בכיתה בחטיבת הביניים באוסטרליה. הנתונים נאספו גם מהפרספקטיבות של התלמידים, פרספקטיבה נוספת הנעדרת מספרות המחקר העכשווית. מה שעלה מנתונים אלה היה סדרה של פרקטיקות רפלקטיביות חברתיות-רגשיות מחוברות שהתבססו בתגובות רגשיות ובתשובות עוקבות. מהפרספקטיבה של התלמיד, תגובות אלה מספקות אפיקים למעורבות מעמיקה יותר בתהליכי הלמידה. המורה, כמנחה (facilitator) בניגוד למצב המסורתי של הוראה, היה מסוגל לייצר קישורים יצירתיים וחקירה של תוצאות חלופיות ודרכי למידה באמצעות מיקוד מכוון על הקישורים הרגשיים הללו (Fitzsimmons, Phil and Lanphar, Edie ).

שתי קבוצות של סטודנטים להכשרת מורים בתואר ראשון שהוקצו רנדומלית עבדו עם קבצי קול מוקלטים או קבצי קול מוקלטים מוגדלים בשני ניסויים. החוקרים מדדו את יכולת ההיזכרות ואת יכולת היישום מסדר גבוה של הסטודנטים כדי לקבוע איזו שיטה של קבצי קול מוקלטים הניבה ציונים גבוהים יותר. המשתתפים שהתנסו בקבצי הקול המוקלטים המוגדלים ביצעו טוב יותר את מטלת השמע שלהם מאשר עמיתיהם בשלוש מתוך ארבע מדידות של היזכרות ויישום. המאמר מתאר את ההשלכות לגבי תכנון הכשרת מורים בנוגע לאופן הטוב ביותר להכשיר את הסטודנטים הלומדים בהכשרת מורים כללית כדי שיענו על צורכיהם של תלמידים בעלי מוגבלויות תוך שימשו בסוג זה של טכנולוגיה מתקדמת באינטרנט ( Kennedy, Michael J.; Hart, Juliet E.; Kellems, Ryan ).