שנים רבות עוסקים אנשי טכנולוגיה בפיתוחו של מתרגם שיתרגם באופן מיידי דיבור משפה לשפה. עשרות שניים שאני שומע וקורא על כך והנה, בשנים האחרונות המאמצים הניבו פרי והובילו להופעתן של גרסאות ראשונות, חלקן כבר יעילות למדי, של פיתוחים כאלה. פיתוחים אלה הולכים ומשתכללים. האם יש לצפות, אם כן, שבעתיד הקרוב אפשר וכדאי יהיה להמנע מלימוד שפות בבתי הספר? (יורם אורעד).

הספר מתאר מחקר איכותי פנומנולוגי שמטרתו הייתה לחשוף את הזהות הכותבת של מורי מורים באקדמיה ולגלות כיצד הם מביעים זהות זו בהוראה. במחקר השתתפו 23 מורים-חוקרים. המחקר חשף מספר היבטים בזהות זו. ההיבט הקוגניטיבי בא לידי ביטוי במודעות ובהבנה של הכותב את תהליך הכתיבה. זהו תהליך המאופיין ביצירה של רעיונות תוך כדי כתיבה, הוא ריזומטי במהותי בהיותו נע לכיוונים שונים ומתחיל מחדש מנקודות מוצא שונות, ומוביל לתוצר רב-כיווני ורב-רובדי. ההיבט הרגשי בחיי הכותב מיסטי באופיו. זהו מדיום המקיף את הכותבים כל הזמן ומאפשר להם למצוא את קולם ומקומם בעולם. מרחב הכתיבה נתפס כחלק מהתהליך, ומהווה מפלט המאפשר השראה ומעוצב על פי צרכי הכותב. ההיבט התרבותי-חברתי מעצב את זהות הכותב ומהווה שיקוף חברתי כחלק ממיצוב הכותב בחיים ובקהילייה המקצועית. הספר מיועד לקהיליית החוקרים בתחום הכתיבה ויכול לעניין חוקרים בהשכלה הגבוהה התופסים את הכתיבה כחלק מזהותם האישית והאקדמית (Hanna Ezer).