אַגְרֶגָטוֹר: שירות של שליפת מידע ממקורות שונים והעברתו ללקוח על-פי העדפותיו המקצועיות או תחומי העניין שלו. אגרגטור הוא מנגנון לאיסוף ומיון מידע באינטרנט ובמאגרי מידע. מבחינים בין אגרגטור מתוקשב ובין אגרגטור אנושי. כמו כן יש סוג שלישי של אגרגטורים: אגרגטורים משולבים הכוללים גם מנגנון ממוחשב וגם בחירה ואצירת מידע ע"י גורם אנושי ומיומן. אגרגטור בנוי כך שתוכלו לעבור על הנעשה במספר גדול של מקורות מידע תוך זמן קצר יחסית. נוכח ריבוי מקורות המידע באינטרנט ובמאגרי המידע הולכים ומתפתחים שלושת סוגי האגרגטורים כל הזמן ומלאכתם משתבחת (עמי סלנט).

כלי ההתראות של גוגל (Google Alerts) הוא כלי חינמי, המאפשר לכל אחד לקבל התראה- הודעה מגוגל, ישירות למייל, על כך שאונקדס בגוגל תוכן רלוונטי, בהתאם לפרמטרים שהוגדרו ביצירת ההתראה. על ידי יצירה של התראת גוגל, תוכלו לקבל הודעות באימייל בכל פעם שגוגל מוצא תוצאות חדשות בנושא שמעניין אתכם. לדוגמה, תוכלו לקבל עדכונים על מוצר שאתם אוהבים, לגלות מתי אנשים מפרסמים עליכם מידע באינטרנט או לעקוב אחר סיפורים חדשותיים (עמי סלנט).

עד היום, כל המנגנון על פיו עובד האלגוריתם של גוגל היה חסוי, אך כעת גוגל חושפת לראשונה את המנגנון המרכזי של האלגוריתם ה-RankBrain. ה-RankBrain הוא ״מנגנון החשיבה״ בתוך ה״בינה המלאכותית״ של גוגל, העוזר לפענח את תוצאות החיפוש שלנו. הבינה המלאכותית של גוגל, מתוכנתת בצורה כזו כך שהיא לומדת אותנו, ובונה הקשרים על סמך הלמידה שלה אותנו. יש להבהיר כי עדכון זה הוא לא הדרך בה גוגל מדרגת את תוצאות החיפוש, אלא רק עוד בורג בתוך הסך הכולל של מערכת האלגוריתמים שבה גוגל עושה שימוש על מנת לספק לגולש את התוצאה המדוייקת ביותר עבורו (עמי סלנט).

עמי סלנט בסקירה חדשה הכוללת עצות מועילות ודוגמאות לשימוש במנוע החיפוש של פייסבוק (Graph Search): "בחודש האחרון התחלתי שוב להשתמש בגרף החיפוש של פייסבוק (פיתוח שהתחיל ב2013) ואני חייב לציין שהם הולכים ומשתפרים מבחינת יכולת הדלייה ואיחזור המידע. לא הייתה להם בעייה בשנת 2015 לגייס עוד 1,000 מהנדסי תוכנה שיעבדו על שיפור האיחזור של מנגנוני הגרף" (עמי סלנט).

אנו מכירים זה זמן רב כלים מתוקשבים שונים לאיסוף מידע באינטרנט ובמאגרי מידע כמו Google Alerts שסורקים במהירות וביעילות את מרחב האינטרנט ומתריעים בפנינו על מידע חדש באתרים שונים, אך המערכת החדשנית שהציגה חברת Lexisnexis בכנס מידע 2015 במלון הילטון בתל אביב היא, ללא ספק, פריצת דרך מידענית ומודיעינית. מדובר על מערכת מתקדמת לאיסוף מידע ממקורות מידע גלויים היודעת לא רק לאסוף מידע חדש בנושאים נדרשים אלא גם לבצע ניתוח ראשוני של המידע שאותר, כולל תמלול קטעי וידאו (עמי סלנט).

מאגר המידע הבינלאומי באנגלית "תחקירים ביוגרפיים" הוא מאגר ייחודי המדווח על סקירות ספרים וספרי ביוגרפיה חדשים ומרתקים. המאגר הממוחשב מכסה את כל ערוצי הספרים החדשים בעולם ודולה מתוכם את הביוגראפיות המעניינות והראויות לעיון. המטרה של האתר להיות פורטל מרכזי של כל ספרי הביוגרפיה באנגלית שהתפרסמו לאחרונה. כל סקירה מקוטלגת במאגר עפ"י מילות מפתח ותגיות, לרבות קישורים להוצאות לאור או לאתרי סקירות הספרים הנודעים כגון הניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט או הגארדיין. באתר ניתן גם למצוא סקירות משלימות מתוך כתבי עת אקדמאיים (עמי סלנט).

סקירה זו נכתבה בעקבות מעקב רב-שנתי ( 2009-2013 ) אחר דפוסי החיפוש של מורים משתלמים, סטודנטים ועובדים במקומות עבודה עתירי ידע שהתמודדו עם איתור מידע במאגרי מידע ובמנועי חיפוש באינטרנט . מטרת הסקירה היא להציע שיטות מגובשות יותר לצורך חיפושי המידע וידע קוגניטיבי מעמיק יותר לביצוע מוצלח של דליית המידע באינטרנט ובמאגרי המידע ( עמי סלנט).

כפי שנטען בעבר , תלמידים וילדים הנראים לכאורה בקיאים מאד באינטרנט ובתפעול היישומים באינטרנט אינם יודעים כיצד לחפש ולהעריך בצורה נכונה את מקורות המידע באינטרנט. הבעיה מדווחת בספרות המקצועית כבר למעלה מעשור . עם זאת, גם כיום בעידן הרשתות החברתיות ומנועי החיפוש המשודרגים באינטרנט מרבית התלמידים אינם מפנימים את שיטות החיפוש המידעניות הנכונות באינטרנט וגם אינם מודעים לכך בכלל. התלמידים וגם הסטודנטים באוניברסיטאות אינם מודעים כלל למורכבות של עולם החיפוש באינטרנט. על כך מדווח מחקר חדש בראשותו של Bing Pan בארה"ב. על פי המחקר התלמידים נוטים להציב פקודות חיפוש רחבות מדי במנוע החיפוש ובחור את התוצאות הראשונות המופיעות ברשימה.

הצוות המסור ופורץ הדרך של תקשוב דרום במשרד החינוך, בראשותו של אלישע בבויף, לא נח לרגע. לאחרונה החלו לפתח מאגר משאבי למידה והוראה חדש באינטרנט. המאגר מצוי בתחילת דרכו ומכיל נכון להיום 1316 (ספטמבר 2009) פריטים ממוינים. מלאכת האיסוף ממשיכה ומומלץ לבקר במאגר מפעם לפעם.המאגר כולל מנוע חיפוש, בעזרתו ניתן לאתר חומרים ע"פ טקסט חופשי או קריטריונים קבועים. ניתן לשמור את החיפושים לצורך שימוש נוסף ולדרג כל פריט על פי איכותו. מבחינה מידענית מדובר על מאגר מידע משובח המאפשר איחזור מידע עפ"י תחומי דעת (לדוגמא, מדעי הטבע ומתמטיקה) או מקצוע (לדוגמא, מתמטיקה) או סוג פריט (לדוגמא, מערך שיעור). בנוסף לכך יש לכל פריט מידע דירוג איכות על פי כוכבים העוזר רבות למורה.

המטרה של מאמר זה הוא להבחין בין סוגי המיומנויות הנדרשות כיום לאיתור מידע דיגיטאלי בסביבה חינוכית וזאת על מנת לפתח את הדידקטיקה ההולמת של חיפוש המידע באינטרנט עבור המורים. המאמר מתייחס בעיקר לנקודת המבט של התלמידים, והקשיים שלהם ומתוך כך מציע כיוונים לבניית הדידקטיקה הנכונה והראויה של מידענות לבתי הספר. תהליך דליית המידע הוא תהליך מורכב למדי הדורש ידע ומיומנויות מתחומים שונים. במידה רבה יש לתאם את העברת המיומנויות האלו כתהליך שלם. יש צורך במודל הטמעה ספיראלי כדי לחשוף את התלמידים למיומנויות השונות תוך כדי אינטראקציה בין סוגי מיומנויות אלו ולא בהכרח שלב אחר שלב. המודל הספיראלי החושף את התלמידים בו זמנית למיומנויות של חשיבה ביקורתית, אוצר מילים ושפה, שיטות חיפוש וידע על פעולת החיפוש של מנועי החיפוש חשוב יותר מאשר העברה ליניארית של מיומנויות עפ"י שלבים (Enochsson, A)

סקירה שיטתית ומעובדת אודות דרכי חיפוש באינטרנט והשלבים הקוגניטביים השונים הנדרשים לצורך ביצוע המשימה המידענית. השלבים העיקרים הם: 1.זיהוי הצורך במידע, 2. הגדרת המידע הדרוש, 3. החלטה האם את המידע נשיג בגלישה, באינדקס או במנוע חיפוש 4. ניסוח שאילתות לחיפוש או מסלולי חיפוש באינדקס, 5. ביצוע החיפוש, 6. הערכה האם התקבל מידע רלוונטי, 7. בדיקה וקיטלוג המידע (אנליזה), 8. חקר המידע, 9. סיכום וארגון המידע שהתקבל (סינתזה), 10. הסקת מסקנה ראשונה על היקף המידע (הערכה) 11. החלטה כי המידע שהתקבל מספק תשובה לשאלה, 12. סיכום המידע ושילובו במקום המיועד, 13. הצגת המידע (הפצת המידע) 14. נטיקה. הסקירה השיטתית סוכמה ונכתבה על ידי מוטי קרניאל.