בלוגים בחינוך
מיון:
נמצאו 176 פריטים
פריטים מ- 141 ל-160
  • לינק

    לשם מה הבלוג? האם הוא משמש במה ייצוגית, או האם הוא משקף את תהליך הלמידה? אם מדובר בכלי של התלמיד עצמו, כלי שהמורה, וגם תלמידים אחרים ואפילו מבוגרים, מורשים להציץ בו, אי-אפשר לצפות שהתלמיד יעשה סדר לפני כל ביקור. לעתים קרובות מדי המבוגרים שמבקרים בבלוגים של תלמידים מצפים לראות את התוצר המוגמר, ואילו התלמיד עצמו "מציג" דברים שעוד בתהליך של התהוות. במילים אחרות, כתיבה אישית, בלי קריאה של מה שתלמידים אחרים כותבים, מאבדת חלק ממשמעותה. גם עבור תלמידים, לא רק הבלוג האישי מהווה סביבה להתייחסות, אלא המרחב הבלוגי בכללותה, הבלוגוספירה. אפילו אם רק ברובד הכיתתי, תלמידים צריכים ללמוד להתייחס לא רק למה שהם כותבים, אלא גם לכתיבה של עמיתיהם (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    Tom Haskins המלמד במכללה בקולרדו בארה"ב מסביר את החשיבות של כתיבת בלוגים כתהליך רפלקטיבי. התהליך של כתיבת בלוגים על ידי אנשים בכלל ועל ידי מורים בפרט הוא תהליך שבו אנו בעצם חושבים בקול רם, מציגים במרחב הציבור את מחשבותינו ואומרים את דעתנו. אנו מצביעים על התנסויות, מנסים להעביר על רגעים של השראה, אנו מגלים דברים וחושפים אותם וגם מעניקים לאחרים ידע או ניסיון חיים. לפני שהפך למורה במכללה היה הסקינס יועץ ארגוני בשוק הפרטי ועסק בייעוץ לחברות ותאגידים כמאמן (Mentor).

  • לינק

    ראיון מעניין עם Will Richardson מורה ומרצה בארה"ב הנחשב כ"גורו" של שימוש בבלוגים בבתי ספר ובחינוך. על פי תפיסתו של Richardson חשוב יותר בשלב הראשון שהמורים בביה"ס או המרצים במכללה יעשו שימוש בבלוגים להתפתחותם המקצועית ורק אחר כך יפעילו תלמידים או סטודנטים במטלות של כתיבת בלוגים. מורים צריכים לדעת כיצד להתעדכן באמצעות בלוגים וגם לכתוב בלוגים. מניסיונו כמורה המלמד בכיתה בעזרת בלוגים מציע Richardson להתחיל עם כל המכלול של עדכוני RSS בשיעורים הראשונים. התלמידים צריכים לדעת לנהל כלי RSS למעקב אחר פריטי מידע בבלוגים, כלומר לחשוף אותם למלאכת איסוף שיטתית שלאחריה יתחילו להבין את הדינאמיקה של בלוגים. לדעתו, על מנת להצליח בשילוב הבלוג בכיתה יש לקשור את התלמידים לקהילה דיגיטאלית רחבה יותר של המחוז או היישוב. החשיפה של התלמידים לקהילה דיגיטאלית מחוץ לביה"ס המסוגלת להכיר בערך התלמיד חשובה גם ללגיטימציה של תהליך הכתיבה שלו וגם למוטיבציה שלו לכתוב לקהילה דיגיטאלית שתעריך אותם בהתאם.

  • לינק

    הניסיון החינוכי מלמד כי חלק מהתלמידים בביה"ס שנחשפו בכיתה לכתיבה בעזרת בלוג ימשיכו להתבטא ולכתוב גם אחר שסיימו את לימודיהם באותו שנתון בחטיבה. מכאן המסקנה שמורים יכולים להעצים את התלמידים בהתנסות שיצרו באמצעות בלוגים במהלך השיעור בכיתה. מסקנות ראשוניות אלו מעלה Konrad Glogowski, דוקטורנט בביה"ס לחינוך באוניברסיטת אונטריו בקנדה המלמד כמורה בביה"ס תיכון ובחטיבת ביניים שם. Glogowski חוקר את כל המכלול של טיפוח קהילות חינוכיות באמצעות בלוגים בביה"ס והוא מדווח לעיתים על מסקנותיו בבלוג המרתק שלו proximal developmen. הגיע למסקנה במחקרו כי טיפוח תלמידים כותבי בלוגים היא פעולה רציפה הנמשכת מעבר לשנת לימודים יחידה. Glogowski רואה חשיבות רבה לטיפוח של קהילת תלמידים כותבי בלוגים בהם נפגשים באופן וירטואלי תלמידים מהשנתון הנוכחי עם תלמידים שהתנסו בכל בשנתונים הקודמים.

  • סיכום

    מאמר מעניין של גו'רג סימנס (George Siemens) המצביע על אילוצי הדיאלוג החינוכי הקיים כיום בכיתה או בסביבות מתוקשבות דומות כגון פורומים. מדובר במציאות שבה המורה או המרצה שלוט בכל התהליך וקובע את הכללים. כלומר, בדרך כלל, הלומד מגיב על סמך פרמטרים שנקבעו על ידי המורה. מרחב הלמידה של התלמיד או הלומד בעצם מוגדר ומגודר על ידי המורה או המרצה. מרחב למידה תחום זה אינו מאפשר חופש ביטוי וסקרנות לשמה. לדעת סימנס כלים מתוקשבים חדשניים כגון בלוגים יש באפשרותם לחולל שינוי בדינאמיקה של הדיאלוג החינוכי. מרחב למידה הקשור לבלוג או המבוסס בלוג יש לו פוטנציאל לשינוי ולהעמקת הדיאלוג החינוכי.

  • לינק

    ניסוי מחקרי בריטי חדש מצא כי חשיפת לומדים דיסלקטיים מבוגרים (גילאים 20-50) לכתיבה ממוחשבת ובלוגים יש בה כדי לשפר את יכולת השפה והתקשורת שלהם. הניסוי שנערך במרכז קהילתי בווילס באנגליה נערך בקרב לומדים דיסלקטים במסגרת חינוך לא פורמאלית למבוגרים. הניסוי כלל גם חשיפה לאמצעי מדיות מחשבים נוספים כגון מעבדי תמלילים ואינטרנט. תוצאות הניסוי הוכיחו כי הלומדים הדיסלקטיים המעורבים בכתיבת בלוגים מפתחים מיומנויות טובות של שליטה בהבעה שפה וצורות לשוניות בהשוואה לקבוצות לומדים דיסלקטיים אחרים. עם זאת נמצא כי לומדים דיסלקטים מבוגרים הנמצאים ברמת אינטליגנציה יותר נמוכה, אינם מפיקים מכך תועלת רבה. לכן, הוחלט בבריטניה להמשיך את ניסוי חשיפת הלומדים הדיסלקטים לבלוגים וכתיבה ממוחשבת על מנת לזהות בוודאות את האימפקט של בלוגים על התפתחותם ויכולותיהם הקוגניטיביות.

  • סיכום

    הויכוח החינוכי הגובר לגבי שילוב הבלוגים בחינוך בא לידי ביטוי במאמר שהתפרסם בדצמבר 2006 בכתב העת הבינלאומי International Journal of Instructional Technology and Distance Learning. הכותב העיקרי הוא פרופסור Terry Anderson מהאוניברסיטה הפתוחה בקנדה. המאמר משווה באופן שיטתי בין בלוגים ובין פורומים ממוחשבים בסביבות למידה ממוחשבות בחינוך. בלוגים בחינוך, יש בהם, אמנם, כדי לעורר למידה מעמיקה יותר ומעורבות רבה יותר מבחינת הלומדים, אך המורים זקוקים יותר מכל לכלי שליטה טובה יותר ולכלי נוכחות בתהליכים בשיעור המתוקשב ולכן לא ימהרו לנטוש את הפורומים כסביבה חינוכית ממוחשבת ( Donna Cameron and Terry Anderson)

  • לינק

    המורה קתי קאסידי מלמדת כיתות א' וב' בביה"ס בניו-זילנד בעזרת בלוג וגם באמצעות הקמת פרויקטים של מאגרי מידע שיתופיים מסוג ויקי. לכל תלמיד יש בבלוג הכיתתי מרחב יצירתי משלו בו הוא יכול להעלות עבודות, ציורים ודפים. אחת לשבועיים מקימים התלמידים יחד עם המורה קתי מרכז משאבים יעודי (על בסיס תוכנת ויקי) כלשהו המוקדש לנושאי העשרה בתוכנית הלימודים. כך לדוגמא, פותח מרכז משאבים כיתתי המוקדש לדינוזאורים על כל ההיבטים והתלמידים בכיתות ב' משתתפים בתהליך. גם בארה"ב יש התרחבות של יישומי מחשב בחינוך המבוססים על בלוגים וכתיבה. על פי דיווחים שונים יש כבר 18 אלף בלוגים חינוכיים של מורים ברחבי ארה"ב.

  • סיכום

    כאשר נותנים לתלמידים או סטודנטים בכיתה להתמודד עם כתיבת בלוגים בכיתה יש חשיבות רבה להקנות להם מיומנות של איסוף מידע שיטתי. איסוף המידע הוא בסיס שיטתי לכתיבה עשירה יותר ועל כן חשוב שהתלמידים או הסטודנטים ינהלו במקביל מערכת עדכוני מידע המבוססת על עדכוני RSS, כלומר, מנגנון העוקב ארי מה חדש באתרים או במאגרים ומדווח על כל מיידית. כתיבת בלוג מחייבת ראייה מעודכנת של הלומד ולכן חשוב להכשיר אותו למנהל מנגנון מעקב עדכונים מסוג RSS. בלוג טוב בחינוך חייב לשקף שימוש במקורות מידע מגוונים, מדויקים ומעודכנים ומכאן הנחיצות של אימון הלומדים לעקוב אחרי מקורות מידע מעודכנים, לבחור מתוכם פריטי מידע באופן מושכל ולשלבם באופן מושכל בבלוג שכתבו. מיומנות של כתיבת בלוג המבוססת על מעקב עדכוני RSS היא חלק בלתי נפרד מהמאמץ הפדגוגי להקנות להם מיומנויות מתקדמות של אבחנה ביו טפל לעיקר, כתיבה ביקורתית ומידענות.

  • מאמר מלא

    במחקר נבחנה השאלה המרכזית: "האם בלוג מעשיר את עולמו של הלומד בקורס אקדמי והאם יש לו יתרונות על כלים אינטרנטיים אחרים ללמידה. הממצאים מלמדים כי סטודנטים ראו בבלוג כלי יעיל ונוח ללימוד בעיקר מול עצמו אבל גם בהשוואה לכלים אחרים. עוד נמצא כי סטודנטים תפסו את הבלוגים ככלי טוב לשימוש לאחר הקורס בעיקר בהיבטים של ניהול ידע. מתוצאות המחקר נמצא כי כי לא קיים קשר בין הכרות קודמת של עולם הבלוגים לשימוש בבלוגים. הבלוג נתפס ככלי אינטואיטיבי וקל לשימוש גם אצל סטודנטים שלא הכירו אותו קודם לכן. לאור הממצאים הגיע המחקר למסקנה כי התשובה לשאלה הרחבה היא חיובית. בלוג נתפס ככלי המעשיר את עולמו של הלומד בקורס ונתפס ככלי טוב ונוח לשימוש בקורס (עפר לוי)

  • לינק

    עד לפני שנתיים המושג של קהילות מקוונות התייחס ברוב המקרים לפורומים תחומים (שיש בהם חברים קבועים, לומדים בקורס מתוקשב או חברים מוגדרים על ידי סיסמה ). לאחרונה עובר תחום הקהילות המקוונות שינוי תפיסתי עם התפתחות קהילות כותבי הבלוגים שאינם קהילות ליניאריות ואינן בנויות על פורומים מוגדרים כאלו ואחרים. מאמרה החשוב של Nancy White שהתפרסם לאחרונה בארה"ב מצביע על כך כי השילוב בין בלוגים לקהילות עניין מציין שלב חדש בהתפתחות עולם הקהילות המתוקשב. כותבי הבלוגים הם המעניקים לקהילה המקוונת את סימני הזהות שלה, באופן שפריטי התוכן שלהם מעניקים זהות לקהילה וגם יוצרים אינטראקציה בין חברי הקהילה. חשיבותו של המאמר הוא בעובדה שהוא מתווה טקסונומיה משמעותית להיווצרות קהילות מקוונות בהקשר של יצירת תוכן .

  • מאמר מלא

    ההתפתחות של תחומי המחשבים בחינוך בשנים הקרובות תושפע יותר מכל מכניסת טכנולוגיות המידע מסוג WEB 2.0 לתחומי התקשוב החינוכי. טכנולוגיות ה- WEB 2.0 יחוללו שינוי בדרכי היישום של האינטרנט בכיתות הלימוד, אך המעבר כרגע כרוך בשינוי תודעתי שאינו קל לאימוץ. כולם, חוץ ממערכות החינוך, משתדלים להיות חלק ממהפכת ווב 2.0. אבל מה זה בעצם ווב 2.0? במה הוא שונה מהאינטרנט הישן (שכעת נהוג לכנותו ווב 1.0)? איזה אתרים ויישומים אפשר לכרוך תחת ההגדרה הלוהטת הזאת? במה שונה הטכנולוגיה שמניעה אותו? איך הוא משפיע על הסוציולוגיה של הרשת, וכיצד הוא מושפע ממנה? אסופה רטרוספקטיבית של מקורות מידע שהתפרסמו בשנה האחרונה בנושא, לרבות מבחר דוגמאות המדגימות את היישום האפשרי של טכנולוגיות הווב 2.0 על דפוסי העברת המחשבים והאינטרנט בחינוך הגבוה ובבתי הספר (עמי סלנט)

  • לינק

    אסופת קישורים של בלוגים חינוכיים משנת 2006 של מורים ומרצים שהוצגו לאחרונה כדוגמאות מייצגות של בלוגים בחינוך. בלוגים להוראת המתמטיקה, בלוג לקבוצת לומדים קטנה, בלוג לקבוצת לומדים גדולה כולל הורים, בלוג כיתתי, בלוג להתפתחות מקצועית ועוד.

  • לינק

    המחבר, מורה מוביל וסגן מנהל בבית ספר יסודי באנגליה, מתאר את ניסיונו בשילוב מערכת בלוגים כסביבה לימודית ממוחשבת בכיתה ו'. המטרה הייתה לייצור למידה עצמאית ורפלקטיבית המבטאת גם את קולם של התלמידים ותחומי העניין שלהם. הסביבה הממוחשבת הלימודים הקודמת בה התנסו התלמידים ביצירת תכנים באתר אינטרנט הפכה להיות טכנית במהותה והמורה חיפש סביבה ממוחשבת יותר מאתגרת ויותר רפלקטיבית. המערכת שנבחרה היא ELGG, תוכנה חופשית (Open-source) לחינוך שמשלבת כתיבה ממוחשבת, מאגר משאבים אישי ופורטפוליו דיגיטאלי כסביבה אינטגרטיבית אחת. היתרונות של ELGG בחינוך היא יכולתה הידידותית להפוך לסביבה לימודית מותאמת אישית ומקושרת חברתית ( מבוססת קהילה מקוונת). הסקירה מתארת את כל תהליך העבודה וההטמעה של המערכת הממוחשבת בכיתה ותחומי העניין שהתפתחו בקרב התלמידים (Miles Berry)

  • לינק

    קורסים אקדמאיים הנערכים בארה"ב ובאנגליה מתחילים להשתמש בבלוגים שיתופיים כתחליף לאתר קורס סטנדרטי. אחת הדוגמאות המוצלחות הוא הבלוג השיתופי של קורס הכתיבה האקדמאית במכללת Middlebury College's בארה"ב. הבלוג השיתופי של הקורס יוצר מרחב וירטואלי המשמש כמקום מפגש לסטודנטים הלומדים במהלך השנה בסדנאות הקורס. בלוג על-כיתתי מסוג זה נקרא גם Motherblog. מתוך המרחב המשותף הזה מתפצלים לינקים לבלוגים יחידניים של הסטודנטים בקורס. בסרגל מצד ימין בבלוג הקבוצתי/שיתופי ניתן לראות את הקישורים לבלוגים שמנהלים וכותבים הסטודנטים בקורס. היתרון של בלוג שיתופי המתפצל לבלוגים יחידניים מבטא העצמה הניתנת לסטודנטים לכתוב באופן פעיל כמהלך יצירתי ושוטף שאינו בהכרח תגובה להודעה וליוזמה של המרצה (כפי שנעשה בפורומים מתוקשבים). עוד מתברר, כי ארגון המידע בצורה כזו נוח לסטודנטים יותר מאשר פורום מתוקשב (עמי סלנט)

  • לינק

    תלמידי כיתות י"א בישראל מנציחים את קורות חייהם של ניצולי שואה ואת שעבר עליהם בתקופת מלחמת העולם השנייה. התכנית פועלת זו השנה השנייה במחוז בערים כפר סבא, רעננה והוד השרון. במהלך עבודתם, התלמידים חוקרים את נושא השואה תוך התוודעות עמוקה לחייו וקורות משפחתו של אחד הניצולים. הפעילות המידענית נפתחת בחיפוש מידע אודות מוצאם של הניצולים – סביבת מגוריהם בתקופת היותם ילדים וקורות חייהם מאז ועד היום. וכוללת גם ראיון ותחקור אישי של הניצולים. התלמידים חושפים קשרים משפחתיים ומגלים מידע רב על הקהילה של הניצול ועל משפחות יהודיות נוספות. התהליך כולו מתועד ביומני רשת (בלוגים) הנגישים לכל מנועי החיפוש, ומהווים מאגר מידע (זהבה אפל)

  • לינק

    סקירה מעניינת ושיטתית אודות המתודיקה של שילוב בלוג בהוראה ובלמידה באנגלית כשפה זרה בביה"ס. המורים יוצרי הסקירה המלמדים ביפאן והעוסקים בהדרכת מורים והכשרת מורים לאנגלית מדגימים בסקירה השיטתית כיצד להתחיל את מלאכת יצירת הבלוג הכיתתי, כיצד לשלב את התלמידים או הסטודנטים להוראה וכיצד לקשור את הבלוג החינוכי לאסטרטגיות ההוראה שלהם בהוראת האנגלית.

  • סיכום

    עדות מעניינת של מורה בכיתה ח' המלמד כיצד שימוש בבלוגים בכיתה קידם את התלמידים מעבר ללמידה הרגילה והרחיב את אופקיהם והתעניינותם. המורה הפעיל בכיתה ח' בארה"ב למידה מבוססת בלוגים תוך יצירת תהליך כתיבה המבוסס על קריאה במקורות היסטוריים. כתוצאה מהפעלת התלמידים בכתיבה פעילה של בלוגים הלכה ונוצרה בכיתה רשת סמנטית (semantically organized connections) וגם קהילת לומדים פעילה. התלמידים קראו הרבה וסיכמו את מקורות המידע בבלוגים שלהם. הקשרים שנוצרו בין התלמידים התבססו על ידע פעיל ומשמעותי משל עצמם (Konrad Glogowski)

  • לינק

    המאמר בוחן מודלים תיאורטיים שונים הקשורים לפיתוח תחום הבלוגים כאתגר אינטלקטואלי ללומדים. המאמר טוען כי אין לראות בבלוגים כלים טכנולוגיים גרידא ללמידה והוראה אלא ככלים מצביים להתנסות פדגוגית לכל דבר. לכן, השימוש האפקטיבי ביותר בבלוגים צריך להיות לרוחב תכנית הלימודים ולא באופן מבודד ונפרד בשיעורי התקשוב בלבד. כתיבת הבלוגים על ידי לומדים וסטודנטים מאפשרת פיתוח רפלקטיבי אישי לצד מימוש יכולת הפצת מידע לעמיתים שהיא חשובה לכל לומד (Terry Mockler)

  • לינק

    David Warlick, אחד האנשים היותר מעניינים בתחומי ההוראה החדשנית באמצעות התקשוב החינוכי בעולם אסף בשנה האחרונה כמה וכמה עדויות מעניינות ממורים ברחבי ארה"ב וקנדה גורמי ההנעה של תלמידים בכתיבת בלוגים. Warlick ניסה להגיע לשדה על מנת להבין מה הסיבות שגורמות לילדים לרצות לכתוב בלוגים בביה"ס. מעדויות שנאספו ממורים בבתי ספר נמצא כי: התלמידים חשים שלא רק המחנך שלהם רואה את מה שכתבו בבלוג, אלא גם כל העולם והדבר מעצים אותם. מורים מעידים כי רמת המוטיבציה של תלמידים לכתוב ולעדכן את הבלוג שלהם עולה על כל התנסות מתוקשבת אחרת הזכורה למורים מזה 15 שנה. מאחר ולתלמידים אין בעצם שום כוח בכיתה ובביה"ס הם חשים שכתיבת הבלוג מעצימה אותם. הם חשים שהם נמצאים באותו "מגרש משחקים" עם עולם המבוגרים. התלמידים שעובדים על הבלוגים החינוכיים משקיעים בכך יותר מחשב ויותר עבודת עריכה מאשר כל חיבור מודפס אחר שכתבו אי פעם.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין