ארה"ב
מיון:
נמצאו 339 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    המאמר דן במחקר הנוגע לאפקטיביות השותפות בית ספר-משפחה על מנת לעודד הצלחה אקדמית של תלמידים בארה"ב. המאמר מדגיש את תפקידם המרכזי של מורים כמומחים בפדגוגיה בבניית קשר עם משפחת התלמיד ובמתן משוב אודות התלמיד. המאמר מספק גם מידע לגבי הרעיון של הפיכת ביקורי הבית לפורמליים, ולגבי הכשרה ותשלום למורים עבור מאמציהם (Kronholz, June, 2016).

  • תקציר

    מחקר זה בחן את ההשפעה של שילוב מחשב (1:1) בכיתה על הישגי התלמידים בבתי ספר תיכוניים באוהיו כפי שנמדדו באמצעות ביצועים במבחן סיום הלימודים של אוהיו (Ohio Graduation Test). הביצוע הכולל של התלמידים וההישגים בתחומי תוכן ספציפיים במתמטיקה, קריאה, מדעים, מדעי החברה וכתיבה לא הושפעו באופן מובהק משילוב מחשב (1:1) בכיתה. בתי ספר טיפוליים אשר השתמשו במחשב נטבוק (netbook) יצרו את השינוי הכולל הגדול ביותר בציונים (Williams, Nancy L.; Larwin, Karen H, 2016).

  • תקציר

    למידה ניידת (mlearning) היא מגמה שמתחילה לצמוח בבתי ספר, העושה שימוש בטכנולוגיות ניידות שמציעות את הכמות הגדולה ביותר של גמישות בהוראה ובלמידה. חוקרים מצאו שאחד מהחסמים העיקריים ללמידה ניידת יעילה בבתי ספר הוא היעדר התפתחות מקצועית של מורים. התוצאות מסקר להערכת צרכים ומסקר הערכה לאחר השתתפות בסדנא מתארות את צורכי ההתפתחות המקצועית של מורים, מדריכי טכנולוגיה ומנהלים המטמיעים יוזמה של למידה ניידת מגן הילדים ועד בית הספר התיכון על פני 21 מדינות בארה"ב (Crompton, Helen; Olszewski, Brandon; Bielefeldt, Talbot, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן את היישום של פלטפורמה מסוג ויקי (wiki) לצורך תכנון שיעור עבור מתכשרים להוראה בקורס לשיטות הוראה כללי לתואר ראשון, בתכנית להכשרת המורים באוניברסיטה במערב התיכון של ארה"ב. המחקר משתמש בתוצאות של שני מערכים נפרדים של ניתוח הכוללים 159 משתתפים. מתכשרים להוראה בקורס זה נדרשו לפרסם את חמשת מערכי השיעור הראשונים של יחידות ההוראה שלהם לאתר הוויקי של הקורס. כל מתכשר להוראה נדרש לנתח מספר מערכי שיעור של חבריו לכיתה ולספק משוב קונסטרוקטיבי אשר מחברי השיעור יוכלו לשלב בשיפור יחידות ההוראה שלהם (Salajan, Florin D.; Nyachwaya, James M.; Hoffman, Jeanette G.; Hill, Brent D., 2016).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ קורא תיגר על הטענה שהטעם ללימודי תכנות בבתי ספר הוא הכנת התלמידים לשוק העבודה: "השבוע לארי קובן פרסם מאמרון שמגיע למסקנה דומה, אבל הוא דווקא מגיע אליה לא על ידי חיזוי העתיד, אלא במבט על העבר. קובן סוקר את ספרו של רוברט גורדון, The Rise and Fall of American Growth, שיצא לאור השנה. בעיני קובן, המחקרים של גורדון מסייעים לערעור הרציונל הרווח לרפורמות בבתי הספר – הציפיה שהדגש המרבי בבתי הספר צריך להיות על הכנת התלמידים לשוק העבודה. ללא ספק הערעור הזה מהווה תרומה חיובית לחינוך. אותו רציונל כלכלי מתעלם מהמטרות האחרות של מערכת חינוכית בחברה דמוקרטית – הכשרת אזרחים שמסוגלים ליטול חלק פעיל בחברה שלהם, ובניית אדם השואף להגשים את עצמו במלוא מגוון יכולותיו. הניתוח ההיסטורי של גורדון פותח פתח לחזרתם של אלה למרכז העשייה החינוכית" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    Ithaka S+R הוא שירות יעץ ומחקר של ITHAKA – ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית לנצל את טכנולוגיות המידע הדיגיטליות המתפתחות לצורך שימור תכנים מדעיים ולקידום המחקר וההוראה. סקר הסגל האקדמי נערך על ידי Ithaka באופן קבוע מאז שנת 2000 מדי 3 שנים. מטרתו של פרויקט זה לספק תמונה תקופתית על הניסיון המעשי והתפיסות של אנשי הסגל שקשורות לתקשורת המדעית ולשימוש במידע ולעמוד על שינויים והתפתחויות בתחום. חשיבותו של הסקר רבה מאחר ולאופן השימוש של אנשי הסגל במידע והשקפתם לגבי התקשורת המדעית יש השלכות גם על הספריות, ההוצאה לאור המדעית, גופי מימון, האסטרטגיה הארגונית באוניברסיטאות והאקדמיה בכלל (יפה אהרוני).

  • סיכום

    המאמר מבוסס על חמש הרצאות נשיאותיות בכינוסי AERA בחמישים השנים האחרונות שהיוו ציוני דרך במחשבה ובמעשה החינוכיים, ועוקב אחר התפתחות של מחקר על הוראה ועל הכשרת מורים כמו גם אחר השפעות קריטיות של המחקר על מדיניות ומעשה הקשורים להכשרת מורים והערכת מורים בארה"ב. הדיון מראה כיצד הרצאות אלה שיקפו התפתחות ואתגרים במחקר בהתאמה למאפייני הזמנים שבהם הן נישאו. הדיון גם מאתר השפעות מרכזיות של עבודות אלה על איכות ההכשרה, על הערכה של אפקטיביות מורים ועל תפיסות מתחרות על אחריותיות מורים.המאמר מסתיים בדיון על תפקיד הפוליטיקה בהצבת מדיניות חינוכיות, קריאה לחוקרי חינוך להרחיב את הידע והיכולות שלהם ולהיות מעורבים באופן בונה יותר בזירות פוליטיות ומדיניות (Linda Darling-Hammond).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מייחד את המאמרון שלו למה שהוא מוצא כנקודת אור בתחום התקשוב החינוכי: "ואם, למרבה ההפתעה, נקודת אור כזאת באה מלמעלה, ממקומם של מעצבי המדיניות, כדאי ורצוי לציין זאת. כאשר אדם בעל תפקיד מרכזי, אדם שבכוחו להשפיע, מבטא גישה חינוכית אמיתית כלפי התקשוב, זה בהחלט ראוי לציון. כך היה לפני שבוע כאשר קראתי מאמרון של ג'וסף סאות (South) המנהל של המשרד לטכנולוגיה חינוכית בממשל האמריקאי. מעניין לציין שהמאמרון התפרסם ב-Medium שהוא מרחב אינטרנטי פתוח המפרסם מאמרונים על מגוון נושאים מגישות מגוונות. בתוקף תפקידו סאות בוודאי היה יכול לפרסם את דבריו בדרכים רשמיות, וסביר להניח שמסמכים רשמיים אכן מתפרסמים כך. לאור זה ההחלטה לפרסם על גבי פלטפורמה פומבית מעידה על הרצון של סאות לא סתם להסביר את שורשי המדיניות שלו, אלא גם לעורר התייחסות" (ג'יי הורוויץ).

  • תקציר

    תגובה להתערבות (Response to intervention) יכולה להיחשב כפרקטיקה יומיומית בחלקים רבים של ארה"ב, בעוד שבפינלנד, מתעצבת רק לאחרונה מסגרת חדשה של תמיכה בלמידה. הבחירה בפינלנד כשותף השוואתי עבור נייר מדיניות זה מוצדקת מאחר והייתה התייחסות נרחבת למערכת החינוכית שלה על בסיס התוצאות הטובות שזכתה להן במסגרת מבחני פיז"ה (Bjorn, Piia M.; Aro, Mikko T.; Koponen, Tuire K.; Fuchs, Lynn S.; Fuchs, Douglas H., 2016).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מקונן על הפקעת הובלתו של תחום התקשוב החינוכי מידיהם של אנשי חינוך בידי יזמים והי-טקסטים. הוא מצר על כך ש"מצד אחד אפשר להפיק נפלאות מהכלים שעומדים לרשותנו, אך מצד שני אותן נפלאות באות לביטוי בדרכים מאכזבות ביותר" (ג'יי הורוויץ).

  • סיכום

    המחקר המוצג במאמר הוא מחקר אקספלורטיבי העוסק במהותו של גן הילדים בעידן שבו יש דרישות לאחריותיות והדגשת יתר של פיתוח כישורים אקדמיים כבר בגיל הרך. בדוח שכותרתו "משבר בגן הילדים" (Miller & Almon, 2009) הזהירו המחברים שגן הילדים בארה"ב השתנה רדיקלית לאור שני העשורים האחרונים ושדרכי למידה הולמות מבחינה התפתחותית שאורגנו סביב משחק, חקר ואינטראקציות חברתיות הומרו בתוכנית לימודים מרשמית, הכנה למבחנים ומיקוד ברור על בניית כישורים אקדמיים, עד כדי הפיכת כיתת הגן לכיתה א'. עורכי המחקר הנוכחי בדקו את הקשר בין למידה בגיל הרך ולמידה בגיל מאוחר יותר בהנחה שתוכן הלמידה וארגונה בגיל הרך משפיעים משמעותית על למידה. שאלות המחקר: (א) עד כמה ובאילו ממדים השתנתה חווית הגן בבית ספר ציבורי בין 1998 ל-2010 ? (ב) האם ב-2010 גן הילדים הוא כיתה א' החדשה? (ג) האם שינויים בגן הילדים לאורך זמן זה שונים בגנים המשרתים ילדים הזכאים לארוחה חינם ו/או ילדים שאינם לבנים? (Bassok, D., Latham, S., & Rorem, A).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ שופך מים צוננים על ההתלהבות העולה מכתבתו של רועי ציקורל (ציקו) באתר "הגיע זמן חינוך" לגבי רשת אלט-סקול (AltSchool): "אינני יכול להעיד על איכות הלמידה בבתי הספר של AltSchool, ואני נוטה לחשוב שגם ציקורל איננו יכול לעשות זאת. צילומים של ילדים מחייכים, ציטטות של הורים שמרוצים ממה שקורה בבית הספר, ועיצוב שיווקי נוצץ ביותר הם אולי עדות מרשימה, אבל הם אינם מלמדים על הצלחה חינוכית (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    המאמר מתמקד בסקר ה-2015 Education Next על רפורמות בית-ספריות בארה"ב. הנושאים שנידונו כוללים את ממצאי הסקר לגבי עמדות הציבור האמריקני; מדידת הביצועים של בתי ספר ומורים; השקפותיו של ראש עיריית ניו יורק ביל דה בלאזיו (Bill de Blasio) לגבי מבחנים מתוקננים; והעברת הצעת החוק של האצלת הסמכות מחדש בידי בית הנבחרים (Henderson, Michael B.; Peterson, Paule.; West, Martin R, 2016).

  • לינק

    אם ילדיכם יושבים בכיתה על שטיח במעגל סביב המורה, לומדים חשבון דרך הקמת "גינה יפנית", ואינם נתבעים למטלות רציניות – כדאי שתתחילו לדאוג. מאמר מרתק שפורסם בסיטי ז'ורנל, על כשלון החינוך הפרוגרסיבי ועל חשיבותה של תכנית לימודים עשירה ותובענית (סול סטרן).

  • לינק

    ילדים אמריקניים גרועים במתמטיקה כבר למעלה ממאה שנה כעת. מאז 1895, רפורמטורים חינוכיים מקוננים על "התוצאות הדלות" של האמריקנים בתחום. במהלך השנים, מבקרי החינוך המתמטי בארצות הברית שבו והעלו קבוצת האשמות מוכרות, כגון: הכשרת מורים לא מספקת, מוטיבציה עמומה של תלמידים ותכנון לימודים חסר ברק של הסגל. הוויכוחים של היום אודות הסטנדרטים המתמטיים הממשלתיים (Common Core mathematical standards) הם רק האיטרציה האחרונה של ויכוח זה (Christopher J. Phillips).

  • סיכום

    טכנולוגיות חדשות של כלכלה שיתופית מאפשרות למורים להעלות לרשת תוצרים של עבודתם, ולמכור אותה למורים אחרים. בארה"ב כבר יש אתרים משגשגים בנושא, וסנוניות ראשונות נראות גם בישראל – למרות ההסתייגות של חלק מהמורים מעצם הרעיון (תמירה גלילי, 2015).

  • סיכום

    הקשר המחקר המוצג במאמר הוא מגמת התביעה המודגשת לאחריותיות בחינוך בארה"ב לפיה מורים נדרשים לתוצאות למידה מהירות הנמדדות בדרך כלל במבחנים, וגם חווים סנקציות בתהליך זה. מחקר זה נערך בקרב קבוצות מורים במסגרות של עמיתות "אוניברסיטה – בית ספר" ומצביע על השפעות שונות ולעתים בלתי הוגנות כלפי המורים ובתי הספר שסביבות האחריותיות השונות יוצרות. המחקר תורם להבנות קיימות על למידה מקצועית של מורים בהקשר של רפורמות פוליטיות חינוכיות קיימות. ספציפית, הוא מחזק את הנרטיב של אחריותיות עתירת סיכון והשפעותיה על ההוראה ובהן: צמצום קוריקולרי, הוראה למבחן או המבחן כתוכנית הלימודים ועוד (Jacobs, J., Burns, R.W., & Yendol-Hoppey, D).

  • לינק

    קוראי הספר מוזמנים להצטרף אל חוקרת ישראלית, שתחום מומחיותה הוא הכשרת מורים, למסע מחקר בן ארבעה וחצי חודשים בבית ספר לחינוך באוניברסיטה אמריקאית. שהייה ארוכה כזו היוותה חוויה אישית־מקצועית ייחודית העמוסה באירועים ובהתנסויות ואפשרה לבצע מחקר מעמיק ורחב. כניסה של חוקרת, חברת סגל ותיקה בהכשרת מורים, למוסד שליבת עיסוקו דומה, הציבה אתגרים מרתקים וחשפה הבדלים בין תפיסות עולם מקצועיות ובין דרכי ההתנהלות ואופני העבודה של אנשי הסגל (לאה שגריר).

  • סיכום

    המאמר מתבונן בהתפתחויות בתחום ההוראה המקוונת והוראה בסיוע מחשב, תוך התמקדות במאמצים להשתמש בנתונים שניתן לאסוף בעת שהתלמידים מבצעים פעילויות למידה תוך שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות כדי לספק משוב ספציפי וכדי להדריך תכנון לימודים מותאם-אישית. המאמר מציין את AltSchool, רשת קטנה של בתי ספר שנוסדה על ידי מקס ונטילה (Max Ventilla). נושאים אחרים כוללים קורסים מקוונים פתוחים רבי משתתפים (MOOCs) ועלייתן של ההשקעות בחברות של טכנולוגיה חינוכית (Byrnes, Nanette, 2015).

  • סיכום

    התביעות ממערכות החינוך בשני העשורים האחרונים רבות וניתן לומר שלא היו דומות להן לפני כן. באופן בולט יש דרישה לשוויון בחינוך ולתוצרים שווים לכל התלמידים כולל מיעוטים ותלמידים מאוכלוסיות חלשות, ולמצוינות והצמחת כל הלומדים להיות בעלי יכולת לחשוב, להצדיק, לתקשר ליצור ולפתור בעיות בדרכים שיאפשרו להם להיות שותפים אפקטיביים בחברה של המאה ה-21. טענת הכותבים היא שמערכות החינוך לא השתנו בהתאם. לדעתם ההוראה באמריקה כיום היא "לא-שיטה" (non-system) של נסיבות מקריות ולא תוצר מתוכנן המוביל למטרות הנ"ל. באמריקה קיימים פערי הישגים בין אוכלוסיות מיעוטים כבר מהכניסה לגני ילדים והם הולכים ומתרחבים לאורך הזמן. ארה"ב אינה נמצאת במקום גבוה במבחנים בין-לאומיים (מקום 17 בקריאה, 20 במדעים ו-27 – במתמטיקה), גם כתוצאה מרמות העוני והאפליה התורמות בבירור לתוצאות אלה (Mehta, J., Theisen-Homer, V., Braslow, D., & Lopatin, A).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין