אפליה
מיון:
נמצאו 7 פריטים
פריטים מ- 1 ל-7
  • סיכום

    במחקר זה השתתפו עשרים מרואיינים ספרדים מהחברה החרדית, בני 30–42, שלמדו בנערותם בישיבות חרדיות אשכנזיות ליטאיות בישראל בשנים 1993 עד 2010, שסיפרו על חוויותיהם. איסוף הנתונים נעשה באמצעות ריאיון פתוח חצי מובנה מתוך מבט לאחור על אירועים וחוויות בעברם. מניתוח הראיונות עולות שלוש חוויות מרכזיות: הגירה, החרגת המנטליות המזרחית והדרת המורשת התורנית המזרחית

  • תקציר

    היעדרה של תיאוריה חינוכית מקיפה בנוגע למערכת כללי לבוש מביאה להיענות לנורמות של הקהילה כאמצעי לקבוע מה ראוי ללבוש ועל מה יש להעניש. היענות ויישום של קודים ספציפיים של לבוש עלולים להביא, ולמעשה מביאים כבר עתה, להתנהלות לא עקבית בסוגיה זו ולהפרה של זכויות תלמידים. אחת התוצאות השליליות של קביעת כללי לבוש לא עקביים כרוכה בהשפעתם באופן לא פרופורציונלי הן על תלמידות (נשים), והן על תלמידים ותלמידות שאינם לבנים, המסומנים בתוך כך כמיניים ונחותים. נשים עוברות אובייקטיביזציה ואילו לגברים מייחסים חוסר יכולת לשלוט בתשוקותיהם המיניות.

  • סיכום

    בקנדה לומדים מתכשרים להוראה על האפליה והבריונות בחברה ובבתי ספר נגד תלמידים השייכים לקהילת הלהטב"ק ועל הדרכים להתמודד עם נורמות וציפיות הטרו-נורמטיביות דכאניות ומגבילות. מחקר זה בוחן את האפקטיביות של תוכנית לימודים זו שעוברים המתכשרים, ועוקב אחר הדרכים שבהן פרחי ההוראה מתמודדים עם תופעות של עוול ותוקפנות כלפי תלמידים להטב"קים בשטח בית הספר, תופעות שהם עדים להן במסגרת התמחותם בשדה.

  • תקציר

    בחטיבת הביניים אלון ברעננה סירבו להכניס תלמידות בטענה שלבשו מכנסיים קצרים מדי, שלא עמדו בקוד הלבוש של בית הספר. בתגובה לכך הפגינו בימים שלאחר מכן מאות תלמידות בתיכונים ובחטיבות ביניים ברחבי ישראל, במה שכונה "מחאת המכנסונים". אחת מטענותיהן המרכזיות של המפגינות היתה שקוד הלבוש מפלה בנות לרעה בהשוואה לבנים. טענה זו מוצאת הד במאמר זה, הקובע כי רוב קודי הלבוש בבתי ספר מגבילים את לבושן של תלמידות הרבה יותר מאשר את לבושם של תלמידים.

  • תקציר

    רבים תופסים את בתי הספר כמרחבים ייחודיים המקדמים שוויון בין הגזעים. איפיון זה של בתי הספר מבוסס על ההנחה לפיה המורים עצמם נקיים מהטיה גזענית, תומכים בשוויון גזעי ואף מלמדים מתוך תפיסה זו. אך לצד תפיסה זו, וכנגדה, קיים תיעוד שהצטבר לאורך שנים רבות המוכיח דווקא את תפקידם של בתי הספר ושל המורים בהנצחת אי השוויון.

  • תקציר

    מאמר זה מציג מחקר שעשה שימוש בנתונים אודות ציוני עבודות גמר של תואר ראשון ותזות (לתואר שני) באוניברסיטה פולנית גדולה, כדי לזהות אפליה אפשרית ביחס למגדר או למשיכה גופנית. כדי לבחון סוגיה זה, התמקד החוקר בפער בין הציונים שהעניק המנחה האישי, המכיר את הסטודנט/ית, לבין ציוני השופט החיצוני, שעל  פי רוב לא מכיר ולא אמור להכיר את הסטודנט/ית/ מכאן גם הונח שלמרכיב המשיכה הגופנית אין השפעה ולמגדר יש השפעה אך היא פחותה, כיוון שלא תמיד ניתן לדעת לאיזה מגדר שייך הנבחנ/ת.

  • תקציר

    כיצד מטפלת מערכת החינוך במגזר הבדואי, ובמיוחד בילדים בדואים הסובלים ממוגבלות פיסית? בשאלה זו עסקה הרצאתו של ד"ר איברהים אבו עג'אג' בכנס יובל לתוכנית האינטגרציה בחינוך: שילוב, הדרה ושינוי חברתי שנערך ביוני 2018 ברמת-גן.בנגב מתגוררים 270 אלף בדואים, כ-128 אלף מהם ב-35 כפרים לא מוכרים. זו הקבוצה הענייה ביותר בישראל, הסובלת משיעורי האבטלה הגבוהים ביותר. לדברי המרצה, הכפרים הבלתי מוכרים מצויים בבועה משפטית ופוליטית, וסובלים מאפליה בתקציבים ובתכנון. אפליה זו מתבטאת בתחום החינוך בהיעדר בנייה מספקת של בתי ספר וכתוצאה מכך ילדים רבים נאלצים לעבור מרחק רב כדי להגיע ללימודים. במציאות בה רק לנשים בדואיות מעטות יש רישיון נהיגה, הדבר קשה במיוחד.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין