-
לינק
מאמר מעניין אודות השינוי הפדגוגי הנדרש כיום בלמידה הקיימת. הפדגוגיה שהיתה מבוססת עד כה בעיקר על ציר תכנים וצבירתם ע"י תלמידים הולכת ומאבדת את אחיזתה נוכח השינויים האדירים בהשגת ידע ונגישות לידע בעולם . הפדגוגיה שתתפתח בעתיד תתבסס יותר על ארגון הלמידה והבנה ע"י הלומד ופחות ע"י צבירת ידע באמצעות סטנדרטים. אבל המעבר מצבירת תכנים וידע להבנה תלוי בראש ובראשונה ביצירת מצבי למידה אותנטיים לתלמידים בבתי הספר או לסטודנטים באוניברסיטה ( CIOLAN, Lucian).
-
תקציר
מחקר זה ניסה לזהות את היבטי הלמידה של סימולציות מבוססות צוות באמצעות ניתוח של אירועים אתיים שנחוו על ידי 50 מתמחי הוראה. מודל של ארבעה ממדים הופיע: ללמוד לקבל החלטות בסביבה "תומכת-סולחת"; ללמוד לפתח סטנדרטים של דאגה; ללמוד לצמצם התנהגות לא נאותה; וללמוד לפתח גישה אינטגרטיבית. מרבית הסימולציות היו שונות מהאירועים המקוריים. הסיבה לאי-ההתאמות הללו עשויה להיות נעוצה בעובדה שקבלת ההחלטות של המתמחים תלויה במידה רבה בהקשר ובאנשים המעורבים. הממצאים מראים שעל תכניות הכשרת מורים לשלב סימולציות מבוססות צוות כחלק אינטגרלי בתכנית הלימודים שלהם ( .Shapira-Lishchinsky, O).
-
סיכום
תפיסת ההוראה כמקצוע דינמי, תלוי מצב ומשתנה מניחה שתהליך ההתפתחות המקצועית של המורה מתחיל כבר בשלב ההכשרה ונמשך לאורך החיים המקצועיים. אחרי תהליך ההכשרה מתחיל שלב הכניסה להוראה שהוא גשר בין ההכשרה לבין העבודה בפועל בהוראה. שלב זה כרוך בתהליכי הסתגלות מקצועיים בדגש על בחינת תאוריות ויישומן על ידי התנסות בהן, ובבחינת ההתאמה האישית לעולם המקצועי. מאמר זה מציג את התובנות שנלמדו על שלב הכניסה להוראה בעקבות היוזמה של תחרות סיפורי מתמחים – "מתמחים בסיפור", שמקיים האגף להתמחות בהוראה וכניסה להוראה במשרד החינוך ( אורנה שץ-אופנהיימר).
-
לינק
אירועי למידה מתמשכים בביה"ס , הנקראים לעתים גם "הפנינג של חווית למידה" יוצרים בבתי הספר אווירה ייחודית שתורמת רבות למוטיבציה של התלמידים וללמידה מעמיקה יותר. צוות עיתון "קו לחינוך" מתאר בגיליונו (מ15 לנובמבר 2012) שני אירועי למידה מתמשכים ייחודיים אשר השפעתם על המוטיבציה של התלמידים היא משמעותית. הראשון נערך בתיכון ברנר אשר בקיבוץ בית ברנר. 50 תלמידים למדו במסגרת לימודי היסטוריה לחמש יחידות לבגרות את הנושא של תולדות ארצות הברית. אחד הפרקים הקשים והמאתגרים בתוכנית הלימודים עוסק בלימוד הממשל האמריקני, שסדריו נגזרים מן החוקה שנוסחה בסוף המאה ה 18- .. שיאה של הלמידה בא לידי ביטוי באירוע הדמיה מחיי ארה"ב אליו הוזמנו גם ההורים ( "קו לחינוך" ) .
-
לינק
יכולת בחירה אנליטית של אסטרטגיית הוראה בכיתה המותאמת למצב הכיתה והקשרים קוגניטיביים נוספים הרלבנטיים למצב הלומדים היא אחת היכולות המשמעויות ביותר בהתפתחות המקצועית של המורה . אמנם למידה באמצעות חקר מקרים יש בה פוטנציאל ברור להקנות יכולות כאלו בעת הכשרת המורים בנוסף להקניית יכולות אנליטיות לזיהוי גורמים ומצבים, הרי שבפועל מעט נעשה עד כה להקנות לפרחי ההוראה את מסגרת ההדרכה המתאימה והרציפה לכך. המאמר הנוכחי בוחן את ההשפעות של תמיכה הדרכתית יעילה כזו בהכשרת פרחי הוראה. השיטה שננקטה במחקר הנוכחי הייתה מבוססת על הצגת המקרה/האירוע מכמה וכמה נקודות מבט ( כגון הערות אותנטיות של מורים ולומדים) והצגת נקודות מבט מרובות אלו בסביבה מתוקשבת להכשרת מורים. הכוונה לסביבה מתוקשבת המסוגלת להציג מגוון חקרי מקרה וניתוח אירועי למידה לצד נקודות מבט שונות. ( J. M. Zottmann; A. Goeze; C. Frank; U. Zentnerb; F. Fischer; J. Schrader) .
-
לינק
מחקר זה מתמקד בניתוח ביקורתי של אירוע למידה בהכשרת מורים ובחלק שבו לשיח על למידה מקצועית יש תפקיד. במחקר זה השתמשו ברפלקציה כדי לזהות שינויים ברמות הפרקטיקה הרפלקטיבית. מיומנויות השיח של המרצה בזיהוי הסטודנט להוראה כ"אדם" ובניהול הרגשות של הסטודנט, הן כגורם מרכזי לשחרור ולהגברת הפרקטיקה הרפלקטיבית הביקורתית. דיאלוגים שהתמקדו בסטנדרטים להכשרה בלבד, תוך שימוש בעדויות מהפרקטיקה כדי "לסגור" סטנדרטים מסוימים, היו קשורים יותר לשגרת ההוראה ופחות לניתוח האירוע הביקורתי שלקח בחשבון את הפרקטיקה ואת השינוי בהתנסות שעבר בסטודנט להוראה ( Jennifer K Harrison, Ruth Lee) .
-
סיכום
המאמר הנוכחי מביא את סיפורו של תהליך למידה ושינוי בבית הספר, בהובלתו ובליוויו של מכון "אבניים": תהליך למידה ושינוי בית-ספרי עדין וממוקד שניהלו וניתבו מורות בית הספר "קשת" בירושלים בהנחיה חיצונית מינימלית. עניינו המרכזי של תהליך זה בהתבוננות וניתוח של הפרקטיקה החינוכית ובהפקת משמעות וכיווני פעולה חדשים. במהלך הזמן התהליך הקבוצתי שינה את אופיו – מקבוצת לימוד לקבוצת משימה. הקבוצה נפגשה ללימוד משותף של פרשת השבוע. תחילתו של הלימוד הייתה ב"מדרש אישי" של הטקסט על ידי כל מורה ובלימוד משותף במסגרת הקבוצה. בשלב השני הובאו מקורות ממקורות שונים להרחבת היריעה ולהצגת פרספקטיבות נוספות, ולבסוף נעשה תכנון משותף של השיעורים. אחר כך תועד מהלך השיעורים בפועל, באופנים שונים, והועלה לדיון במסגרת הקבוצה ( שבי גוברין) .
-
לינק
המחקר הנוכחי בחן את תפיסת עולמם הפרופסיונאלי ואת הידע המקצועי של מתכשרים ליעוץ במהלך ההכשרה, באמצעות ניתוח אירועים משמעותיים שהועלו על ידם. ארבעים וארבע סטודנטים ליעוץ חינוכי, הלומדים לתואר שני במכללה במרכז הארץ, התבקשו לתאר בפירוט אירוע למידה משמעותי שנחרת בזיכרונם, להעריך את הידע המקצועי שרכשו באמצעות האירוע , לכתוב מה למדו על עצמם כיועצים לעתיד. למחקר הנוכחי חשיבות במישור התאורטי ובמישור הפרקטי של ההכשרה ליעוץ חינוכי. ממצאי המחקר שופכים אור על תהליך ההתפתחות של תפיסת הידע המקצועי בהכשרתם של סטודנטים ליעוץ חינוכי. הממצאים מלמדים על רכיבי הידע הייעוצי , על המודעות האישית והפרופסיונלית שמתגבשות בשלב ההכשרה במכללה ועל התרומה של מרכיבי ההכשרה לגיבוש זהות מקצועית. בנוסף לכך, ממצאי המחקר מאפשרים לפתח מאגר של תיאורי מקרים , שניתן להשתמש בו במסלול ההכשרה לייעוץ (רוזנאו, שרה. יצחק גילת ).
-
תקציר
מחקר זה עוסק בהתפתחות השיח המתמטי –הוראתי של סטודנטית להוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי והתבסס על הגישה הקומוגנטיבית לחקר הלמידה ( Sfard, 2008). מטרת המחקר הייתה לבחון את השינויים בשיח המתמטי-הוראתי של סטודנטית להוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי במהלך שנתיים בהם התנסתה בהוראה , ואת דפוסי התקשורת של המורה אשר עודדו או עיכבו למידה וחשיבה. הנתונים שנאספו כללו הקלטות ותכתובים של שיחות של הסטודנטית עם קבוצת תלמידים במהלך שנתיים רצופות , במסגרת ההתנסות שלה בבית ספר יסודי במרכז הארץ. מהמחקר עולה כי חלו שינויים במיומנויות התקשורת של הסטודנטים הקשורות לניהול הדיונים בכיתה. שינויים אלה אפשר לתאר בעזרת רוטינות שהחוקרות זיהו כמעודדות למידה. עם זאת, נמצא כי השיח המתמטי של הסטודנטית היה מוגבל. נראה שדבר זה מנע מהתלמידים הזדמנות ללמידה משמעותית. השיח המתמטי הוראתי מורכב משני סוגים של שיח – שיח ניהולי ארגוני, ושיח מתמטי. כדי לנהל דיון מתמטי המעודד למידה וחשיבה על המורים לשלוט בשני סוגי השיח. נראה שמיומנויות התקשורת הניהולית של הסטודנטית השתפרו , אך השיח המתמטי שלה היה מוגבל. לפיכך, הדיונים בכיתה כללו בעיקר דיונים פרוצדוראליים ולא דיונים לגבי הרעיונות המתמטיים המרכזיים הקשורים לתכנים שנלמדו. דיונים אלו לא הובילו ללמידה משמעותית כפי שאפשר היה לצפות בתנאים דומים ( טלי נחליאלי , חיותה רגב ) .
-
לינק
אחד הספרים הפדגוגיים היעילים שיצאו לאחרונה בארה"ב ואומץ ע"י מסלולי הכשרת המורים שם אינו בהכרח קובץ מאמרים על תיאוריות פדגוגיות אלא קובץ מקרים וחקרי מקרים שנועדו להתוות למורים דרך מבחינת אסטרטגיות הוראה ופתרונות מעשיים בחזית ניהול הכיתה. לצד כל דילמה אמיתית המשקפת את מציאות ההוראה והלמידה בכיתה מוצגים למורים דרכי היערכות של מורים מנוסים להתמודדות עם האתגר המסוים בכיתה או בהצגת התכנים והחומרים. באופן עקרוני מעודד הספר את המורים ליצור אווירה של אמון בכיתה ולפתח גישה הוליסטית המכבדת את התלמיד כתלמיד אבל הספר והמקרים המוצגים בו לוקחים בחשבון גם את צרכי המורה והאילוצים איתם הוא צריך להתמודד בכיתה. כל פרק בספר מציג גם ממצאים ממחקרים חינוכיים מעודכנים וסקירת ספרות בסוגיה הנדונה .
-
סיכום
התופעה של עריכת ימים מקוונים בבתי ספר היא במידה רבה תופעה חינוכית ישראלית ייחודית שנולדה ,ככל הנראה, עוד בשנת 2001 בבית הספר בכפר ורדים בצפון הארץ. ככל הנראה משם הגיעה ההשראה ליוזמה הישראלית הייחודית בעולם של יצירת אירוע מתוקשב ייחודי בחיי ביה"ס. הרעיון לערוך יום מקוון בו מעבירים משימות דרך אתר בית הספר לתלמידים והם צריכים לבצען מבלי להגיע לבית הספר. עד מהרה אומץ הרעיון גם ע"י מנהלי בתי ספר אחרים בארץ, בכפר סבא, ראשון לציון , צופית, ובראש העין. כל ביה"ס הוסיף את הנופך שלו לקיום היום המתוקשב, אך העיקרון של שבירת גבולות ביה"ס בלמידה מקוונת מהבית נשמר בכל היוזמות המתוארות במסמך זה. ראיונות שנערכו ב2004 וב2006 עם תלמידים ומורים שהשתתפו בימם המקוונים בבתי הספר בכפר סבא ובראשון לציון גילו כי האירוע המקוון הרב-שנתי מגביר את המוטיבציה של התלמידים ללמוד בנקודת הזמן שבה הופעל. התלמידים נרתמו בהתלהבות לאתגר של למידה מהבית באמצעות האינטרנט ונגשו להתמודד עם המטלות המקוונות ביתר עניין והתלהבות מאשר בבתי הספר עצמו. שבירת גבולות הלמידה, גבולות המקום והזמן באמצעות האינטרנט הקנו לתלמידים תחושה של שינוי והמוטיבציה שלהם להשקיע בתרגילים של מתמטיקה, תנ"ך והיסטוריה הייתה גבוהה למדי.
-
לינק
הספר החדש של צוות החוקרים ומומחי החינוך (חלקם עם רקע של ניהול בתי ספר ופיקוח) של אוניברסיטת הרווארד זוכה להדים מאד חיוביים בארה"ב ומחוצה לה. הספר מציע גישה סיבובית או מעגלית לשיפור עבודת ההוראה והלמידה יותר ע"י אינטראקציה בין מורים, לומדים ותכנים ופחות ע"י לחצי מבחנים והערכה נורמטיבית. נקודת ההנחה היא שיש להגביר מצד אחד את התכנון הפדגוגי המשותף של צוותי מורים בבתי הספר ומצד שני ליישם יותר אינטראקציה בין מורים, תלמידים ותכנים בכיתות. יש קשר הדוק בין כל המשתנים האלו והיכולת המשותפת של צוותי מורים לנתח מצבי הוראה בכיתות תועיל להם וללומדים. תהליך שיפור ההוראה והשבחתה בביה"ס הוא תהליך מעגלי של חקר אירועים משותף, למידה בחברותא ורפלקציה מניתוח אירועי למידה בביה"ס. הייחודיות של התפיסה המוצעת בספר: הסבבים של ניתוח אירועים, הפקת לקחים אינו מוגבל רק לצוותי ביה"ס אלא רצוי להנחילו ולהעבירו במפגשים משותפים קבועים בין מפקחים, מנהלי ביה"ס, מורים ובעלי תפקידים מכמה בתי ספר. כלומר, המחוז החינוכי צריך לעודד ולטפח מפגשי העברת ידע קבועים בין צוותים משותפים של כמה בתי ספר במחוז. כמו שנהוג בבתי חולים כל פעם מציג צוות ביה"ס מקרה מסוים או שיטה שנוסתה בכיתה ואחרי זה כל חברי הצוות דנים באירוע, מנתחים ומציעים תובנות משלהם ( Elizabeth A. City, Richard F. Elmore, Sarah E. Fiarman, and Lee Teitel).
-
תקציר
אילו אירועים יומיומיים בחיי ביה"ס משפיעים על המוטיבציה של מורים בשנים הראשונות של ההוראה ? על מנת לענות על שאלת מחקר זו גובש מדד לאירועים מטרידים בחיי המורה בביה"ס הנקרא ( Triggering Incidents (ATIs והוא נבדק ביומנים של שתי קבוצות מורים באירלנד. המורים כתבו ותיארו ביומנים האישיים שנדרשו לכתוב את האירועים השונים בחיי ביה"ס ובחיי הכיתה ואת תחושותיהם לגביהם. ניתוח תוכן של היומנים בחיתוך השוואתי של מדדי ATI גילה כי מבחינת מורים מתחילים הסוגיה של מעורבות תלמידים והישגיהם הם הגורמים לרגשות חיוביים בעוד התנהגות התלמידים , ובעיות שלהם מבית גרמו לתחושות שליליות . ממצאים אלו מוכיחים כי מחויבות מורים להוראה בשנים הראשונות מושפעת מדאגה להתקדמות התלמידים וזו גם משפיעה על המוטיבציה שלהם יותר מאירועים אחרים בביה"ס. יחד עם זאת גם הסוגיה של בעיות משמעת היא רבת-משקל במוטיבציה של המורה והתמודדות איתה יכולה לפגוע בה יותר מאשר אנו חושבים ( Karl Kitching ; Mark Morgan Michael O'Leary).
-
תקציר
המאמר מתאר את הרציונאל להפעלת מערכת מתוקשבת באינטרנט בשם Inquiry Learning Forum שנועדה לתמוך בפרחי הוראה בארה"ב המתמחים בהוראת המדעים. המערכת המתוקשבת שנועדה לאתגר את פרחי ההוראה בהתמחות בהוראת המדעים בארה"ב נועדה לחשוף את פרחי המורים לאירועים אמיתיים מתועדים ומצולמים מחיי הכיתה באמצעות צילומי סרטי וידאו המשובצים במערכת המתוקשבת באינטרנט ובאמצעות דיון מתוקשב שמתפתח בין פרחי ההוראה סביב האירועים והמקרים האמיתיים המוצגים בפניהם באופן שיתופי. המערכת המתוקשבת באינטרנט נועדה לגבש תהליכי חשיבה ורפלקציה וגם להפנים אצלם מתודות נכונות להתמודדות עם דרכי הוראה ( למידת חקר) בתחומי המדעים. ביסודה משמשת המערכת המתוקשבת פורום משותף גם של מורי מדעים המלמדים בשטח (Barnett, Michael ).
-
לינק
מכון אבניים לפיתוח ידע מעשי בחינוך עוסק בלמידת מורים מניסיונם ומניסיון מורים אחרים, ובפיתוח ידע הוראה. המכון מפתח, בודק ומיישם מודלים של למידה מניסיון באמצעות תהליכי כתיבה, דיון, עיבוד והמשגה של אירועים וסוגיות מחיי בית הספר. אבניים פועל במסגרות קבוצתיות של מורים-עמיתים, במטרה להטמיע את המודלים במערכות השונות העוסקות בלמידת מורים בישראל ובקרב קהילת המקצוע.השימוש בחקרי-מקרים באופן זה המלווה ביצירת השיח המקצועי הרצוי בין מורים מבתי ספר שונים משקפת אסטרטגיה פדגוגית חדשנית ועדכנית לגיבוש ידע מעשי של מורים בשטח.
-
לינק
נוכח החשיבות של יצירת איכות גבוהה בהתנסויות מעשיות של פרחי הוראה פותחה בארה"ב תכנית סימולציה ממוחשבת באינטרנט שנועדה לאמן סטודנטים להוראה במיומנויות הנחוצות להוראה אפקטיבית בכיתה . תכנית ההדרכה הסימולטיבית הממוחשבת ידועה בשם Cook School District והיא מייצגת בתוכה מאפיינים שונים של עבודת המורה בשטח teacher work samples (TWS) ותסריטים פדגוגיים הנגזרים מכך. המחקר הנוכחי ערך השוואה בין היכולות של הסטודנטים להוראה לנתח מצבי למידה באמצעות המערכת הממוחשבת ובין מצבי למידה אוטנטיים בשטח ההוראה. ממצאי המחקר מלמדים כי הסימלוציה הממוחשבת יעילה מבחינת פרחי הוראה והיא מביאה למודעות הרבה יותר גדולה אצלם למצבי למידה אופייניים איתם מתמודדים המורים הותיקים והמנוסים בכיתה . מודעות זו יש בה כדי לשפר את יכולותיהם של פרחי ההוראה להתמודד עם אירועי למידה מורכבים בכיתה (Girod, M. & Girod, G ).
-
תקציר
שביעות הרצון של התלמידים או הלומדים בלמידה מתוקשבת היא גורם קריטי המשפיע על הצלחת הלמידה בסביבה מתוקשבת. הבנת השפעת אירועים קריטיים בקורס מתוקשב או בלמידה מקוונת יכולה לעזור לנו לקדם את שביעות הרצון של הלומדים. המחקר הנוכחי הוא אחד היחידים שבדק מקרוב ובאופן שיטתי את השפעת האירועים השליליים הקריטיים בקורס מתוקשב או בלמידה מקוונת על רמת שביעות הרצון של הלומדים. ממצאי המחקר מלמדים כי לאירועים שליליים בקורס השפעה לא מבוטלת על הצלחת הלמידה מבחינת הלומד וברוב המקרים המורים או המרצים לא מודעים כלל לאפקט זה ותרומתו השלילית להצלחת הקורס. המחקר מתאר את המרכיבים של מודל ההערכה שפותח והנקרא SAFE .
-
סיכום
המחקר בוחן את המקורות להתעוררות הרגשית של מורות מתחילות במפגשיהן עם תלמידים, הורים, עמיתים והנהלה. נבדקו אסטרטגיות ההתמודדות שלהן ותוצאותיהן במונחים של חוסנה אישית והבנה רגשית במערכת. נבדקה התמודדות המורות המתחילות עם חוקי הרגש במקום על השלכותיהן האישיות והמקצועיות. זהו חקר מקרה אתנוגראפי, המבוסס על ניתוח ראיונות, נרטיבים ומטאפורות של הנחקרות. הנחקרות מתגלות כפועלות חברתיות אוטונומיות, המקיימות משא ומתן לקידום מטרותיהן. אוטנטיות והבנה רגשית רווחות בקשר עם התלמידים יותר מאשר בזירות התפקוד האחרות. חשיפת הגורמים הבולמים והמקדמים הבנה רגשית עשויה לתרום לקידום תרבות של שותפות ורווחה, ולשמש איזון למגמות של תחרותיות, ובירוקרטיה בשדה החינוך (כרמלה גינת)
-
לינק
המאמר מתאר מערכת ממוחשבת באינטרנט שנועדה ליצור סביבת אימון של סימולציה ממוחשבת לפרחי הוראה בארה"ב. המערכת נועדה לאפשר לפרחי הוראה לבחון את הקשר בין פעולות הוראה שלהם ובין הלומדים המתוקשבים הממלאים את תפקיד תלמידי בית הספר. סביבת הסימולציה הממוחשבת נועדה ליישם תהליך מתודולוגי להכשרת מורים הידוע בשם teacher work sample methodology -TWSM. המאמר מנסה לבחון האם המערכת הממוחשבת להתנסות בהוראה באינטרנט אכן ממלאת את הציפיות ליישום מתודולוגיית ההכשרה באמצעות חשיפה דינאמית למבחר ההתנסויות המייצגות בהוראה וחקר מקרים הנדרש לשם כך להמחשה בפני הסטודנט להוראה. המערכת הממוחשבת נבנתה על פי התפיסה העקרונית של Pedagogy of evidence-based teacher education., כלומר תכנון ושיקולי דעת פדגוגיים על סמך מבחר אירועי למידה הלקוחים מחיי הכיתה ומחיי ביה"ס (Mark Girod, Gerald Girod)
אירועי למידה
מיון:
נמצאו 19 פריטים
פריטים מ- 1 ל-19
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין