בשני מחקרים שונים אשר הגיעו כל אחד למסקנה חד-משמעית כי השימוש בבלוגים בקורסים אקדמאיים מנבא טוב יותר הצלחה בלימודים מאשר השתתפות בקורס רגיל פנים-אל-פנים. המחקר הראשון נערך באוניברסיטה של הונג קונג, במחלקה למערכות מידע ומטרתו הייתה לבחון האם השימוש בבלוגים מקדם תהליכי למידה קונסטרוקטיביסטים ומחזק אחריותיות של סטודנטים בתואר ראשון. הממצאים האמפיריים מצביעים על כך כי מיומנויות איסוף, עיבוד וכתיבה של סטודנטים באמצעות בבלוגים הם מנבא טוב יותר מאשר השתתפות והגשת תרגילים בקורס רגיל. הבלוגים הם מנבא טוב יותר ליכולות ולהישגים של סטודנטים ברמה הגבוהה והנמוכה, אך פחות לגבי סטודנטים ברמה הבינונית. מחקר אחר שנערך בשנים 2006-2007 באוניברסיטה בפורטוגל גילה כי בלוגים תורמים באופן מהותי ללמידה שיתופית של סטודנטים בקורס ומחזקים אצלם יכולות של תקשורת חברתית.

מטרת המחקר לבחון כיצד משתנה, לאורך זמן, תפיסת המרצים לגבי היבטים שונים בשילוב האינטרנט בהוראה. שאלות המחקר העיקריות נחלקות לשלושה מישורים, והם: 1. במישור המרצה- אילו שינויים חלו במוטיבציית המרצה, בתפיסתו את שילוב האתר בתהליך ההוראה ומידת התמודדותו עם קשיים בפיתוח האתר, 2. במישור האתר – אילו שינויים חלו במידת ואופן השימוש בתכנים באתר, במידת מעורבות המרצה בקבוצות דיון ובמידת השימוש באינטרנט כמאפשר תקשורת עם הסטודנטים, ו3. במישור הסטודנט – אילו שינויים חלו בתפיסת המרצה את רמת מוטיבציית הסטודנטים, את מידת הלמידה ברשת ואת מידת התמודדות הסטודנטים עם קשיים טכנולוגיים. (ענת שמלא, רפי נחמיאס)

ב-2001 אוניברסיטת MIT השיקה את פרויקט OpenCourseWare שמטרתו להעלות לרשת את הקורסים שנלמדים באוניברסיטה באופן חופשי לכולם ובחינם. לדעת הדוקטורנטית עדי פז ההסבר מאחורי השיתוף ברשת הוא אידיאולוגיה כלכלית-פוליטית שיוצאת נגד אינדיבידואליזם קיצוני ומנסה לבנות קהילה המבוססת על סולידריות חברתית ועל אחריות אישית. פז קושרת את הגישה החדשה של פרויקט MIT לאידיאולוגיה הפתוחה ובודקת כיצד הן משתלבות: לטענתה הקורסים הפתוחים מציעים הגדרה חדשה לידע – ידע הוא תהליך. הקורסים הפתוחים מספקים את תכנים הלימודיים שניתנים ב-MIT, אך אינם שווים ללימודים רגילים במוסד, שכן החלק המהותי בתהליך הלמידה ב-MIT הוא האינטראקציה בין הסטודנטים לבין אנשי הסגל ובין הסטודנטים לבין עצמם.

האוניברסיטה הפתוחה באנגליה פותחת את כל משאבי הלמידה שלה לקהל באופן חופשי באמצעות אתר האינטרנט המחודש שפתחה. המטרה היא להפוך עד שנת 2008 את כל ה ההרצאות (5000 שעות ויותר) זמינים לקהל ולאנשי חינוך ברחבי העולם. אנשי חינוך יוכלו לעשות שימוש חופשי בחומרים ובהרצאות ולהתאימם למערכי השיעור שלהם. פרויקט ה- OpenLearn הצליח לעלות לאינטרנט בזכות תרומה משמעותית של 5.65m מיליון שטרלינג שקיבלו הבריטים מקרן אמריקאית גדולה. בשלב ראשון כולל האתר 900 שעות לימוד והרצאות בכמה וכמה תחומי דעת. התשתית הטכנולוגית להעלאת החומרים וההרצאות מבוססת על תוכנת Moodle. כל התכנים עברו הבנייה באמצעות שפת התיוג XML ולא רק במבנה HTML פשוט, דבר המאפשר איתור יעיל יותר של התכנים וסיווגם המקצועי באתר.

פרוייקט תיעוד שיטתי ומעניין של המרצים באוניברסיטת Deakin האוסטרלית. פרויקט התיעוד השיתופי של המרצים כולל כ-70 ראיונות, סקירות , קטעי סרטי פלאש, הקלטות קול ומקורות מידע מחקריים של המרצים הנוטלים חלק פעיל בהוראה מקוונת באוניברסיטה. מדובר במאגר של חקר מקרים (Case Studies) המעיד על חדשנות רבה , ביניהם ניתן למצוא פרויקט מעניין על סביבה שיתופית מקוונת מאותגרת בעיות ( problem-based learning ) , מאפייני הלומדים מסוג Problem Based Learners ופרויקט שילוב משחקי תפקידים מקוונים בלמידה מתוקשבת.

המחקר נועד למפות את ההוראה המקוונת באוניברסיטאות בישראל וזאת על מנת לתת תמונה עדכנית ומדויקת על מפת התקשוב במוסדות ההשכלה הגבוהה. המיפוי נעשה על פי שורה של קריטריונים שמספקים לא רק מידע כמותי אודות מספר קורסים, מספר סטודנטים רשומים וכן הלאה אלא גם אינפורמציה תוכנית ומהותית יותר לגבי רמת השימוש בטכנולוגיות התקשוב, צורת ההיערכות הארגונית של כל מוסד, רמת הסטנדרטיזציה בתוך ובין מוסדות ועוד (גולן, חנן)

אוניברסיטת אוהיו (Ohio State University ), הנחשבת שנים כאוניברסיטה המובילה בתחומי הכשרת מורים למקצועות הטכנולוגיה, יזמה בשנתיים האחרונות פרויקט משמעותי לתקשוב מלא של המסלול האלטרנטיבי להכשרת מורים לתחומי הטכנולוגיה. המטרה הייתה לחזק את איכות ההכשרה הפדגוגית, טיפוח הלמידה הגמישה והקשר עם המורים המתחילים. לצורך כך, כל המסלול האלטרנטיבי להכשרת מורים באוניברסיטה נבנה סביב מערכת תקשוב חינוכית מסוג WEBCT . כל חומרי הקורס, המטלות, לוח הציונים, ותכנית הלימודים הועלו למאגרים ממוחשבים באינטרנט. המחקר מסכם את הפרויקט ומנתח את עמדות הסטודנטים להוראה וחברי הסגל ( Zirkle, Chris ).

מחקר זה בא לתאר תמונת מצב של פרויקט פר"ח המופעל בשיתוף עם אגודת "לשם" לסטודנטים עם ליקויי למידה הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. מטרת הפרויקט היא לעזור לסטודנטים בלימודים לשפר מיומנויות דידקטיות ולהגיש תמיכה רגשית וחברתית. (חרותה ורטהיים, ווגל גילה, ברברה פרסקו)

בשנים האחרונות, בזכות סיוע כלכלי ופיתוח שירותי תמיכה עבור סטודנטים חרשים וכבדי שמיעה (חוכ"ש) החלו שערי המוסדות להשכלה גבוהה להיפתח אט אט עבורם. מחקר זה ביקש לבדוק מה הם הקשיים הלימודיים, החברתיים והרגשיים שבהם נתקלים סטודנטים חוכ"ש ואילו דרכים פיתחו סטודנטים אלה כדי להתמודד עם הקשיים בהצלחה. (ארז-סדריק מילר)