קירות הכיתות בבתי הספר היסודיים בישראל מכוסים לרוב בלוחות מידע גרפיים ומילוליים הנושאים אופי של יצירה אקלקטית, עממית, המצטברת ומשתנה במהלך השנה. לרוב, מחנכי הכיתה קובעת את תכניה ועיצובה של תצוגה זו ומשקיעים בכך מאמץ רב. למרות זאת, המחקר המדעי העוסק בחינוך כמעט שאינו מתייחס תצוגת הכיתה.

התצוגה על קירות הכתה בבית הספר היסודי מהווה את הנוף החזותי שהתלמידים נחשפים אליו מדי יום ודורשת ממעצביה השקעה במשאבי זמן, רוח וחומר המעידים כי אנשי החינוך מכירים בחשיבותה ותרומתה. למרות זאת, ולמרות הנוכחות האינטנסיבית של תכני לימוד וחינוך על מעטפת הכתה- לא קיים ניסוח ברור ומוסכם של יעדי התצוגה, לא נבדקו דרכי התהוותה ואופן השימוש בה, מעצביה לא הוכשרו לבצעה וכמעט לא נבחנה התועלת שהיא עשויה להביא. המאמר המוצע מציג קטע ממחקר ששם לו למטרה לבחון את המשמעות החינוכית והלימודית של התצוגה עלקירות הכתה בבית הספר היסודי ומתמקד בתופעה שבאה לידי ביטוי בשנים האחרונות על קירות הכתה ( י. מילוא- שוסמן, ר. זבה).