מחברי המאמר ממליצים לספק הכשרה ייעודית למספר גדול של אנשי חינוך, ולמקצע את עובדי החינוך הפורמלי באמצעות הכשרה והשתלמויות. לדעתם, יש צורך בפיתוח מענים חברתיים-טיפוליים בישיבות אשר אפשר לפתחם באמצעות הערוץ הבלתי פורמלי.

מטרת המחקר היא בחינת יישום תוכנית אקדמיה-כיתה בסדנאות להכשרת מורות בחברה החרדית ולבדוק את השפעתה על המתמחות, המורות המכשירות וצוות בית הספר. בעזרת 441 שאלונים ו-11 ראיונות עומק עם משתתפות בסמינר נמצא שהמורות החרדיות עברו חוויה חיובית ביותר שבאה לידי ביטוי בהעצמת דימוין העצמי, הגברת ביטחונן העצמי, חיזוק חוסנן הנפשי ושיפור האוריינטציה בסביבה הבית ספרית ואף מחוץ לה. לא זו בלבד, דווח על שיעור גבוה מהרגיל של השמת מורות בבתי ספר בפועל ומורות שהתמידו בתפקידן העידו כי עברו תהליך של צמיחה אישית והתפתחות מקצועית.