מאמר זה מתאר מחקר המתמקד בפרויקט חדשני בו צוידו כל תלמידי כיתות ו'-ז' וכל המורים בשלושה בתי ספר ביישוב אחד, במחשבים ניידים אישיים. הלמידה מתקיימת במרחב "קמפוס לימודי וירטואלי". זהו תהליך ייחודי בו מתקיים תקשוב בהוראה ובלמידה כחלק משגרת עבודה ומשפיע על כלל היישוב כקהילה העוברת שינוי. המחקר נועד לבחון את תהליכי ההוראה והלמידה בסביבה עתירת טכנולוגיה. המחקר התמקד באפיון אסטרטגיות ההוראה בהן נוקטים המורים, תכנון השיעור והאינטראקציה מורה-תלמיד ובמאפייני הלמידה, בעיקר בהיבט של ארגון המידע, פיתוח ידע ומוטיבציה ללמידה. המחקר שילב שיטות מחקר כמותיות ואיכותיות וכלי המחקר כללו: שאלונים, ראיונות, תצפיות וניתוח סביבות הלמידה (אורנית, ספקטור-לוי, דפנה רביב, מינה גזית, קרן מנשה)

יוזמה פורצת דרך של ראש מועצת גני תקווה, מר אבישי לוין, שהחליט להתאים את סביבת הלמידה של בתי הספר בישוב למאה ה-21 ולספק מחשב נייד לכל תלמיד ולכל מורה. מטרת העל של הפרויקט היא ליצור מוכנות ומוטיבציה בקרב התלמידים וצוותי ההוראה לניצול ערכי ואיכותי של טכנולוגיות התקשוב למטרות לימודיות, חינוכיות וערכיות. במסגרת תוכנית מ.ש.י ("מי שמבין יודע") צוידו כ- 280 תלמידים הלומדים בכיתות ו' – ז' וכ – 40 מורים במחשבים ניידים. כיתות הלימוד עוצבו וצוידו ברשת אלחוטית לגלישה מהירה באינטרנט. בכל שנה הפרוייקט יורחב לשכבת גיל נוספת, כך שבעוד 3 שנים כל תלמידי חטיבת הביניים ותלמידי כיתות ו' ביסודי ילמדו באמצעות מחשבים ניידים. מה שמיחד את התוכנית הוא הרעיון הברור של שלוב המחשבים בשגרת ההוראה והלמידה בבית הספר. (דפנה רביב)

המאמר בוחן את המאפיינים, העקרונות ואסטרטגיות ההוראה וההערכה של תהליך הכשרת מורים במערכת החינוך להוראה המשלבת תקשוב. הממצאים שהוצגו התבססו על השתלמויות שהתקיימו בשנים 2000-1998 במחלקה להשתלמויות עובדי הוראה באוניברסיטה הפתוחה. דגם ההוראה שהופעל בהשתלמויות התבסס על מודל להכשרת מורים של סמואל ופרייס והורכב משלושה שלבים מרכזיים של הקנייה, התנסות והערכה. על בסיס הממצאים המחברות קובעות כי רצוי לשלב בצורה משמעותית את הלמידה באמצעות תקשוב בתהליכי הכשרת מורים, אך יש להבנות זאת כחלק אינטגרלי מתהליך ההכשרה ובהתבסס על רציונל פדגוגי קונסטרוקטיביסטי. (עינת איגר, נועה באומן, ציפי יעקב, דפנה רביב)