רעיון הרצף מקשר את השיפור בלמידה של התלמידים ללמידה רצינית ומתמשכת של המורים (Feiman-Nemser, 2001). לשם כך נחוץ שיתוף פעולה הדוק בין האחראים להכשרה הראשונית של מורים ובין האמונים על מתן תמיכה מתמשכת והאחראים להתפתחות מורים בכל שלבי קריירת ההוראה שלהם, ובעיקר במהלך התקופה המעצבת אותה. הגידול הניכר במספר הגישות החלופיות לנושא ההוראה, שיעורי השחיקה הגבוהים בקרב מורים ופער ההישגים המתמשך מעלים שאלות בנוגע לאופן הגיוס של מורים יעילים יותר לבתי הספר שלנו ולהכשרה שלהם, לתמיכה בהם, לשמירה על הישגיהם ולטיפוח התפתחותם המקצועית.ספר זה הוא אמצעי שבא בעתו לקידום נושאים אלה שעל סדר היום ( שרון פיימן-נמסר).

ספרה של פיימן נמסר "מורים כלומדים" כולל מאמרים שנכתבו ע"י המחברת המעלים שאלות בסבר הנחות מובנות מאליהן הקשורות להוראה וללמידה. מטרת הספר היא לסייע למתכשרים להוראה ולמורים מנוסים להפוך להיות אנשי מעשה ביקורתיים ורפלקטיביים. המחברת מעודדת מורים מתחילים להסתכל אל מעבר לפרטים שמעל פני השטח בעבודת המורה כמו בדיקת שיעורי בית, תיקון מבחנים וכדומה. היא מאירה את תשומת הלב של מורי המורים ושל המורים החונכים להימנע מהמהמורות המצויות בכוונות הטובות שבשבח הניתן לשיעור או בדגש החזק הניתן לניהול כיתה (Feiman-Nemser S).

גישה מעמיקה לשלב הקליטה צריכה להתייחס למתח בין הצרכים המוגדרים ע"י המורים המתחילים לבין הדרישות של הוראה ולמידה אפקטיביות (Feiman-Nemser, 2001). המושג קליטה מתייחס גם לתהליך של חיברות. תפיסת זו מאירה את המתח בין סיוע למורים המתחילים להתאים לבתי הספר כפי שהם לבין שילובם כשותפים לקידום האפקטיביות של בתי הספר בהוראה ובלמידה. למרות שההתייחסות לשלב הקליטה בדיונים ובהחלטות מדיניות היא כאל תוכנית פורמלית , ראוי לזכור שקליטה מתרחשת עם תוכנית פורמלית ובלעדיה. מה שנחשב לתוכנית קליטה נע בין מערכות מדינתיות של תמיכה והערכה לבין יוזמות אוריינטציה למתחילים של מערכות מחוזיות. לסיכום, המאמר מציג כמה משמעויות הקשורות ביניהן של המושג קליטה בהתייחסו למורים חדשים בשנות ההוראה הראשונה. כל משמעות מאירה היבט שונה ויחד הן מרחיבות את ההבנה של הלמידה של מורים מתחילים. הבנה זו של שלב הקליטה כשלב מעצב בלמידת ההוראה וכתהליך רב עוצמה של חיברות תעסוקתי דרושה כדי שהקליטה במערכת החינוך תהייה אכן יעילה ( Feiman-Nemser, S ) .

מאמר זה מתמקד בהשוואה בין המשותף והשונה בין שתי תוכניות לקליטת מורים תוך קישור הממצאים למדיניות ופרקטיקות של כל תוכנית. המחקר הוא חקר מקרה איכותני שנתוניו נאספו בשנים 1998 – 2000. שתי התוכניות שנסקרו כאן מראות שהדרכה והערכה יכולות להתקיים זו בצד זו אם כי אף תוכנית לא טיפלה בצורה מספקת בסתירה שבשורש התהליך הזה, דהיינו בשאלה, כיצד לשלב אחריותיות מקצועית כפונקציה של חונכות מבלי לסכן פתיחות ואמון הנדרשים הדרכה משמעותית (Yusko, B., & Feiman-Nemser, S.)

למרות שהספרות המקצועית העוסקת בליווי מורים חדשים המליצה באופן מסורתי להפריד בין תמיכה לבין הערכה, הולכת ומתגבשת כיום ההכרה כי ההערכה היא חלק אינטגראלי לקידום קליטת המורים ומדידת איכות המורים החדשים. בעקבות הכרה זו החלו גורמים בעולם העוסקים בליווי וקליטת מורים חדשים להתעניין בתוכניות ליווי מורים מתחילים המשלבות בצורה נכונה תמיכה, התפתחות מקצועית, הערכה ואחריותיות. המחקר הנוכחי ניסה לבחון את המאפיינים של אותם תוכניות הליווי חדשניות בארה"ב שאכן ניסו למזג ולשלב תמיכה והערכה. התוכניות שנחקרו הן Peer Assistance and Evaluation Program בסינסינטי ותכנית Santa Cruz New Teacher Project. הממצאים מלמדים כי השילוב בין תמיכה והערכה תוך כדי ליווי מורים מתחילים אינו פוגם כלל בתוכניות הליווי ואינו פוגע ביחסי האימון הנרקמים בין המנחים והמורים החדשים בתכנית הליווי והקליטה בבית הספר (Brian Yusko & Sharon Feiman-Nemser)

אף שהספרות העוסקת בקליטת מורים מתחילים (induction) המליצה מאז ומתמיד על הפרדה בין סיוע והדרכה לבין הערכה, הולכת וצומחת ההכרה שהערכה מכוונת לקידום ולחיזוק איכות המורה ולהגברת העניין בגישות לקליטת מורים המשלבות תמיכה, התפתחות, הערכה ואחריותיות. המחקר המוצג במאמר מציג תפיסות של חונכות משתי תוכניות קליטה מוערכות (בארה"ב) המקיימות שילוב זה לקידום איכות ההוראה. התוכניות כוללות הדרכת- עמיתים והערכה. המאמר מדגיש את האפשרויות ואת הקשיים בכל גישה ( Yusko, B., & Feiman-Nemser, S) .

מחנכים וקובעי מדיניות הולכים ומכירים בכך שמורים חדשים צריכים עזרה במעבר לסטטוס של מורים עצמאיים. תפקיד חשוב של המורים החונכים עשוי להיות במתן עזרה למתחילים להתמקד ב"פעילות החשיבה" של התלמידים כדי שיוכלו לבסס את ההוראה על הידע הקודם, התתנסוית ותחומי העניין הקודמים של התלמידים, וכך לקדם הבנה ולמידה משמעותית. בהתבסס על ראיון ונתוני תצפית שנאספו לאורך שנתיים, המאמר מציג שני מקרים מפורטים המתארים "educative mentoring" (חונכות רצינית) ואת הדרך בה ההיסטוריה האישית של המורים והתרבות המקצועית של בית הספר השפיעו על מה שהם למדו. המחברות מציעות גם מספר כיוונים לחיזור תכניות לקליטת מורים מתחילים. (Norman, P.J., Feiman-Nemser, S)