מחברי המאמר מציעים תיאוריה פדגוגית מעניינת הנקראת תיאורית הידע האקולוגי הנותנת עדיפות למעורבות פעילה של הלומד על פני רכישת ידע. האתגר בשיטה המוצעת היא לקשר את הלומדים לסביבות למידה הנקראות רשתות מספקות (Affordance networks). המחברים רואים את סביבת הלמידה כסביבה פעילה המספקת אירועי חיים ומצבים מתפתחים מנקודת המבט של הלומד. רשתות מספקות כוללות מצבים קוגניטיביים ותפיסתיים המשולבים עם כלים, התנסויות, עובדות ואתגרים שכולם מכוונים להשיג יעד מסוים. הלמידה בסביבה מתפתחת של מצבי חיים ורשתות מספקות חייבת להציב את הלומד בפעולה כל הזמן אותה הוא מסוגל לבטא באינטראקציה עם הרשתות המספקות ובמהלכה הוא מעמיק את המחויבות האישית שלו לנושא (Sasha A. Barab, Wolff-Michael Roth)

מחברי המאמר סבורים כי קצרה ידה של הפדגוגיה כיום להכיל את יחסי הגומלין בין לומדים, בסיס ידע ורכישת תחום דעת וכי הפרדה הדידקטית בין יחיד וסביבת הלמידה היא לעתים מלאכותית וחסרת תוקף. בניתוח תהליכי למידה כיום יש להכיר בחשיבותם הגוברת של תחומי הפסיכולוגיה הסביבתית, תודעה מצבית, תודעה מבוזרת ותיאוריות המעורבות הפעילה המוכיחות כי יכולות וכישרונות צומחים בהקשר לסביבה לימודית מפרה המאפשרת התנסות מצבית ולא רק תוצר של למידה יחידנית וכישרון. כלומר, הלמידה המשמעותית כיום היא מצב של זרימת מידע בין לומדים ובין הסביבה התרבותית-חברתית הרלוונטית. כיתות הלימוד אינן רק מרחב לפיתוח הכישרון והיכולות, אלא מרחב תרבותי דינאמי שמאפשר לתלמידים והלומדים לגבש את תודעתם ותבונתם תוך כדי אינטראקציה עם הסביבה המשיקה הרחבה יותר ( Sasha Barab , Jonathan .Plucker ).