שימוש במבחנים עתירי-סיכון, שנועדו להשוות בין מדינות, מחוזות, בתי ספר, מורים ותלמידים, הפך בשנים האחרונות בסיס לרפורמות חינוכיות ברחבי העולם. למרות שמבחנים יכולים להיות אינפורמטיביים, מבחנים עתירי-סיכון מבוססים על גישה המיישמת תגמולים וסנקציות המותנים בתוצאות המבחן. למבחנים אלה השלכות שליליות רבות על איכות החינוך. מאמר זה מציג את תאוריית ההכוונה העצמית ואת העקרונות המוטיבציוניים המסבירים את ההשפעות המזיקות של מבחנים אלה על מורים ותלמידים כאחד.

מכשירים דיגיטליים נוכחים בכל ובלתי אפשרי להימנע מהם בחיי היומיום. קלות השימוש בהם מאפשרת לאוכלוסיות הולכות וגדלות של צעירים לשחק במשחקים דיגיטליים ולקחת חלק בפלטפורמות מקוונות. ככל שגברו היקף השימוש ותדירותו, כך עלו חששות לגבי הקשר בין השימוש במכשירים לבין סוגיות של בריאות נפשית, כגון דיכאון והימנעות חברתית.