ככל שהוידאו דיגיטאלי כאמצעי לתיעוד מחקרי הולך ונעשה נפוץ בתחומי המחקר , כך עולות דילמות אתיות שונות מבחינת המחקר בכלל והמחקר בחינוך בפרט. הוידאו הדיגיטאלי נעשה יותר שימושי לתיעוד מחקרי , אך מצד שני ניתן לערוך קטעים ולנפות בקלות קטעים באמצעות תוכנות עריכה. המאמר הנוכחי סוקר את מגמות השימוש בוידאו דיגיטאלי כאמצעי חדשני במחקר האיכותני ואת המתכונת שבה מציגים ומתעדים החוקרים את הראיונות וכדומה. הבעיות האתיות נוגעות לא רק לסלקציה המהירה והמכוונת של הקטעים אלא בעיקר לצילומים של ילדים ובני נוער אותם מעלים לעתים החוקרים לאינטרנט. חלקו העיקרי של המאמר מדווח על פרויקט מחקר שנערך ב5 בתי ספר באוסטרליה ( בתי ספר תיכוניים ובתי ספר יסודיים) תוך התייחסות למתודולוגיית התיעוד הויזואלי שננקטה בכיתות ולעקרונות שהנחו את צוות החוקרים מבחינת שיקולי האותנטיות והאתיקה (כגון הסתרת זהויות של המרואיינים בסרט הוידאו המוצג לצד ממצאי המחקר) בהתנהלות של המחקר החינוכי ( SANDY SCHUCK AND MATTHEW KEARNEY )