Marc Parry
מיון:
2 פריטים
פריטים מ- 1 ל-2
  • לינק

    המאמר דן בהוראה פתוחה (open teaching), או הוראה של קורסים מקוונים באוניברסיטה הנגישים גם לקהל הרחב. המשתתפים יכולים להשתתף בקורס המקוון דרך דיונים בבלוגים, לוחות להשארת מסרים (message boards) ורשתות חברתיות מקוונות. המאמר מתייחס לקורס מקוון שהעבירו Stephen Downes ועמיתו – Siemens ב- University of Manitoba בשנת 2008. במסגרת הניסוי, Downes-Siemens אפשרו למשתתפים שאינם תלמידים מן המניין להירשם לקורס המקוון שהעבירו. מעל 2,300 נרשמו לקורס. התומכים בהוראה הפתוחה לכולם טוענים שהוראה מרחוק (distance education) לעתים קרובות מבודדת את הסטודנטים מאחורי סיסמא מוגנת. מסתבר כי ניתן על ידי פתיחת המחסומים האלה ליצור חווית למידה רחבה יותר. המרצים , המעבירים את הקורסים המקוונים הנרחבים מפתחים דרכים ללמידה מקוונת שאינה נותנת בהכרח תחושת ריחוק כמו העתק דיגיטלי של מפגשים פנים אל פנים בכיתה ויוצרת יוצר תחושה חווייתית כמו רשת פתוחה, חברתית, מקושרת של בלוגים, מערכת wiki ו-Twitter. דרך למידה כזו יכולה לחשוף את הסטודנטים והלומדים לרשת רחבה יותר של משתתפים מאשר הם יפגשו בדיון בשיעורים בכיתה עם קבוצה קטנה של סטודנטים ( Parry, Marc).

  • לינק

    פרופסור גרגורי מוזס , פרופסור לפיסיקה הנדסית באוניברסיטת Wisconsin at Madison זכה לדברי שבח בזכות יוזמתו לשנות מהיסוד את הפרדיגמה הקיימת של "הרצאות-שיעורי בית" בקורסים שהוא מלמד. במקום לצפות בהרצאה של המרצה בקורס ולבצע מטלות אחרי כן מחוץ לכיתה , הסטודנטים נדרשים לצפות בזמנם הם בהרצאות המוקלטות של המרצה באינטרנט. בהגיעם לאוניברסיטה לשיעור הופכת הכיתה להיות מעבדה ללמידה פעילה שבה הסטודנטים מנסים לפתור בעיות על יסוד ההרצאות המצולמות שצפו בזמנם החופשי בבית. כל התהליך הזה מתחולל בהנחיה ישירה של עוזרי הוראה ופרופסור מוזס עצמו בכיתה העוברים בין הסטודנטים ומנסים להנחות אותם ולסייע בפתרון הבעיות. בצורה כזו הלמידה היא פעילה ושיתופית והמרצה לומד להכיר יותר מקרוב את הסטודנטים באופן אישי .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין