מאמר זה סקר באופן ביקורתי תיאוריות ששימשו לאחרונה כדי לתמוך בעבודה אמפירית לגבי עולמות וירטואליים בחינוך. בייחוד, הוא העריך באיזה אופן מנגנוני הלמידה של תיאוריות אלה ברי-יישום ללמידה המבוססת על העולם הווירטואלי. זוהו אחד-עשר תיאוריות מתוך שמונים מאמרים. ארבעה מנגנונים של למידה נמצאו כברי-יישום לעולמות הווירטואליים: שתלמידים לומדים באמצעות רפלקציה, אינטראקציות מילוליות, פעולות מנטליות, והתנסויות מתווכות (Swee-Kin Loke, 2015).