שחיקת מורים היא בעיה ארוכת שנים המלווה את מערכות החינות במדינות רבות ברחבי העולם. מאחר ששחיקה היא תופעה שכיחה יותר בקרב מורים הנמצאים בשלבים המוקדמים של קריירת ההוראה, נעשו מאמצים רבים והושקעו משאבים על מנת לשמור אותם במערכת, במיוחד באמצעות תהליכי חונכות ותוכניות תמיכה יעילות שיושמו ומיושמות בבתי הספר. פחות ידוע, לעומת זאת, על תפיסותיהם וחוויותיהם של בוגרי הכשרת המורים הראשונית (Initial teacher education) שבוחרים עם סיומה לא להיכנס לבתי הספר כמורים, ולכן לא נהנים מחונכות, תמיכה וסיוע, וכתוצאה מכך מהווים למעשה אבדה למקצוע, אולי לנצח.