המאמר דן בפרסי בחירת הקוראים לשנת 2016 של הירחון "THE Journal", שבהם הקוראים בוחרים את הטכנולוגיות המועדפות עליהם במגוון קטיגוריות. הנושאים שנידונו כוללים מספר טכנולוגיות יקרות ערך לבתי ספר כגון פלטפורמת לקסיה, כרומבוק של גוגל והפלטפורמה מבוססת ענן אדסבי, עשר הטכנולוגיות המועדפות לשימוש כגון תוכנת מיקרוסופט אופיס, האייפדים של אפל, מצלמות מסמכים, ומשחק הווידאו מיינקראפט, שהוא המשחק הלא לימודי המוביל המשמש להוראה. מוזכרת גם התוכנות הטובות ביותר לניהול כיתה או מפגשים וירטואלים כגון גוגל הנגאאוטס, גוטומיטינג ומיקרוסופט סקייפ (Schaffauser, Dian, 2016).

המאמר דן בניסויים שנעשו לגבי הקורסים המקוונים הפתוחים ההמוניים (קורסי ה-MOOC) באוניברסיטת הרווארד (Harvard University) ובמחויבות ארוכת הטווח של אוניברסיטת מישיגן (University of Michigan) לקורסי המוק (Dian Schaffhauser).

הכתבה של Dian Schaffhauser במגזין התקשוב החינוכי הנודע THE Journal משקפת גם את חילוקי הדעות הקיימים כיום בארה"ב בין גישת ההטמעה ובין הגישה המערכתית. גישת ההטמעה משמעותה שהמורים הותיקים עוברים השתלמויות ממושכות והנחייה שיטתית כיצד לשלב את הטכנולוגיה בכיתות ואילו הגישה המערכתית מציבה כבר מהתחלה רף גבוה או יעד גבוה לנושא התקשוב אשר אותו כולם צריכים וחייבים לעבור. כך לדוגמא, במדינת מישגן בארה"ב נקבע לפני כמה שנים כי כל תלמידי התיכון שם בלי יוצא מן הכלל צריכים לבחור קורס מתוקשב אחד כקורס חובה עד סיום לימודיו בתיכון. חסידי התוכנית המערכתית סבורים כי גישת ההטמעה הפדגוגית היא איטית מדי ואינה מביאה לשינוי גורף בתחומי הלמידה ולכן עדיף לנקוט בגישה המערכתית שתביא שינוי גורף יותר בלמידה המתוקשבת.