פריטים מאת: Amanda Berry
מיון:
נמצאו 6 פריטים
פריטים מ- 1 ל-6
  • סיכום

    למידה בתוך ובין תרבויות שונות היא חלק אינטגרלי של הכשרת מורים במאה ה-21. ככל שמוביליות של מורים, מורי מורים וסטודנטים בחינוך מתרחבת חשוב להבין כיצד הנושאים, ההזדמנויות והאתגרים השונים, העולים בהקשר זה משפיעים על למידה ועל הכשרה. מאפיין אינהרנטי לעבודה בתרבויות בין-לאומיות שונות מתמצה במושג "מרחבי גבול" (boundary spaces) הנוצרים בתהליכי מעבר. כאן מדובר בהתנסות מעשית של מתכשרים ו/או מורי מורים בארץ או בתרבות אחרת. השינוי יכול להתבטא במעבר במונחים שונים: גיאוגרפיים, חברתיים, תרבותיים, לשוניים, אישיים או מקצועיים. במחקרים עצמיים קודמים בחנו הכותבות את ההשתמעויות של תהליך התנסות זה על למידה והוראה במרחבים החדשים שבהם עבודתן הקודמת כמורות בית ספר "פגשה" את עבודתן כמורות מורים. המחקר הנוכחי מטפל במעבר מהקשר (context) בין-לאומי אחד להקשר בין-לאומי אחר ובהתפתחות היכולות שלהן, כמורות מורים, לזהות, להבין, לדון ולנהל את שני המרחבים (Williams, J, & Berry, A).

  • סיכום

    מורי מורים עומדים כיום בפני תביעות וציפיות מאתגרות , בין היתר, למעורבות ביצירת שינוי חינוכי (Smith, 2010) בעולם שבו הדיבור על איכות ההוראה והמורים עומד במרכז השיח. הם מגיעים להכשרה מרקעים שונים ועם ניסיון מסוגים שונים אך לרוב ללא החלטה מוכוונת מראש לקריירה זו. אחת השאלות הפחות נחקרות לגביהם היא "מה עושים מורי המורים?" הנחת המוצא היא שמורי-מורים מפתחים את המומחיות שלהם מתוך התנסויות אישיות מקצועיות קודמות כמורים, כמחנכים או כחוקרים, זהו מחקר תיאורי קטן-היקף שבדק גישות של מורי מורים מנוסים (n=12) על גישתם להכשרת מורים למדעים ( Berry, A., Van Driel, J.H) .

  • סיכום

    הואיל וידע תוכן פדגוגי (pedagogical content knowledge) כולל ידע של מורים לגבי כיצד תלמידים לומדים, או שאינם מצליחים ללמוד, נושא ספציפי, הפיתוח של ידע תוכן פדגוגי הוא מטרה חשובה שיש להתמקד בה בתכניות התפתחות מקצועית. ספרות המחקר מצביעה בבירור על הטבע המורכב של ידע תוכן פדגוגי כצורה של ידע מקצועי של מורים שהיא מאוד ספציפית מבחינת הנושא, האדם, והסיטואציה. הדבר מרמז על כך שתכניות התפתחות מקצועית המכוונות לפיתוח ידע תוכן פדגוגי של מורים אינן יכולות להיות מוגבלות לאספקת מידע למורים, כגון דוגמאות של הוראת מומחה של הנושא. במקום זאת, תכניות כאלה צריכות להיות בקשר הדוק עם הפרקטיקה המקצועית של המורים ( Van Driel, J. H., & Berry, A) .

  • סיכום

    הכשרת מורי מורים והתפתחות הידע שלהם על הכשרה להוראה הוא תחום מחקרי שלא זכה לתשומת לב רבה , אם כי זהו מצב הולך ומשתנה (Murray, 2008). אחת הסיבות לכך היא שהידע של הוראה על הוראה לא נתפש כייחודי באקדמיה, מצב הדומה לתפישת ההוראה עצמה כתחום לא(תת)-תיאורטי (Korthagen et al., 2001). רוב מורי המורים מביאים עמם לתפקידם בהכשרה ידע הוראתי רב שנבנה בהיותם מורים, והמחזק מאוד את אמינותם המקצועית, בעיקר בעיני הסטודנטים. חקר עצמי: כלי לפיתוח הבנה-עצמית – מחקר עצמי מאפשר לפתח הבנות מעמיקות יותר של המעשה החינוכי וההוראתי ולקדם את איכות הלמידה של התלמידים. זיהוי של המסגרות הפרשניות המנחות את העובדה מאפשר לחוקרים לשאוף להבין את עבודתם בדרכים שונות ולהפיק משמעות חדשה מכך, מתוך הישענות על פרשנויות חלופיות ומען להיטיב את איכות ההוראה.המאמר מביא את המחקר-העצמי של הכותבת כהדגמה לתהליכים הנ"ל (Berry, A ).

  • סיכום

    המאמר חוקר היבט של ידע ההוראה של מורי מורים ואת הדרך בה ניתן לפתח ידע זה כדי לחזק את המשגת ההוראה כתחום דעת העומד בפני עצמו. המאמר מתמקד במושג הבנה עצמית כמרכיב של ידע מורי המורים (Self-understanding) ובוחן כיצד ניתן לתפוש את התפתחות המושג כחלק ממומחיות. להתפתחות המתמשכת של הבנה-עצמית של מורי מורים יש השפעות חשובות על אופי מומחיותם, שכן ככל שמתפתחות הבנות מדויקות יותר של הפרקטיקה כך מתעצבת הדרך שבה הפרקטיקה מבוצעת ומובנת למורה המורים עצמו ולמורי מורים אחרים ומתפרשת על ידי מתכשרים להוראה. (Berry, A)

  • סיכום

    המאמר מדווח על המאמצים שהכותבת עשתה כמכשירת מורים לשפר את הבנת תהליך ההתכשרות להוראה. המאמר מתאר כיצד הידע שמפתחים מורי מורים על דרכי עבודתם מתאפיין לרוב במורכבות ובאי-בהירות. הבנת מהותו של ידע זה עשויה לסייע להם להתמודד עם מתחים במסגרת עבודתם. המאמר בוחן אחד ממתחים אלה – בין הערכת חשיבות ההתנסות (valuing) לבין הבנייתה מחדש- ובודק כיצד המשגת ידע במונח "מתחים" עשויה לקדם הבנות של מורי מורים את עבודתם ולתרום לבסיס הידע המקצועי בהכשרת מורים. המאמר מהווה דוגמה למחקר עצמי של מורה-מורים (Berry. A)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין