מחקר זה, שנערך בישראל, בחן כיצד אסטרטגיות למידה ואוריינטציות מוטיבציוניות תרמו לתחושת הישג של תלמידי תיכון בקורס מוּק (MOOC). המטרה הייתה לשלב אסטרטגיית הוראה-למידה חדשנית בתוך המערכת החינוכית המבוססת על למידה מקוונת עבור תלמידים בנושאים עתירי ידע וטכנולוגיה (Lizi Cohen , Noga Magen-Nagar, 2016).

הנשירה מבית הספר היא אחת מהתנהגויות הסיכון בקרב ילדים ובני נוער, ויש לה השלכות שליליות הן על מצבם של הנושרים והן על החברה, על הכלכלה ועל התעסוקה. בעיית הנשירה נחקרת לרוב בהקשר החברתי־כלכלי של התלמידים, אך במחקר זה נבדקו שני גורמים נוספים: איכות ההוראה בבתי ספר ותחושת שביעות הרצון והשייכות של התלמידים. מאחר שאיכות ההוראה בבתי ספר רגילים שונה מזו שבבתי ספר ניסוייים, נבדקו שאלות המחקר הן באלו והן באלו (נגה מגן־נגר וחנה שחר).

בשנים האחרונות מוביל משרד החינוך תכנית תקשוב לאומית "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21- " שמטרתה ליישם למידה דיגיטלית מתקדמת בבתי הספר בישראל. מטרת המחקר הנוכחי לבחון את השפעת תכנית התקשוב הלאומית על השינויים בעבודת המורים הן ביחס לשימושים הטכנולוגיים שלהם והן ביחס לתפיסותיהם כלפי השינוי. מתודולוגיית המחקר הייתה משולבת איכותנית. וכמותית. במחקר השתתפו 1035 מורים מבתי ספר יסודיים שהצטרפו לתכנית בשנים 2010-2011 . המורים ענו על שאלון חצי סגור שנבנה לצרכי המחקר. עיקרי הממצאים מעלים כי מבין הכלים והשירותים הטכנולוגים השונים עליהם דיווחו המורים בלט במיוחד השימוש בכלי המחשות ויזואליות ויישומי תוכן דיגיטלי. הממצאים מלמדים שמרבית המורים משתמשים בטכנולוגיה כתוספת להוראה -למידה קיימת, ולא מיישמים שינוי עמוק המוביל מעבר מהוראה מסורתית אל הוראה-למידה דיגיטלית מתקדמת (נגה מגן-נגר, אברום רותם, תמר ענבל-שמיר, רוני דיין ).

מחקר זה בוחן באיזו מידה השליטה של המורה באוריינות מחשב ומידע משפיעה על תהליך הבניית הידע בסביבה מקוונת. במחקר השתתפו 203 מורים שהצטרפו שנכנסו בשנה זו לתוכנית התקשוב החדשה "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21. ממצאי המחקר מצביעים על מורכבות התהליך של הבניית ידע בסביבה מתוקשבת ומדגישים את חשיבות התלות בין כל מרכיבי התהליך בינם לבין עצמם ולבין שליטה באוריינות מחשב ומידע של המורה. בעקבות ממצאי המחקר מומלץ לפתח ולקדם אצל המורה את אוריינות מחשב ומידע באופן תמידי, ישיר ומפורש וכחלק אינטגרלי מתהליך הפיתוח המקצועי שלו במציאות משתנה זו ( רוני דיין , נגה מגן נגר , רונית נחמיה).

במסגרת יישום תוכנית התקשוב "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21- שהחלה ב 2010 נמדדה מידת היישום של תפוקות התוכנית, להן נדרשים בתי הספר. במאמר זה מוצגת מידת היישום של תפוקת שילוב ICT בהוראה-למידה-הערכה (הל"ה) , ונבחנו השינויים במידה זו בין שני מחזורי הפעלה של 200 בתי הספר שהחלו ב 2010 (פעימה ראשונה) ו 564- בתי ספר ( פעימה שניה) בשנת 2011- בהתאמה. ממצאי הבדיקה מעלים כי בשנה השנייה לתוכנית אחוז בתי הספר בהם המורים מלמדים שיעור חינוך לשוני, מתמטיקה או מדעים בסביבה מתוקשבת, לפחותפעם בשבוע, גבוה יותר באופן מובהק מאשר בשנה הראשונה לתוכנית ( אברום רותם, נגה מגן נגר , רוני דיין ) .

מטרות המחקר היו לבדוק האם יימצאו הבדלים ברמת אוריינות התקשוב, בשילוב התקשוב בהוראה-למידה-הערכה ובעמדות כלפי התקשוב בין מורים בבתי ספר מדגימי תקשוב לבין מורים בבתי ספר רגילים. כמו כן בדק המחקר את מאפייני המורים בסביבה . לימודית מתוקשבת במאה ה-21.מתודולוגית המחקר הייתה כמותית. המדגם כלל 811 מורים בבתי ספר יסודיים מהמגזר היהודי, מתוכם 402 מורים מבתי ספר מדגימי תקשוב ו- 409 מורים מבתי ספר רגילים ( ברכה פלד , נגה מגן-נגר ) .

המסקנה המרכזית שעולה מן הממצאים היא שהאינדיקטורים לבדיקת הצלחת התכנית, דינמיים ומשתנים בהתאם לזמינות המשאבים למורה ובהתאם לפעולות המתרחשות בבית הספר. לכן על מנת להצליח בהגדלת היקף השיעורים המתוקשבים, יש להקל על המורה במהלך תכנון השיעורים וביצועם על ידי יצירת מקום אחד וירטואלי, קרי הפורטל הבית ספרי, המאפשר נגישות אל מוקדים אחרים, החיוניים והחשוביםלעבודתו ( רוני דיין, נגה מגן נגר) .

לאור המגמה להנהיג אוטונומיה ניהולית בבתי ספר, חשוב לבדוק מה משמעותה של האוטונומיה, והאם על פי תפיסות המורים אכן חל שינוי בדפוסי הניהול של בתי הספר בניהול עצמי לעומת בתי ספר שאינם בניהול עצמי. במחקר הנוכחי נבדקו אחד עשר בתי יסודיים , מהם שישה שהוגדרו על ידי משרד החינוך כבתי ספר בניהול עצמי, ובהם נדגמו 89 מורים. בחמשת בתי הספר האחרים נדגמו 69 מורים. שאלות המחקר בדקו: א. את ההבדלים בין בתי ספר עם וללא ניהול עצמי בתפיסת המורים את סגנון הניהול בבית ספרם, את תחושת האוטונומיה שלהם ואת שביעות רצונם מן העבודה בבית הספר, ב. את מקומם של משתני רקע של בית הספר והמורים בהסבר תחושת האוטונומיה ושביעות הרצון של המורים, ג. את עוצמת הקשרים בין מידת השיתוף של מורים בקבלת החלטות , סגנון השיתוף ותחומי השיתוף, לבין תחושת אוטונומיה ושביעות רצון של מורים. מן הממצאים עולה כי בבתי ספר בניהול עצמי תפסו המורים את גורמי האוטונומיה ושביעות הרצון כשונים מאלו שנתפסו על ידי המורים בבתי הספר ללא ניהול עצמי. כמו כן , נקשרו תפיסת האוטונומיה ושביעות הרצון של המורים בבתי הספר בניהול עצמי באופן הדוק לסגנון הניהול, בעוד שלא נתגלה קשר כזה בבתי ספר ללא ניהול עצמי ( חנה שחר , נגה מגן-נגר).