הכשרת מורים דיאלוגית מניחה שהאדם יוצר משמעויות במפגש שלו עם עולם הידע , התרבות והאחר. שאיפתה של הכשרת מורים דיאלוגית ליצור מרחב במסגרתו מתקיים תהליך בו פרחי ההוראה ומוריהם נותנים לעצמם, לפועלם ולעולם בו הם חיים משמעות. הדיאלוג והדיספוזציה לדיאלוג הם אשר מאפשרים את תהליך ההתפתחות ויצירת המשמעויות . מסגרת זו, למרות התמקדותה בהתפתחות הפרט, מעמידה את הקשרים והדיאלוג בין הפרטים ובין הפרטים והטקסט במרכז ( לעומת מורה , תלמיד או חומר לימוד) . מטרת ההכשרה במודל זה היא יצירת הכלים והדיספוזציה למפגש עם ידע ועם אחרים באופן שיאפשר התפתחות משמעויות וזהות. כלומר, יצירת הכושר לפגוש רעיונות, דעת ואת האחר מזווית של הקשרם- אם כביקורת, אם כעיבוד – במסגרת תפישת עולמו. מאמר זה מבקש להציג רציונאל להכשרת מורים אשר רואה את תפקיד המורה לא כמעביר ידע לתלמיד, אלא כמבוגר משמעותי עבורו. המאמר מתחיל בתיאור עגום של הקונטקסט החינוכי הישראלי ולאחר מכן מצביע על הצורך בהכשרת מורים דיאלוגית . כמו כן , נערך דיון במטרות החינוך , המקורות התיאורטיים של הכותבת ובכוחו של חינוך דיאלוגי ( יעל עופרים) .